ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 19 באוגוסט, 2014
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
אני חיה עם פחד גבהים. לא ברמה המחייבת אישפוז או תרפיה קוגניטיבית - סתם מטרד שבחיי יומיום מחייב אותי לעתים לשיחות מוטיבציה עם עצמי. העובדה שהיה לי קשה למדי לקרוא חלק מהתאורים המתוארים בספר הזה - את צעידתו-להטוטיו-מרוצתו של פיליפ פטי ב 1974 על כבל המתוח בין שני מגדלי התאומים (כן, אלה מתמונות המטוסים המתנפצים עליהם) אומרת הרבה לזכות יכולת הכתיבה והתאור של מק'קאן. הוא עשה זאת מספר פעמים - גרם לי לראות את התמונה כאילו היתה חלק מעולמי, למרות שכמובן היא כלל לא.
השימוש בארוע מכונן ובהתייחסות לחיי הגיבורים על רקע הארוע הזה אינו חדש או מקורי במיוחד. מק'קאן הופך את הארוע - האמיתי בתוך הסיפור שכולו בדיוני - למין קטליזטור לחיי ורגשות הגיבורים. הסיפור עוסק במספר אנשים, שלכאורה אין שום קשר בינהם ובמה שארע להם באותה תקופה, וגם אחריה. מהבחינה הזאת הסיפור הוא סוג של סאגה המתארת את הגיבורים מבפנים - דרך עינהם - ומבחוץ, דרך עיני האחרים. אבל זה לא הכל.
הספר הזה עוסק במקביל בהתבוננות חיצונית ופנימית. הוא מתאר את הגיבורים שיכלו להיות אנחנו מכל בחינה - גם אם מדובר באנשים שחיים בשולי החברה, באנשים שמעשה אחד שלהם מגדיר אותם והם אינם יכולים להחלץ ממנו, וגם בהתבוננות חדה וממוקדת בדברים החשובים של החיים: "יש אנשים שחושבים שאהבה היא סוף הדרך, ושאם התמזל מזלך ומצאת אהבה, את תישארי שם. אחרים אומרים שהיא נהפכת לצוק ממנו עפים אל התהום, אבל רוב האנשים שלא נולדו אתמול יודעים שהיא דבר שמשתנה מיום ליום, תלוי כמה נלחמים למענה, איך זוכים בה, כמה נאחזים בה, אם מאבדים אותה, אבל לפעמים היא לא קיימת מלכתחילה"
קשה לי מאד להגדיר את הספר הזה. הרגשתי שאני חווה חווייה מיוחדת ומרגשת עם קריאתו. זה לא הסיפור, אלא החיבור בין כל המרכיבים - ההרגשה לפעמים של אמת צלולה כבדולח שמבצבצת מתוך הסיפור, והרגעים האלה היו מופלאים ממש. "יש דבר אחד שאתה צריך לדעת על מלחמה, בן: אל תלך!"
ומה לא? לפעמים הסיפור מסתבך שלא לצורך, לפעמים סוג של פיתרון שהוא בוחר לדמויותיו אינו קביל וגורם לקושי לקבל את הסיפור.
יאהבו אותו האוהבים להפליג בדמיונם, אלה המוכנים לראות מעשים גדולים נעשים בידי אנשים רגילים, וכאלה המוכנים ללכת בעקבות הסופר למקומות שלא היו בתכנון.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 11 שנים)
תודה רבה, רץ!
כנראה שיש הבדל ביולוגי בין אנשים, הנזהרים מסכנה ובין אלה שחייבים סכנה בשביל להרגיש חיים. ובמובן הזה גם ספורטאים שייכים כנראה לאנשים האלה. הספר בהחלט עוסק באנשים החיים על הקצה - לאו דווקא מסתכנים, אבל מלקטים מה שאפשר משולי החיים.
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
תודה רבה, dushka !
הצלחתי לראות קצת מהסרטון ששלחת, לפחות ראיתי איך הPetit הזה נראה... תודה.
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
תודה רבה, זשל"ב!
הרגעת אותי, לגבי הפחדים... ואני כמובן ראיתי רק שניות ראשונות מהסרטון שאלון שלח...
|
|
רץ
(לפני 11 שנים)
יעל יופי של ביקורת - כמי שהייה רץ תחרותי והתמודד עם הפחד - מתחרות מתבוסה, תמיד עניין אותי הנושא של התגברות על הפחד - מנפילה מכישלון,
נדמה לי שהספר עסק בכך, אם כי לא קראתי, הנושא השני הוא אותם אנשים שמחפשים את החיים בקצה, אלא מה, הם הופכים את החיים האלה למופע - מופע הליכה על החבל שהוא משל למצבי חיים של כולנו.
|
|
dushka
(לפני 11 שנים)
וזה פיליפ פטי, הלולין מהספר
https://www.youtube.com/watch?v=Fc-4Z9SHBs8 יש לו הרבה יותר סטייל מהאקסהיביציוניסט המרהיב מהסרט של אלון, אבל עדיין, יעל, אל תסתכלי. |
|
dushka
(לפני 11 שנים)
"ההרגשה לפעמים של אמת צלולה כבדולח שמבצבצת מתוך הסיפור"
זה בדיוק זה.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים)
זה בסדר, יעל.
לכולנו יש פחדים. ביקורת מעולה. לא יודע למה צחקתי בה כי היא לא היתה מצחיקה כל כך... אלון, הסרטון שלך אכן קשה לצפיה. נראה לי יעל תחטוף ממנו טראומה XD (חס וחלילה) |
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
תודה רבה, נצחיה!
עשית לי את היום!
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
תודה רבה, נעמה!
אפשר להתחיל במקומות לא מתוכננים בקריאה, ולאט לאט להמשיך...
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
תודה רבה, אלון!
נסיתי, לא הצלחתי לעבור שלושים שניות...הסרטון יהיה יעיל לתרגילי דה-סנסיטיזציה, כשאחליט להתמודד...
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים)
כרגיל, קראת אותו אחרת לגמרי ממני.
זה מה שעושה את קריאת הסקירות שלך לכל כך מעניינת עבורי.
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים)
אני נרתעת ממקומות לא מתוכננים , אבל תמיד מוכנה ללכת בעקבות הסקירות שלך למקומות מעניינים יותר
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים)
אגב סיפורים, בחורים וגבהים, אני תוהה מה קרה כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=cZEivom4HhQ (+אזהרת צפיה) |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת