ביקורת ספרותית על יסתובב לו העולם הגדול - ספריה לעם #666 מאת קולום מק'קאן
ספר טוב

---

פעם, כשהייתי קטן, בשכונה, שיחקנו בתופסת, כולל גגות. אני ודן עלינו לגג (שלוש קומות על עמודים- רכבת) כשירדנו, נתליתי מהגג הנחתי את רגלי על מעקה הקומה השלישית, וקפצתי לחדר המדרגות. דן ניסה לעשות כמוני. רק שדן היה הרבה פחות גבוה ממני, והרגליים שלו לא הגיעו למעקה, ניסיתי לעזור לו, לאחוז בקרסוליו ולהוביל אותו לכניסה, אבל מהלחץ הגובה, הפחד, ועוד דן בעט את ידיי מעליו ונפל מהגג. רצתי במורד המדרגות מדלג חמש מדרגות כל פעם, מצאתי את דן שוכב על הצד, נושם, קראתי מיד לגדולים (היינו בני 10 אני חושב) שקודם איימו שיהגו אותי אם אני משקר, נשבעתי בכול היקר לי, הם ניגשו, אמבולנס הגיע. דן ניצל בנס.
מאז אותו מקרה יש לי פחד גבהים... ניסיתי כמובן להתגבר. התנדבתי לצנחנים, ובכל צניחה, גם בקורס גם בתרגילים וגם כשהייתי מפקד, הייתי ראשון לקפוץ. הראשון בכל דבוקה הוא בעצם היחיד שעומד לאורך זמן בדלת המטוס הפתוחה, האחרים זה פשוט: קפוץ, קפוץ קפוץ, קפוץ...(בקושי יש זמן להפנים את הפחד). אני חושב שעדיין יש לי פחד ממקומות גבוהים, ודחף שכזה לקפוץ. יכול להיות שבגלל זה בחרתי בספר הזה. התמונה של האיש שיושב לו על החבל, מקל האיזון על בטנו סיגריה בין אצבעותיו... כן כן אני יודע, don't judge a book by its cover... אבל אני חושב שהתוודעתי שקורה שכך אני בוחר.
הספר כתוב מפי מספר דוברים, יש מספר התרחשויות, כולם משיקים בצורה כזו האו אחרת. יש שימצאו את הטכניקה הזו מעייפת, אני נהנתי והרגשתי אמינות בכתיבה, כשמדובר באירי יכולתי לשמוע את המבטא, אשת שופט מ upper east side, זונה מבוגרת (שמשתמשת בשימשיה להסתיר את גילה, כי למעט פניה שמראים את השנים, הגוף בכלל לא רע), שופט יהודי, הולך על חבל ועוד. לכול דובר יש את הצליל שלו והגוון שלו, וניכר שכותב הספר באמת יודע לכתוב ואמינות לא חסרה, לא בדמויות ולא בסיטואציות. עוד דבר שאהבתי בספר זה את ניו יורק. אני אוהב את העיר הזו, ביקרתי בה פעמים לא מעטות (תמיד ענייני עבודה) והניו יורק שכתובה בספר היא אמיתית ומשכנעת אפשר ממש להרגיש אותה. אהבתי גם את תאור השכול, אבל לא אכנס לזה בביקורת זו, רק אומר שגם שם העסק היה אמין. נהנתי מאוד

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על יסתובב לו העולם הגדול - ספריה לעם #666