ביקורת ספרותית על איפה את? מאת תמי נחשון

---

איפה את / תמי נחשון
טל הוצאה לאור 2018
הספר "איפה את" שונה מהותית ממה שמדמיינים במושג ספר. המקום הוא תל-אביב. התוכן נטוע בדימיונות ומאוויים של דמויות "מעופפות" ואינדיבידואליסטיות. שלושת הדמויות: סוניה, ישעיהואית ולמיאלה, מיוחדות כל אחת בדרכה, מתקרבות-מתרחקות, מקנאות, מציצות, מתלבטות, מדמיינות, מצפות, נסחפות, נכרכות ומתערבבות זו בזו, מחפשות אחיזה ומשמעות.
רצף ועלילה אינם נוכחים אך לא נדרש מאמץ לפענח את הקשר בין האירועים המתוארים כי החוט המקשר הוא רצונות והתייחסות של נשים זו אל זו או זו אל סביבתה. למשל, חסרת בית מבחירה, מתבוננת בפחי האשפה שאפילו הם זוכים לחדר משלהם...
יש מידה מסויימת של מתח בין הכוח לבין החולשה של הדמויות, בין הרצוי והמצוי, ואף בין ההיסחפות להרפתקה ובין הימנעות מההרפתקה כדי "להרגיש תרבותית ושפויה". האווירה בספר מסתורית ולעיתים מעיקה לנוכח זרות וניכור בין הדמויות. יש איזכורים קשים למאורעות השואה. יש קטעי שירה ואיסוף שברי זיכרונות מהחצרות, והרבה אסוציאציות.
אחד הקווים הבולטים בסיפור הוא היותו היולי גולמי ובוסרי, כאילו ילדה העיזה לרשום ולצייר במחברת, עשתה כמה ניסיונות ומה שיצא יצא. מחברת גדושה בציורי פנים ומלאה בהעזה. עם זאת, רוב האמירות אינן של ילדה. בעיר הגדולה, התוססת, המלאה אנשים, בניינים ועשייה, מתקיימת גם מערבולת של מחשבות רצונות והלכי-רוח. מטרת הספר הושגה במתן מרחב ומשמעות לחייהן של הגיבורות.

» ביקורות נוספות של רותי-פ
» ביקורות נוספות על איפה את?