אם אי פעם רציתם להיכנס לסיפור מוזר ומהפנט בו זמנית ואם אי פעם רציתם לקרוא ספר ולפעמים להביט במילים במטרה להבין 'מה קראתי עכשיו?', אם אי פעם חשבתם לקרוא ספר קצת מוזר, קצת קשה, קצת מבלבל ולא מובן אתם בהחלט מוזמנים לקרוא את הספר הזה.
תכירו בחור, בן 17 בערך, עומד לפני גיוס, את שמו לא הזכירו, או שפשוט לא שמתי אליו לב. הוא מספר לנו עליו בהווה - כיצד הילד המופנם, שאינו מרבה להשתובב (גם לא בילדות) מגיע לבית החולים עם עקב מרוסק המצריך ניתוח ואשפוז ארוכים. תכירו גם אישה/נערה שפוגשת באותו נער מס' שנים אחר כך באופן הזוי בלונדון, שסועדת אותו ומטפלת בו בימים שבו הוא נמצא במין מצב שגעוני/חוץ גופי עירום כביום היוולדו עד שהוא מתרסק ונופל מהחלון ונהרג. הכירו את אותו הנער כאשר הוא מת ומדבר אלינו מהמוות אחרי 15 שנים ארוכות, מספר לנו מה היה קורה אילו לא היה מאבד את חייו באותו הרגע, בגיל 25.
אלו אינם ספויילרים, הספר מלכתחילה מספר על כלל הנפילות שהאדם חווה, שחברתנו חווה שכולנו חווים אי שם בכל מיני צורות. נפילות והתרסקויות שונות ומשונות. מחלקן אנחנו מצליחים לקום ובחלקן אנו נשארים על האדמה או אפילו נטמנים לתוכה. כך גם כאן, נפילות מכמה סוגים נפרשים לפנינו, כולן כואבות שכן הכאב היא דמות, בצורת נקבה שחוזרת ולא מרפה הן מהנער והן מסביבתו והן מהעולם. ואליה הוא מתייחס כדמות אמיתית לכל דבר, אותה הוא מנסה לסלק בכל פעם ופעם ואינו מצליח עד שהיא כבר לא יכולה לגעת בו עוד.
כפי שאמרתי, זהו ספר מוזר, הוא טוב, אבל הוא מוזר. אין לי ספק שאקרא אותו שוב בעוד שנה או שנתיים, או אולי אף יותר - כי זה מה שספר כזה דורש - קריאה חוזרת.
בכריכה מאחור כתוב:
" 'עכשיו נשברים' פורש בפנינו תהליך התבגרות ישראלי מיוחד במינו...." אין כאן תהליך התבגרות ישראלי מיוחד במינו, אני לא ראיתי בספר הזה שום דבר ישראלי למעט איזכורו של צה"ל. אולי בעיני העורך הספר מייצד ישראליות, אני לא ראיתי שם שום דבר שקשור. אבל זה בעיני הקורא. לסיכום אחזור לשורה שבה פתחתי את סקירת הספר - אם אי פעם רציתם להיכנס לסיפור מוזר ומהפנט בו זמנית - זה הספר.













