ביקורת ספרותית על הארי פוטר ואוצרות המוות - הארי פוטר #7 מאת ג'יי. קיי. רולינג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 במאי, 2014
ע"י ג'קס


מאחר שאני לא מתכוונת לכתוב על כל אחד ואחד מהספרים המושלמים האלה בנפרד, אני כותבת על כולם בביקורת אחת

טוב, אני מניחה שכולם כאן קראו את הספר הזה, אז לא יהיו אזהרות ספוילרים, תתמודדו.
זה היה הספר-הכי-טוב-שקראתי-ואקרא-אי-פעם.
אין לי מושג למה התעכבתי בכתיבת ביקורת על הספר הזה, אני חושבת שאני לא רוצה להכליל אותו בתואר, כי הוא תמיד יהיה יותר מדי טוב בשביל זה.
*שוקולד! יאי!* מצטערת, הוא פשוט כל כך טעים.
ספר ראשון-
הכי טוב, הוא היה הכי תמים ופשוט, סיפורו של ילד בן 11 שספג התעללות ונפתח אל עולם חדש, מגלה חברים חדשים ונלחם ברוע
האופי של הדמויות צעיר וטוב בספר הזה, הם תמימים נודניקים וקצת מעצבנים

ספר שני-
כשהייתי קטנה, אהבתי ספרי בלשים כמו- שלושת הבלשים, השביעייה הסודית והחמישייה המופלאה (וואו, נוסטלגיה) אבל בשלב מסוים הפסקתי לקרוא אותם כשהעלילה הפכה ברורה וצפויה מראש, הספר הזה היה כולו תעלומה בלשית, אבל היה כתוב כל כך יפה, ומשולב עם הרבה פרטים שבסופו של דבר יצרו תוצאה לא צפויה מראש, כמו כן הדמויות מתבגרות במקצת

ספר שלישי-
כל כך אהבתי אותו, והופתעתי איך לא נגמרים לסופרת הרעיונות וקווי העלילה החדשים, הספר ריתק אותי עד סופו, שהיה מלא תקווה ומשמח, והתגובה שלי אחרי הספר היא- *מפת הקונדסאיםסיריוסלופיןפרדוג'ורג'שליטה!* אה, ואז בכי, כמו בכל סיום ספר

ספר רביעי-
נו טוב, זה היה ברור שהוא יבחר, אבל הספר הזה היה כתוב כל כך טוב! זה היה אחד מהספרים שקראתי עד אמצע הלילה כשכל פעם אני מבטיחה לעצמי הבטחות כמו- 'רק עוד פרק' או 'שנייה! זה באמצע המתח', זה לא עזר עד שגמרתי אותו
התוצאה מקריאת הספר הזה: הריגת המצפון שלי וימים מאוד עייפים

ספר חמישי-
*בכי*
למה? אתם יכולים להסביר לי למה? היא לא יכלה לשבור את הלב של הילד הזה יותר ממה שהוא שבור! אבל היא עשתה את זה. ללא רחמים, *מניחה את הראש על היד ופוצחת ברגע דומייה על סיריוס* *דומייה*
הייתי כותבת שחוץ מזה הספר היה מושלם, אבל סיריוס היה כל כך הרבה מימנו, שקשה להתעלם מזה בהנחה ש- לפחות זה רק הוא.

ספר שישי-
זה לא רק הוא! הפעם היא הגזימה! דמבלדור בפירוש לא היה מקדם עלילה, דמבלדור היה הדמות שעליה חשבתי אחרי גמירת כל ספר (ועונש מהמנהלת) הוא כל כך מושלם ומקסים, וחכם, והוא היה המנהל הכי טוב שהמציאו אי-פעם, אם בכיתם כשהוא... כשקרה מה שקרה, זכיתם בתמיכתי הנצחית ובאהדתי, אבל הספר היה מעניין (אני לא אכתוב טוב כי בשום פנים ואופן אי אפשר להגדיר דבר כזה כטוב)

ספר שביעי-
מתחרה על המקום הראשון מול אבן החכמים, ולמה לא במקום ראשון? כמו שאמרתי, הראשון היה ספר תמים ומעניין שאי אפשר שלא לאהוב, השביעי היה ספר מסעיר ומרתק ומגעיל ומדהים! וכשחשבתי שהכל יהיה טוב, בום! דובי מת. עברתי את שלב ההכחשה, הוא מת ואי אפשר לשנות את זה, הוא מת ולא ישוב. נכון?
אבל למה? אני יודעת שכבר שאלתי את זה אבל למה? היא לא הייתה חייבת להרוג אותו, היא הייתה יכולה להשאיר את משפחת וויזלי שלמה מאושרת וג'ינג'ית, ואת התאומים זוג אוסומי אם חנות מפוצצת בדברים אדירים, אבל היא חשבה 'לא! זה רעיון מגוחך! מי יקנה את זה? עדיף להרוג אותו' ותוך כדי כך להרוג את התמימות שלי, אני תמיד אבכה במותך, יהי זכרך ברוך פרד וויזלי.
את לופין וטונקס היא הרגה רק כדי שהארי יצטרך לטפל בו, זה היה פשוט מטומטם.
היא הרגה עוד מישהו חשוב? אה כן! וולדמורט! איך היא יכלה לעשות את זה? הוא היה דמות כזו אדירה!

ואם תקראו את כל הביקורת הזו שוב (מה שאני לא ממליצה) תבינו שהתשובה היא
הארי פוטר+ סוכריות ברטי בוטץ= החיים שלי

רות סוף.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אכו (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
כשקראתי על הספר החמישי חשבתי בהתחלה שדיברת על צ'ו XD
ג'קס (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
א-הא, אבל למה את נכנסת לביקורות הגרועות שלי? XD
ילדת~כוכבים (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
הווו פרד...............................................רולינג,למה? למה? למה? ו-בזכות הארי פוטר התחלתי בכלל לאהוב ספרים^_^
אז אהמ,כן ,סליחה פרסי
ו-ג'קס,אהבתי ממשD:
יאמי!~ ברטי בוטס!!וגם צפרדעי שוקולד זה טעים:)
ג'קס (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
הארי פוטר זה מה שגרם לי לאהוב לקרוא, זה תמיד יהיה הספר האהוב עלי (סליחה פרסי)
no fear (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
רואים באמת אהבה רבה לספרים האלו בביקורת הזאת.
למרות שזה גם משתקף בחמשת הכוכבים שנתת להם.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ