ביקורת ספרותית על שומרת אחותי מאת ג'ודי פיקו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 ביוני, 2014
ע"י ג'קס


הו כן, זה היה ספר טוב
הכתיבה הייתה מעולה, הדמויות היו מעניינת ומעוררות אהדה, העלילה הייתה זורמת, אבל ברצינות, נמאס לי מזה שכל הספרים שלה עוסקים באנשים שמתמודדים ומנסים לשרוד ועוד מתמודדים ועוד מתמודדים, נופלים, קמים, ואז מה? נופלים שוב, פרק אחד לפני הסוף יש מעט תקווה ואז הדמות המרכזית נהרגת, בתיבול מעט בתי משפט והרבה בתי חולים.
אז כן, זה הפך להיות כבר נדוש לשלוח את החיים של כל הדמויות לזבל, אפשר להפיק המון מסרים גם בסוף טוב.
כן, זה בהחלט היה ספר טוב, ושנאתי אותו.
הספר עוסק באנה, ילדה רק בת שלוש עשרה שהוריה הביאו אותה לעולם כדי להציל את אחותה, אני לא באה להאשים את ההורים, אבל הם טענו שהם אוהבים אותה וככה זה היה, הם לא יכלו להראות לה את זה?
בכל אופן, אנה, שמגיל צעיר מבלה הרבה מזמנה בבית חולים, מחליטה כביכול, שמספיק לה, אמא שלה מיחסת לזה סיבות אנוכיות, אבל בסופו של דבר, הסביבות שמתגלות גורמות לכולם לחשוב שוב.
אני לא כל כך טובה, ב... אמממ... לסכם מה המסר של הסיפור, כפי שאפשר להבין מביקורות קודמות שלי, מה שבטוח, היא נסתה להעביר פה מסר בדרך מאוד עצובה, וזה עצבן אותי
הנה עוד משפט שעצבן אותי-
"אחת מאיתנו הייתה צריכה ללכת"
אוקי, מה שאני חושבת על זה, שאילו שטויות, בהחלט שטויות, ניסים קורים כל יום, גורלות לא חקוקים בסלע, ומאחר שהמשפט נכתב ע"י בן אדם, אני פונה אליך ג'ודי פיקו- במשפט זה, את הפצת חוסר תקווה בליבי הנפעם מהספר הכתוב להפליא שלך, תתביישי לך.

לסיכום, מה שאני רוצה להגיד כאן, שהסופרת מוצלחת, וכותבת טוב, אבל לא באמת חייבים לשבור את הלב של נערות צעירות כדי להרשים.

עכשיו לדמויות האחרות, לפי הסדר שהלך לי במוח
ג'סי- הדמות האהובה עלי (הו, באמת?!)
דבר ראשון לכתוב עליו- היו רק חמישה פרקים שלו וזה פשוט לא בסדר
זה פשוט נגע לליבי הדרך בה הוא מאמין שהוא צריך להתנהג אם הוא לא מה שאנשים ציפו ממנו, כל המעשים שלו הוכיחו את "אצילותו" (איכס, אני מגעילה את עצמי)
עוד תלונה-
ברצינות, היא הפכה אותו לשוטר? זה קצת נדוש לא?

בריאן- הייתה לו אישיות, כזו... נעימה, בטוחה, בן אדם שאתה רוצה לחבק

קמבל אלכסנדר- הו כן, הדמות השלישית האהובה עלי היא עורך דין, ולמען האמת, אין בזה שום דבר תמוה, בסופו של דבר הוא היה אדם חסר אנוכיות וטוב לב

ג'וליה- היא הייתה כזו, אמממ... לא כבדה וחמודה, וזה שלא היה אכפת לה מה חושבים עליה גרם לי להעריץ אותה

שרה- אחרי כל מה שכולם כתבו עליה, כבר לא ידעתי למה לצפות. טוב, לא. היא לא הייתה המלכה המרשעת משלגייה, היא הייתה אמא שהנסיבות הקשו עליה, אבל נראה שהיא אפילו לא מבינה מה היא הייתה צריכה לעשות בתור אמא כדי לגדל כמו שצריך את *כל* הילדים שלה

על אנה אני לא יכולה לכתוב, משהו שקשור לבעיה הזמנית בנפש שלי.
בי



6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
no fear (לפני 4 שנים)
הו, ג'סי. הוא כזה חמדמד.
אבל כן, די נדוש. ובכל זאת זה עושה מין סגירה יפה כזו, למרות הקיטשיות.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ