ביקורת ספרותית על הכינה נחמה מאת מאיר שלו
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שני, 5 במאי, 2014
ע"י no fear


אם היו נותנים לי 3 משאלות, ואת זה ידעתי תמיד, המשאלות אחת ושתיים נתונות בידי העתיד, אבל משאלה שלוש, לא משנה מה המקום, הזמן, המצב - תישאר תמיד ולנצח אותה משאלה. בלילות חשוכים הייתי מבטיחה לעצמי שזו המשאלה שאבקש. לא שהייתי מבקשת, אלא אבקש. בעתיד. זה עוד יקרה. לא משנה מה, משאלה אחת הייתה תפוסה. משאלה אחת הייתה שמורה מראש. ידעתי מה אבקש למשאלה שלוש.
שלא יהיו יותר כינים בעולם. בכלל. וזה לא שדאגתי כל כך לשאר העולם, פשוט כדי שאף אחת לא תוכל אי פעם להיטפל אליי. להרוג את כולן כולל כולן. וגם את הביצים, כדי שחלילה לא יהיה דור המשך. ואם זו כזו בעיה, להכחיד גזע (לא שזה כזה גזע מוצלח), אז פשוט לעשות שכל כינה שאי פעם תטפס, או אפילו רק תיגע בקצה הרגל בראש היפהפייה שלי - פשוט... פשוט... שפשוט תיעלם. שאף אחת לעולם לא תהיה עליי. לא-או.
כי בסך הכול, אין הרבה דברים שאני שונאת בעולם הזה. אבל דבר אחד אני שונאת בלב שלם ובלי טיפת רחמים.
כינים.

וזו רק אחת הסיבות שאני שונאת את הספר הזה!
העלילה מופרכת, הדמויות לא אמינות, האורך מוגזם בשביל ילדים, הפונט מעצבן, הציורים לא מספיק ציוריים, והדמות הראשית מחורבנת.
ואתם בכלל ראיתם את הסרט ראש של נחמה? באמת! תשימו לה גם שמלה על הדרך.


והסוף! הסוף של הספר!
נחמה מגיעה (איך, לא ברור) לראש של מישהו קירח.
אוי לא, אין לה איפה להסתתר, יתפסו אותה ויהרגו אותה! (ככה הספר היה צריך להסתיים מבחינתי.)
ואז - טוויסט בעלילה! האיש הקירח מתגלה כנחמד ואוהב חיות, ושמח על כך שיש לו כינים כי - חכו לזה - עכשיו הוא כמו כולם! יש! הריעו לנחמה!
NO.
ואגב זה, איך לעזאזל, תגידו לי, האיש שם לב לנחמה?! הם היו בחוף הים. הייתה לו מראה איפה שהוא, אולי? הא? או שהכוחות המיסטיים שלו רמזו לו על חדירה של עצם זר?
הבנתם.
ואז נחמה נשארת על הראש של הקירח והם חיים יחד באושר לנצח נצחים.
אוקיי, בנקודה הזאת אני עומדת להרוס לרובכם את פנטזיית הילדות אז: זהירות - פנטזיית ילדות מוכנה להריסה שורה אחת מתחתינו!
כינים מתות כעבור יומיים אם אין מסביבן שיער.
נכון. האיש הקירח הזה, אין לו שיער. תדמיינו אותו ואת נחמה מתחילים את חייהם החדשים ביחד, נרגשים, מאושרים, מתכננים תוכניות לעתיד, "לשם נלך, ואת זה נעשה..." ואז, פתאום, בלי שום הכנה - בוף. נחמה מתה.
*צחוק מרושע*
רק אני אוהבת את הסוף הזה?

בקיצור - ניסיתי להגיד פה שאין דבר חזק יותר מהשנאה שלי לכינים, ולכן הספר הזה שנוא עליי מאין כמוהו. פעם הבאה תכתוב על חתולים, מאיר.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרת (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חחח את כותבת מצחיק, נקרעתי מצחוק
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עשיתי גלח.
אה כן, אחלה ביקורת :)
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה שישה!
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חחח XD
shishu (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לא כל כך מסכימה איתך לגבי הספר, אבל שאפו על הביקורת,- היא מרחה לי חיוך ענק על הפנים!
לואיזיאנה מנטש השקנאית (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אנקה, לא! צריך לקרוא לה נחמה! חייבם! כי הייתה לי מורה מזעזעת לספורט ביסודי ובזכות הספר הזה היה לי כינוי!
שרוני (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חחחחחחחחח
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ווהו! ניפוצי ילדות בע"מ!
תודה :)
שרוני (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אולי גם הוא לא אהב כינים, ובגלל זה הוא כתב את הסוף הזה? כי גם הוא ידע שנחמה תמות יומיים אחריי.....


ובאמת קצת ניפצת לי את הילדות):

טוב, נו(:
עברתי מזמן את השלב של לאהוב את נחמה
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
באמת? טוב, יופי לו. גם לדעתי מאיר שלו דווקא נחמד, אבל הספר הספציפי הזה, כמו שכבר אמרנו...
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה שין שין!
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נראה לי שהוא הקשיב לך :-) יש לו ספר על קרמר החתול... מבינה אותך, גם אני לא אוהבת כינים וגם לא את הספר. עם זאת, לטעמי, אין כמו מאיר שלו...
שין שין (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ענק, איזו ביקורת מצחיקה. הלאה הכינים!
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אוי, כל כך ><
אנקה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תגידו לי מי הולך לקרוא לכינה אנטיפטית נחמה ?? זאת נחמה זאת? זאת דיכי.
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חחח XD
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לא הילדה הזאת :0
אריאל (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
התחיל לגרד לי הראש..
נצחיה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
גם אני שונאת כינים. אבל איכשהו הילדים מאוד אוהבים את הספר הזה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ