ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 באפריל, 2014
ע"י כרמיתה
ע"י כרמיתה
כשהייתי בת 16 בערך אמא שלי סיפרה לי על ספר מצויין שקראה ובו סיפור על ניו זילנד שעורר בה רצון עז לבקר בארץ הזאת שנשמעת כל כך יפה, שונה ורגועה.גם אני קראתי בעקבותיה, ובניגוד לה - זכיתי לבקר בניו זילנד ולחוות באמת את הארץ היפהפיה הזו, על נופיה המגוונים ואנשיה רחבי האופקים ומסבירי הפנים.
כשקניתי לאחרונה את "המסע הלילי הארוך הביתה" לא ממש התעמקתי בתוכן שלו. הסתפקתי בשמו של יצחק בן-נר, אותו סופר שמאז קראתי אולי ספר אחד שלו והמשכתי לאהוב אותו מרחוק. והנה להפתעתי פגשתי כאן את אותה "ארץ רחוקה", שממרחק של שנים נראתה עדיין משאת נפש בלתי מושגת. שבעה סיפורים יש בספר, ומהם אהבתי בעיקר את "המסע הלילי הארוך הביתה", שאם אינני טועה הוא הסיפור החדש ביותר בספר. רוב הסיפורים האחרים כבר ראו אור בספרים אחרים. לא עם כולם עשו השנים חסד. מצאתי את עתליה מייגעת ואת אליעזר שושני קצת משעמם. אבל כמכלול - הספר החזיר אותי למראות וריחות ישנים, לתקופות שבחלקן הייתי ילדה קטנה ובאחרות נערה צעירה. בן-נר מיטיב לשרטט את התקופה, את הניואנסים, הצבעים וההקשרים. הדמויות שלו מעוררות אמפתיה, לעיתים גם בעליבותן. בצד המלחמות הבלתי נגמרות, השכונות המכוערות והקצינים יהירים יש חיים של אנשים פשוטים, אמיתיים, שסובלים וכואבים ולעיתים מוצאים נחמה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
