ביקורת ספרותית על לא מפסיקים אהבה באמצע מאת ליאור אנגלמן
ספר טוב

---

לא קראתי את ספרו הראשון של הרב ליאור אנגלמן וכלל לא בער לי לקרוא את הספר הנוכחי. אבל אז, באותו היום, כשהסתובבתי בחנות ספרים מתוקה - 'הנסיך הקטן' שמה -בקינג ג'ורג' תל אביב מצאתי עותק פגום של הספר - אז קניתי. ננסה אמרתי.
ונכון שאיתו קניתי גם את "על החיים ועל המוות" של קניוק - אבל זה כבר סיפור אחר(או ביקורת אחרת...).

בכל אופן,לעניינינו.
אני מוכרח להודות שבשבעים העמודים הראשונים לא יכולתי לקרוא יותר מחמישה עמודים ברצף. מרוב המלל הרב והמשפטים העמוסים והמורכבים הייתי מוכרח לעשות הפסקה של כמה דקות.
"בלה, בלה, בלה..." זה כל מה ששמעתי לאחר חמישה עמודים. כל כך מעייף.
אבל אז הדמויות התחדדו והבנתי שמשפטים עמוסים ומלל רב מוכרח להם. ובלעדיהם - המשפטים - הדמויות לא יכלו היו להיות מי שהן.
והמשכתי לקרוא. בלי הפסקות ובלי מנוחות.

את הספר קראתי בחג שני - אותו העברתי בבסיס. הווי אומר - שקט גדול, רוח נעימה ולבד הרבה.
לא אומר שהספר נגע בי במקומות עמוקים ועורר בי מחשבות גדולות.
אבל הוא טבל לי ראת חגי במתיקות כזו - דווקא בגלל העומק הלכאורה פשוט של הדמויות והרבדים הלכאורה רדודים של העלילה.
מתוק מתוק.

» ביקורות נוספות של חמינה
» ביקורות נוספות על לא מפסיקים אהבה באמצע