ביקורת ספרותית על הברדלס - סיפורים - ספריה לעם #409 מאת ג'וזפה טומאזי די למפדוזה

---

הרבה זמן נמרחתי עם הספר הזה,דבר שבדרך כלל לא קורה לי.עמוד פה,שני עמודים שם,ולקח לי שבוע לסיים את הספר (בשבילי זה הרבה זמן).
הבעיה עם הספר הזה היא שהוא פשוט לא מעניין.פשוט ככה.
אבל במה הספר בעצם עוסק?
טוב,מסופר על אחד פבריציו,הנסיך לבית סאלינה שבסיציליה.זו תקופה רבת תהפוכות-גריבאלדי התחיל במרידות שלו לאיחוד איטליה (רק באמצע הספר קישרתי לדמות שלמדתי בשיעורי היסטוריה בכיתה י׳).הנסיך הוא נצר אחרון לאנשים הולכים ונכחדים-אנשים בעלי נימוסים וטקסיות ארכאית שכבר לא רואים יותר.יש בספר כמה קטעים טובים,כמה קטעם שבאמת השאירו חותם,אבל רוב הספר פשוט משעמם.
התיאורים הארוכים של סיציליה יחד עם התיאורים המייגעים של כל הטקסיות בנשף (למשל-בשתיים בלילה כולם רוצים כבר ללכת הביתה אבל אף אחד לא רוצה להעליב את בעל הבית אז מחכים עד הבוקר.קצת מזכיר את ליל הסדר אצלי בבית....).סיציליה תוארה כמין מעוז של עם עקשן שלא רוצה להשתנות,עם החלטי שלא משנה מי שולט עליו בסוף כולם עוזבים.אבל התיאורים של סיציליה יצרו רק תחושת מחנק,הרגשתי מחנק כמו שיש שרב וכמעט מתעלפים מרוב חום.
וחבל,כי לספר באמת היה פוטנציאל.הרי כותב הספר הוא ברון בפני עצמו,בן אצולה איטלקי! ציפיתי לספר בנוסח ספרי אדית וורטון שסיפרה על המתרחש בשמנה וסולתה של ניו יורק,אבל במקום זה מצאתי ספר היסטוריה.
קצת אירוני שסמל המשפחה של בית סאלינה,הברדלס,החי המהירה והקלילה הוא נושא הספר,אבל הספר היה ההפך מקליל וממה שהוא אמור להיות,אלא ספר כבד ומחניק.
לסיפורים הקצרים שלאחר הנובלה לא המשכתי.
בקיצור,ממש לא חובה לקרוא.

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על הברדלס - סיפורים - ספריה לעם #409