הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 במרץ, 2014
ע"י bookworm
ע"י bookworm
אני רק רוצה להגיד שג'ון גרין מצליח בכל ספר שאני קוראת לסחוט מהעיניים שלי דמעות.
שמעתי רבות על הספר אז החלטתי לקרוא אותו. בהתחלה מיילס מסופר כילד חסר חברים וזה לא מפתיע משום שהוא אובססיבי לגבי שינון מילים אחרונות של מפורסמים.
ואז הוא מגיע לפנימיית קאלבר קריק ומתחבר עם אלסקה והמפקד.
אלסקה היא דמות שאוהבת לשמור סודות וזה אחד הדברים שאני אוהבת אצלה - המסתוריות.
עד שמגיעים ליום שבו הספר מתהפך אתם מתחילים להתאהב בפאדג' במפקד ובאלסקה.
הספר מדבר על גיל ההתבגרות ועל למה בני נוער שותים, מעשנים וזה לא ספר שמתיימר לעשות את זה-הספר גורם לאנשים לראות את בני הנוער בצורה שונה לגמרי, לא כילדים המטומטמים שלא יודעים דבר מחייהם אלא כבני אדם שיודעים לאיפה הם רוצים ללכת.
וכשהגעתי ליום בכיתי כמו שאף פעם לא בכיתי (חוץ מאשמת הכוכבים).
בקיצור הספר הזה מושלם והוא יגרום לכם לבכות כמו תינוקות
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
