ביקורת ספרותית על לא לסוכרת - הפתרון הטבעי למניעה וטיפול עצמי בהשמנת-יתר, קדם-סוכרת וסוכרת מאת מארק היימן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 7 במרץ, 2014
ע"י ראיה


כשבחרתי לקרוא בספר התלבטתי אם יש לי למה לקרוא בו. הרי אני לא חולה בסכרת, לא קרובה לזה אפילו (אני לא אוהבת שוקולד ואני גם נמצאת בנורמה מבחינת הBMI ואפילו מתאמנת...) ובכל זאת אמרתי אולי הם יוכלו לחדש לי מס' דברים, שהרי רשום בתקציר הספר שרוב האנשים חולים בסכרת ואפילו לא אובחנו כחולי סכרת אז עניין אותי להבין איך זה קורה.

הפתרון מצוי בדרך החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. אבל... האם לא ידענו זאת? כלומר, הספר לא מחדש את רוב הדברים שאנחנו מכירים ויודעים עליהם. הוא בעיקר עושה לנו נו נו נו על דרך חיינו הלא נכונה ומנסה לזעזע עם הנתון (הדי מלחיץ יש להגיד) ש80% מכלל העולם בדרך לחלות בסכרת ואפילו כבר התחילו לחלות בסכרת. צריך להבין דבר חשוב, הם מתייחסים לסכרת לא רק למחלת הסכרת עצמה אלא גם לאדם שאוהב לאכול ממתוקים ופחמימות באופן לא מבוקרהמשמע יש לו קדם סכרת והדרך חיים שלו אינה בריאה ומובילה למוות מהיר.

הספר מעניין בעיקר בזכות זה שהוא מכיל בתוכו המון המון מידע על הרבה דברים ,בין אם הם ידועים ובין אם לא ,הם כתובים בדרך מאוד מעניינת לקריאה. הפרקים הראשונים בספר מציעים לקורא בו להגיע לבסיס התובנה לשאלת 'היכן הבעיה?'. בספר יש המון פרקים המסבירים על הפרעות באיזון הסוכר בדם, מיתוסים על השמנה וסוכרת, התמכרות לאוכל, תרופות המוצעות לנו ע"י רופאים וכן הסברים על ענקיות המזון שהורגות אותנו אט אט. בנוסף הקורא יקבל פירוט נרחב על שלבים שונים שיש לבצע על מנת להגיע לאוך חיים טובים יותר, אלו שלבי בסיס והם כוללים דרכים כגון שידרוג התזונה, לקיחת תוספי תזונה שונים, הרגעת המוח, ביצוע פעילות גופנית וכו' וכו'. בפרקים הבאים של הספר ניתן למצוא הסברים נוספים לגבי שלבי ההכנה לקראת תוכנית בת 6 שבועות לאורח חיים בריא יותר וישנו דגש על שימוש בקהילה תומכת, הבנה של הבעיה עצמה והכרה בבעיה, ביצוע בדיקות שונות והתחלת התוכנית עצמה.

אין לי ספק כלל, יש מצב שהתוכנית תעזור לנו להגיע למצב גופני ונפשי מדהים! אך גם אין לי ספק כי לא הכל ורוד וקל כפי שזה נראה בספר. מי שיקרא את התוכנית יבין כי הדרך אינה קלה כלל ולעשות אותה ובכלל להתחיל תוכנית כזו דורש הרבה הקרבה ואפילו אומץ מכיוון שזוהי תוכנית שאמורה לשנות כליל את חיינו. על כן ד"ר היימן מנסה לעזור בכל דרך אפשרית לעשיית התוכנית ע"י מילוי שאלונים לצורך הכוונה לדרך הנכונה והמתאימה לנו, הסברים, תפריטים שבועיים המותאמים לתוכנית ואפילו מתכונים שונים שניתן למצוא בסוף הספר לארוחות בוקר, ביניים, צהריים וערב! בנוסף לכך, ניתן להיכנס לאתר המוצע בספר וזה אתר שאמור ללווות את הקורא בספר כל הדרך לתוכנית ואחריה.

הספר טוב, ההסברים מעולים, הוא מפורט ומאוד נוח לשימוש וקריאה. הבעיות שהיו לי עם הספר אולי יראו קטנוניות לחלק אבל לי הן מאוד חשובות. ספרי עיון חובה שיהיה להם איזה עניין. לי אישית יש בעיה עם ספרי עיון ומאוד קשה לעניין אותי בכאלה (ספרי בריאות, פסיכולוגיה ונפש למיניהן וכדומה לאלה) ומה שהיה חסר לי בספר אלו תמונות שיעוררו בי רצון להמשיך לקרוא. ספר עיון ידוע במלל רב ודבר כזה צריך להישבר בתמונות מידי פעם על מנת למשוך את העין של הקורא, כמו כן, לא היה מזיק אם עמודי הספר לא היו כתובים על דפים רגילים אלא על דפי כרומו (קטנוני כבר אמרתי?). ובעיות יותר "גדולות" שהיו לי עם הספר הן במיוחד לאור העובדה כי ד"ר מארק היימן שואף להראות את עולם הרפואה כעולם "רע". לא פעם ניתן לראות ציטוטים שלו שמראים כאילו הרופאים בימינו הדבר היחיד שמעניין אותם כשהם מוכרים לנו תרופות הוא הכיס הפרטי שלהם. עם כמה שלא בא לי להיות תמימה מאוד קשה לי להאמין לזה. אני עדיין מאמינה שיש רופאים שפועלים למען בריאות האדם ולא רק בשביל להגדיל את הרווחים שלהם ממכירת תרופות שונות לחולים, בנוסף, העבודה מול האתר (לא נכנסתי אליו מתוך עיקרון) מאוד חורה לי! אני קונה ספר לצורך קריאת ספר, לא בשביל לעבוד עם האתר! למרות שניתן להבין מהספר המון דברים יש הרבה הפניות לאתר ("ראו באתר מדריך שלם...", "ראו באתר דוגמא ל....") לי אישית זה מפריע.

חוץ מזה, ספר לעניין, ספר שעם כל הניסיון שלו לזעזע את הקוראים בנתונים מלחיצים כן מנסה לשפר משהו בעולם המטורף שאנחנו חיים בו ואני מאמינה שהוא כן יצליח לגעת במס' אנשים ולשנות את חייהם מהקצה לקצה השני. אולי לי הספר לא יעזור אבל לאנשים אחרים שכן מנסים להתמודד עם בעיות כגון אלו המצוינות בספר כן יחולל בהם שינויים לטובה.

ושני ציטוטים שמסבירים קצת את האג'נדה של הספר, שהיא בעצם הטיפול טרום-המחלה (חוץ מטיפול במחלה עצמה הרי רוב הספר עוסק בכיצד להימנע מלחלות בסכרת):

"ברפואה הפונקציונלית, הטיפול מתמקד לא במחלות עצמן (ההשמנה והסכרת במקרה זה), אלא בגורמים להן - המייצגים את כל תחומי ההתמחות ברפואה - תוך התייחסות לקשרים הסיבתיים בין הבחירות היומיומיות שלנו לסביבה שבה אנו חיים." (מתוך הקדמה של ד"ר עדיאל אל-תורן, עמוד 17).

וכבר הזכרתי את הניסיון לזעזע את הקורא בנתונים זוועתיים:

"חשבו על כך: מ1983 ועד 2008 מספר חולי הסוכרת בעולם גדל פי 7, מ-35 מיליון ל-240 מיליון. תוך שלוש שנים בלבד, מ-2008 ועד 2011 נוספו לאוכלוסיית העולם עוד 110 מיליון חולי סוכרת.במקום לשאול את עצמנו איזו תרופה חדשה נוכל להמציא כדי לטפל בבעיה, עלינו לשאול למה זה קורה? הגישה שלנו חייבת להיות חדשה, חדשנית וניתנת ליישום בעלות נמוכה בכל העולם. מיליארדי דולרים בוזבזו בניסיון למצוא פתרונוות תרופתיים לסכרת והשמנה, בעוד שהפתרון האמיתי מצוי ממש מול עינינו. זו מחלה הקשורה להרגלי חיים ולגורמים סביבתיים ולא ניתן לרפא אותה בעזרת תרופות." (מתוך הספר, עמוד 33).

קראו במידת הצורך.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ