ביקורת ספרותית על הילד שנגע באף של נמר מאת קרול ברץ'
ספר טוב

---

הספר הזה הזכיר לי בקטעים מסוימים את שוק התבלינים בדלהי. למי ששואל את עצמו מה לעזאזל אני צריך לעשות עם הדמוי הזה? אסביר. סיפרתי לחברת קריאה שלי שהספר הזה מזכיר לי את שוק התבלינים של דלהי היא שאלה אותי "זה טוב או לא טוב"...? ועל כך לא הייתה לי תשובה.."זה יותר מידי" עניתי.
קניתי את הספר כי זכרתי שאלון ד.א. כתב עליו משהו פה, לא זכרתי אם הוא אהב או לא אהב, אם הוא ממליץ או לא. ולפעמים אם להיות כנה לא תמיד אני מבין גם בתום הקריאה :-), במקרים כאלה אני פשוט שואל בתגובות "מומלץ"?
ועכשיו לספר. נתחיל מהבנגד. העטיפה לא אטרקטיבית (don't judge a book by its cover) השטויות שכתובים מקדימה מתחרים בסתמיותם רק במה שכתוב מאחור, והשם... נו השם סתם דפוק. גם באנגלית השם לא משהו.
וזהו כאן נגמר הבנגד.

הבעד:
היא יודעת לכתוב היא יודעת לכתוב יפה.
היא יודעת לתאר סיטואציות להכניס לנחיריים שלך את הריחות, לפיך את הטעמים, את הכמיהה, לעטוף אותך בריחות עד כי נדמה לך שאתה ברמת חובב של לונדון במאה התשע עשרה (אמור מעתה פארק אקולוגי נאות חובב).
הסיפור והמסע והמספר והסובבים אותו גורמים לך לטלטלות וחווית הקריאה מזכירה את איך שהרגשתי כשקראתי ספרי הרפתקאות כשהייתי ילד (תמים). מודה. היו רגעים לא מעטים שזה היה יותר מידי, אבל מה לעשות החיים לפעמים הם יותר מידי, אף אחד לא הבטיח בשום מקום שעל הסבל להסתיים, כשהגוף כבר לא יכול יותר.
נהנתי מאוד ואני ממליץ בחום.
עכשיו אגש לקרוא מחדש את הביקורת של אלון... אזכר מה הוא כתב...

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על הילד שנגע באף של נמר