ביקורת ספרותית על הגולם והג'יני מאת הלן וקר
ספר מעולה

---

עכשיו סיימתי את הספר. אני עדיין שבוי בקסמו וכנראה שגם מחר לא אוכל להתנתק ממנו. בשבילו שתבינו ותזדהו איתי יותר, אני מוכן לכתוב ביקורת מלאה ומפרטת על יצירת המופת המדהימה החדשה הזאת
***

חוה היא גולם. גולם הוא אדם שעשוי מאדמה ונתון לחסדו של האדון שלו. הוא ממלא את פקודותיו של אדונו.
חוה יוצרה בידי רב הבקיא בתורת הנסתר ויועדה להיות אישתו של רב אחר והוא אדונה. אך תאונה נקרית בדרכה ואדונה נותר מת ללא רוח חיים.
אין לה אדון יותר. וכך היא מוצאת את עצמה בניו יורק. הסיפור עוקב אחריה ואחרי האנשים הקשורים איכשהו לסיפורה.

אחמד הוא גיני. הוא יצור של רוח ואש. הוא רגיל לחום המדבר הצחיח ולהפרדה הנוקשה בין בני מינו לבין בני האדם- הבדואים. ואז לפתע פתאום- הוא מוצא את עצמו, עירום, מחוץ לקנקן נחושת בחנותו של ארבילי.
הוא לא זוכר דבר מעברו, מלבד ידיו המחוספסות של קוסם, שלופתות אותו, ממלמלות כישוף כלשהו ומשאירה אותו תחת חסדיו.
סיפורו מתאר את חייו בשכונת סוריה הקטנה, בלב ניו יורק.


ואז הם נפגשים. גולם וגיני. ברגע זה שום דבר לא בטוח. אנו הקוראים נסחפים לתוך סיפור שבו שתי יצורים השונים זה מזה (ומכל אחד אחר) מתקרבים אחד אל השני ושני העולמות נפגשים ויוצרים כאוס גדול.


אז הוא לא סיפור אהבה. ממש לא.
הוא יותר סיפור על שני עולמות השונים זה מזה (יהודים וערבים) שמשתלבים יחד ויוצרים עולם אחד. העולם של הספר הזה.

אני בהחלט כבר לא בר מזל כפי שהייתי מלפני כן.

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על הגולם והג'יני