ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 בינואר, 2014
ע"י אפיק לוחמת הצללים
ע"י אפיק לוחמת הצללים
האמת היא שהספר הזה מזכיר לי מאוד את "כמה טוב להיות פרח קיר" אולי זה בגלל שבשני הספרים מסופר על ילד בודד וחסר חברים שמוצא לעצמו חבורה שמאמצת אותו והופחת אותו ל"קול". האמת היא שהספר הזה פחות מוצלח מאשמת הכוכבים אבל אי אפשר להשים את הסופר, כי יצירת אומנות כמו אשמת הכוכבים אפשר לכתוב רק פעם בחיים, ועצם זה שהוא כתב את "מחפשים את אלסקה " לפני אשמת הכוכבים אומר שהוא משתפר עם השנים, אני מחכה כבר לספר הבא שלו שיצא בעברית כי יש לג'ון גרין הסופר מעין הילה כזאת של כתיבה של כל סופר היה רוצה שתהיה לו: הוא יודע לכתוב דברים רציניים, עצובים, מגעילים ונוראים ועד להפוך את זה למרגש ויפה. עוד דבר שהסופר הזה יודע לעשות טוב מאוד הוא להדגיש את איחודם של כל דמות ודמות. לכל דמות בספר שלו יש אישיות מיוחדת ויוצת מן הכלל: אחד אוהב מילים אחרונות של אנשים, אחת אוהבת שירה, אחד אוהב משחקי מחשב ואחד יודע באל פה את כל ערי הבירה של כל הארצות, ומה שהכי יפה שבספרים שלו זה האיחוד הזה של הדמויות גורם להם להיות יותר טובות, לא כמו שבחיים האמתיים שמיהו אומר שהוא אוהב משהו אחר מכולם ואומרים לו שהוא בספרים יש לזה דווקה ההפך אנשים מקנאים באישיות המיוחדות וזה מאוד יפה בעיני.
בקיצור זהו ספר מומלץ בחום! והקטע הכי זכור לי מהספר (אולי זה בגלל שאני מעריצה בטרוף את ג'וני דפ) זה שהם שרים ראפ ומזכירים את "סיוט ברחום אלם" ( הסרט הראשון שג'וני דפ שיחק בו 1984 ) אני ממש אוהבת שמזכירים משהו מהחיים זה נותן מעין חיבור מציאותי לדמויות!
בקיצור:
ספר טוב! ממליצה בחום! אולי קצת עצוב וגס אבל גם שנון ויפה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
