ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

מכירים את הספרים האלה שאתם רוצים להמשיך לקרוא עוד ועוד כאילו אין להם סוף?
מכירים את זה שאתם מרגישים כאילו הסופר נכנס לכם לראש ושאב ממנו את כל המחשבות והרגשות ופשוט הצליח להביע אותם במילים ולדמות אותם בעזרת דמויות?
מכירים את הסופרים האלה שאתם כל כך אוהבים אבל כל כך שונאים באותו הזמן? הסופרים האלו שמצליחים להמציא דמויות שתמיד תמצאו בהם נקודה כלשהי באישיות שתוכלו להזדהות איתה בקלות?סרטן היא מחלה ארורה וסופנית ,אומרים שכל אחד מארבעה יחלה בה
אך בנימה אופטימית אפשר לומר שיש ניסיונות מתחדשים לפצח את המחלה ולמצוא לה מרפה ואולי בעתיד היא תהפוך להיות עוד מחלה כרונית כמו סכרת.
הרבה אנשים נמנעים מלקרוא ספרים שעוסקים במחלת הסרטן או בכל מחלה אחרת כי זה מצטייר כמדכא אך בספר הזה המצב הוא לא כזה!
נכון שמחלת הסרטן היא נושא אכזרי ורגיש ..
אם יאמרו לאדם אקראי את המילה "סרטן" המחשבות הראשונות שיעלו לו לראש הם מחשבות עצובות ורגשות חמלה וצער כלפי האנשים שחולים בזה.הם ישמעו את המילה סרטן ויראו מת המילה מוות!
המילה סרטן תמיד מעלה זכרונות של אדם קרוב או בן משפחה אשר נפגע כתוצאה מהמחלה והמילה הזאת תמיד מצליחה לעורר בנו פחד מהלא נודע.
אך כמה אנשים באמת תורמים למאבק במחלה? כמה אנשים באמת מודעים לסיפור האמיתי של המחלה וההתמודדות שהיא נושאת איתה?
גון' גרין הוא סופר אמריקאי שעוסק בכתיבת ספרים לנוער והוא החליט לתת במה ולהתייחס לנושא שיעורר בנו רגש ויגרום לנו להזדהות עם 2 חולי סרטן ובכך אנו רואים את נקודת המבט והשקפת העולם שלהם ושל עוד חולים רבים.
הספר הוא אמנם ספר רומנטי אבל מה שיפה במערכת היחסים בין 2 גיבורי הספר הוא שהאהבה ביניהם היא באמת אמתית ואינה קיטשית כלל.
אל תפסלו את הספר כי הוא עוסק בסרטן, נכון ששני גיבורי הספר הם חולי סרטן אבל העובדה הזאת לא מונעת מהם להיות מבריקים באופן כ"כ ייחודי שגורם לך לחשוב על תובנות פילוסופיות של החיים ולצאת למסע פנימי משלך בתוך הספר,בכל אחד מ-2 גיבורי הספר אתה יכולה למצוא תכונה שאתה יכול להזדהות איתה הם ממשיכים את חייהם ונאבקים במחלה כנגד כל הסיכויים מול המחלה חזרת החלמה והאכזרית.
ג'ון גרין מראה בספרו איך אנחנו כבני אדם מתעלמים מהשונים מאתנו אלה שאנו מגידים כ"חולים" או "מוגבלים", הוא גורם לך לחשוב על כל הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו על אף שהם אינם כאלה.
ברגע שאתה מתחיל לקרוא את הספר אתה לא יכול לעצור כי השתלשלות העניינים תמיד מותחת, אתה תמיד מצפה לבית חולים או לטיפול נמרץ ולדעת איך זה הסתיים.
הספר בהחלט מצליח להרחיב את הלב אך באותו הזמן הוא קורע אותו לחתיכות קטנות ולאחר מכן מנסה להחזיר את החלקים למקומם!
אחד הדברים הגאוניים שג'ון עשה הוא שהוא לא היה צריך להמציא סיפור בדיוני, אגדה או להמציא פנטזיה כלשהי הוא פשוט לקחת סיפורים מציאותיים והעביר אותם לדף!
הספר מלא בקטעים שגורמים לך לפתוח עיניים וליראות ולהבין מציאות שונה משחשבת, אתה מתחיל להסתכל על החיים ועל הסביבה בצורה שונה הגאוניות של ג'ון גרין משלבת במהלך כל קריאת הספר משפטים חכמים וציטוטים שאקח לעצמי לחיים.
אני שמחתי, אני בכיתי, אני צחקתי, אני התרגשתי, אני כעסתם הרגשתי כל רגש שקיים והספר הזה הוא יצירת מופת שתמד תהיה נצורה בליבי ותהיה מקור אין סופי לדרך החיים שלי!

» ביקורות נוספות של פולינה
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים