ביקורת ספרותית על אוגוסטוס מאת ג'ון ויליאמס

---

הבחירות.
הבחירות הרבות שאנו עושים בחיינו מלוות אותנו לאורך כל הדרך ובונות לנו צמתים חדשות. לעיתים משונות, לעיתים פחות. צמתים שלא האמנו שנעבור בהן.
אבל אני רוצה לדבר על הצמתים הישנות. הצמתים בהן אנו עוברים מספר פעמים בחיינו ונדרשים להחליט, שוב, באיזה צד לבחור. לאיזה כיוון ללכת. האם נבחר שוב באותה הדרך שכבר צעדנו בה?. האם נעשה שוב את אותו הצעד?.

את "אוגוסטוס" כתב ג'ון ווייליאמס מיד כשסיים לכתוב את הספר "סטונר". השאלה המרכזית בה רצה לעסוק הייתה - היחס בין הפרטי לציבורי מנקודת מבטו של מנהיג אשר לא בכדי כונה "הנעלה", ואיך הבחירות שלו השפעו על היחס הנ"ל.
אוגוסטוס, או בשמו האמיתי - גאיוס אוקטאביוס - מחליט לאחר מות דודו, יוליוס קיסר, ליטול לידיו את אחריות האומה הרומית שבאותו הזמן הייתה פרוסה על גבי יבשות רבות. למרות שיוליוס קיסר נרצח, ולכאורה לא הייתה לאוגוסטוס 'ברירה' לקחת עליו את עול השליטה - אני משתמש במילה "בחר". כי זו האמת - אוגוסטוס בחר ליטול לידיו את האחריות הכבידה המצויה בשליטה על האימפריה הגדולה בתבל.(באותה תקופה כמובן. כיום איטליה לא איי איי איי).

על אותה נקודה, על אותה בחירה שם וויליאמס את המשקל הרב של ספרו. בהמשך, עוזב וויליאמס את הנקודה הנ"ל וחוזר אליה רק בסוף הספר.
רק לאחר שהציג את המעצמה הגדולה הזו מנקודת מבטם של אנשים בעלי כוח, הוא חוזר למקור, לשורש. מספר את הסיפור מנקודת מבטו של השליט הנעלה. שלאורך כל חייו בחר, כל פעם מחדש באותה בחירה שבחר בהיותו צעיר.
אוגוסטוס בוחר - בכאב גדול אומנם - לרשת את כס המלוכה ולאמץ אליו את רומא. אך זו הייתה הבחירה הקטנה בבחירותיו.
לאורך כל הדרך הוא מתמודד עם שאלות כאלו ואחרות ונעמד בצמתים כאלו ואחרות, ואחת מהן, אם לא הגדולה מכולן - השאלה האם להגלות את ביתו יחידתו מרומא.

בשפה רכה ובלשון כה טובה ונעימה מציג לנו וויליאמס את אחת מהשאלות החשובות המלוות כל דור, כל אדם. התשובות לשאלה זו כה קשות. כה מסובכות, ושווה לקרוא את הספר רק בכדי להיחשף לדילמה הנצחית הזו.
מומלץ!

» ביקורות נוספות של חמינה
» ביקורות נוספות על אוגוסטוס