סיפורים שיש בהם משולש רומנטי הם בד"כ קונספט שמצית את הדמיון. האפקט של סיפורים כאלה מסתמך לרוב על הנחה שמדובר במצב זמני וכי משולש רומנטי אף פעם אינו שווה צלעות, ובסופו של דבר משלוש ייצא אחד או קירחים מכאן ומכאן.
המשולש הרומנטי של אהו מתרחש בפינלנד של המאה ה-18. יוּהָה הוא איכר פיני מבוגר ונכה, בן למשפחה מבוססת. מריה, רעייתו הצעירה, גדלה בבית משפחתו מאז הייתה קטנה, לאחר שאמה, שפחה שברחה מקרליה (רפובליקה בצפון מערב רוסיה, על גבול פינלנד) והגיעה לבית משפחתו, מתה בלידתה ואביה לא נודע. אלו נישואי נוחות ולא מתוך אהבה, לפחות לא מצידה של מריה שמוצאה הנחות ומעמדה החברתי הנמוך הרחיקו מעליה את סביבתה, במיוחד את משפחתו של בעלה. אל ביתם מגיע שֵמֶיְקָה (שם שכבר מבשר רעות), בן למשפחת סוחרים עשירה, ממחוז קרליה, הידועים לשמצה כשודדים ומטילי אימה. הוא זוכה לאירוח נדיב על ידי יוהה, ומהלך קסם במתק שפתיים על מריה. היא עוזבת עמו את ביתה אבל המציאות טופחת מהר על פניה.
מיד עם פתיחת הספר, אווירת האומללות תופסת את הקורא. כמה בדידות יכולה להיות בזוגיות. זוגיות שהיא לכאורה כרוניקה של כישלון ידוע מראש – פער גילים גדול בין בני הזוג, סטטוס כלכלי, לאום ורקע חברתי שונה, מוגבלות פיזית, מראה חיצוני וחותנת המתייחסת לכלה כקללה. לחיות בתוך מסגרת נישואין בתחושת בדידות ומתוך חוסר ברירה, ללא אינטימיות וקרבה, מעמיקים את הקרע בין בני זוג. הבדידות מוסווית בכעסים, הטחות האשמה וכינויי גנאי. היחסים מתנהלים על קצות האצבעות, והדריכות גורמת להם להתנהג בצורה שלא מקרבת את הצד השני, אלא מרחיקה. חיבוטי הנפש של יוהה ומריה באים לידי ביטוי בדיאלוגים פנימיים. אומנם משולש רומנטי מניע את העלילה אבל הקונפליקטים הפנימיים במרכזה. הסיפור מאפשר נקודות מבט המתייחסות גם לדמויות המשנה, לרקע היסטורי, להיבטים חברתיים, לתיאורי הטבע המשתלבים עם המתרחש.
אהו מצליח לייצר מורכבות מסוימת בדמויות, במיוחד זו של מריה. היא אולי תמימה אבל בהתחשב במוצאה ובעובדה שהתרחשות העלילה במאה ה-18, מפתיע לזהות אלמנטים פמיניסטיים בדמותה. לוחמנית ודעתנית, שאינה מהססת להתעמת עם סביבתה. מצד אחד יוצאת כנגד מוסכמות וכללים חברתיים, ומצד שני מבולבלת וחצויה בנפשה. הקונפליקט הפנימי בין תחושת הביטחון והיציבות שמעניק הבעל לבין השאיפה לאהבה ותשוקה עם האהוב, משתנה שוב ושוב. לנידוי החברתי שפגע והשפיל אותה יש חלק בלתי נפרד מהקונפליקט הפנימי. גם קולן של דמויות המשנה כמו האם והמשרתות נשמע, ובמידה מסוימת הן מושכות בחוטי העלילה.
זהו סיפור אנושי, נוגה ונוגע, שתפס אותי מהעמוד הראשון עד האחרון. הכתיבה עניינית, נקייה ורבת משמעות. יש בו דקויות ורגישויות, ותיאור של המתחולל בנפש האדם שבקריאה אחת אפשר גם לפספס. אין בו את אווירת הכבדות האופיינית לספרות סקנדינבית. הספר יצא לאור לפני למעלה ממאה שנה ועדיין מצליח לשמור על רעננות. הנגיעה במצבים אישיים בסיסיים והיכולת לקרוא את הספר בצורה קולחת ומלאת עניין תורמים כנראה למבחן הזמן. הוא נחשב לקלאסיקה בספרות של פינלנד והיווה את המודל לספרים אחרים, כמו של מיקה ולטרי - "גבר זר בא למשק".
התרגום של רמי סערי משלב שפה עשירה לצד שפה מדוברת ואפילו מפתיעה בהתחשב גם בתקופת התרחשות העלילה. באחרית דבר אנו למדים פרט ביוגרפי על הסופר שיכול אולי להאיר את הקריאה בצורה שונה.
