“ספר קסום ממש ריתק לי את השבת. לפעמים בלי שאנחנו שמים לב אנחנו פוגשים מישהו שיכול לשנות את חיינו, או משהו יכול לקרות שמביא אותנו לתובנה מסויימת זה הסוד של הסיפור הזה. הסיפור מגולל את סיפורה של אורלי שיום אחד נזרקת מידי החבר שלה קלוד לאישה אחרת, היא קוראת ספר קסום שגורם לה להרגיש יותר טוב, היא כותבת מכתב לסופר, ומה מסתבר שהוא לא מה שהיא חשבה. והכול מתחיל להסתבך ולהסתדר באותו הזמן, הסוף די ידוע, אבל הספר כתוב די טוב שלא יכולתי להניח מהיד. אחד הקטעים האהובים עלי בספר. '' אהבה כשהיא נגמרת,היא תמיד עצובה. היא נדיבה לעיתים נדירות. זה שעוזב סובל מייסורי מצפון זה שנעזב מלקק את פצעיו. הכישלון מכאיב כמעט יותר מהפרדה. אבל בסוף כולם נשארים כמו שתמיד היו. ולפעמים נותר גם שיר, דף נייר עם שני לבבות. תזכורת ענוגה ליום קיץ'' גם אם יש פרידה עדיין יש תקווה להתחלה חדשה.”

“ממתק צרפתי קטן, צבעוני ומרגיע רב-שימושי למצבים משתנים. יש תקופות, you know - ימים, שבועות לעתים חודשים, כל כך אפורים: מורכבים ומסובכים מלא מעט כיוונים - ימים קשים..! מפה ומשם מלמעלה ומלמטה נערמות הצרות.... ואם אתם לא מכירים - מצוין, תמשיכו בשלכם ושלא תדעו. רבים וטובים בכאלו ימים, נעלמים פה ושם לשעות או רגעים, אל תוך ספר מעורר מחשבות והרהורים או סרט טוב ושוקעים אל תוך עצמם ואל השקט. אבל, יש שלא. שלא מסוגלים לקרוא אפילו שלוש שורות מבלי לחזור עליהן חמש פעמים ולהבין שאין לי מושג מה היה כתוב שם... ואז, בתוך חוסר השקט המוחלט לפגוש אותו, את הממתק הקטן והנעים מאת ניקולא בארו הצרפתי "המרכיבים הסודיים של האהבה" – כמו סיפור קטן לילדים לפני השינה. כמו חיוך קטן שמבצבץ אליך מבין הדמעות. המרכיבים כולם כאן בתערובת: אורֶלי, מסעדנית צרפתייה, יפהפייה, שכלפי חוץ נראית מושלמת ומעוררת קנאה – מה יכול להיות בחייה רע. אבל בדידותה ופנימיותה המיוסרת, הגברים בחייה שמלמדים אותה כמה פרקים, הימים שלה שמשולבים בעצב רחוק, בהווה שבעיניה מורכב, רחוקים מלהעניק לה את ההרגשה שהכול טוב.. אנדרה: חנון מסוקס שלא נרחיב עליו, לטובת הקוראים העתידיים. סוד קטן/גדול: שעושה את הכול... חנות ספרים קטנה וקסומה.* מסעדה פריסאית מקסימה,* רומנטית ונעימה. נופי פריס הקסומים* לעת ערב. ניסיון קטן להכניס מתח, אבל האמצע והסוף צפויים, שזה יש להודות, זה מה שעושה את זה ממתק קטן לימים מסובכים.. (*קסם על הטיותיו, גם הוא כאן לאותה המטרה) וכמובן הסוף: הוא שם והוא נכון. ונעזוב את טעמו, למען הקוראים העתידיים... תבלינים נוספים בתערובת: קלוד, הפריק האגוצנטרי – תבלין בסגנון ציפורן עוקצני שם בקערה. ברנאדט – עוד תבלין הפעם מכיוון הווניל הנעים, גם הוא שם בקערה. כן, יכלו להשתלב (והם חסרים) עוד טעמים עמוקים יותר, עוקצניים יותר... אז מה קיבלנו כאן: ממתק רב-שימושי כבר ציינתי, למה למצבים משתנים, אתם שואלים? כי הוא יכול גם להתאים לימי החגים הקרבים, אם מחפשים בהם סיפור קטן ורומנטי ומחוייך שיעביר כמה שעות נעימות של שקט רגוע - בין המולה כזו של חג להמולה אחרת... כי הוא יכול ללוות גם שעות ארוכות בשדות תעופה או רכבות כספר טיסות, נסיעות.. ועם הסתיו הקרב והסגריריות שבדרך, יכול להעביר בנעימים כמה שעות גשומות של חורף.. ובנימת הימים האלה, של השנה המסתיימת וזו החדשה שבדרך מי ייתן ש"תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". שנה טובה ומבורכת לכולם.”

“איזה ספר נפלא! קומדיית טעויות רומנטית מתקתקה להפליא, שאפילו השאירה לי טעם של עוד. הספר הזה הוא סיפור אהבה מקסים, אפילו צפוי מראש, אבל זה לא גורע ממנו. העלילה סוחפת, נעימה ורק רציתי להמשיך לקרוא. הוא כתוב בצורה קולחת, משעשעת ומעוררת הזדהות. כל כך קל להתאהב בדמויות, הן אמיתיות, מרגישה שפגשתי אותן פעם. הסופר כותב ברגישות אמיתית. הוא גם מאוד ריגש אותי ב"אחרית הדבר" שכתב לספר, ובמתכונים המצורפים בסופו (כפי שנכתב כבר באחת התגובות). אז כן, זה ספר קיטשי עם סוף ידוע מראש, אבל הוא באמת נפלא ומהנה עד מאוד. עכשיו יש לי וידוי: מעולם לא הייתי בפריז (או בצרפת לצורך העניין) וזה לגמרי בטו דו ליסט שלי. למרות זאת, אני מאוהבת בשפה הצרפתית. אני מאוד אוהבת ללמוד שפות באופן כללי, והצרפתית מבחינתי היא באמת שפת האהבה- הניגון שלה יפה כל כך! אני לא פרנקופילית מושבעת. פגשתי לא מעט צרפתים בחיי, חלקם נחמדים וחלקם לא. כן מתרגשת משאנסונים, הגבינות הצרפתיות הן או לה לה, אבל השפה, הו השפה! למדתי צרפתית במשך 7 שנים ודיברתי לא רע אפילו. עכשיו אני יכולה להבין לא מעט כשאני שומעת את השפה אבל קשה לי מאוד לשלוף אותה ממעמקי המוח אם אני מנסה לדבר כי בעשר (פלוס...) השנים האחרונות אני מתמקדת בלימוד דנית (מה לעשות, כך יצא ואני גרה בדנמרק והצרפתית פה היא לא מצרך כל כך מבוקש). כל הספר שזור בביטויים בצרפתית שנעמו לי מאוד ורק הוסיפו לחוויית הקריאה. יבוא יום ואחזור ללמוד צרפתית, מקווה שאבקר בפריז עוד לפני כן :) הספר עזר לי לדמיין את עצמי מסתובבת ברחובות פריז, עיר האורות (ועוד מקושטת לקראת חג המולד, שזה תמיד קסם בפני עצמו). דמיינתי איך אני מסתובבת בין בתי הקפה עם המפות המשובצות, הגלריות הקטנות והקסומות... בן זוגי תמיד אומר לי: זה מה שאת מחפשת בפריז? הנה תצאי לרחוב שלנו, והנה לך בתי קפה קטנים וגלריות חמודות... מה שהוא לא מבין זה שאורחי בתי הקפה והגלריות הללו לא מדברים בצרפתית :) בקיצור: ספר מתוק להפליא ובכלל לא דביק. סיפור אהבה נפלא וכיפי לקריאה.”

“זה ספר שבחרתי לזוגתי בתור הלקטור המשפחתי בביית. מאחר ונסענו לחופשה ולא רצינו לסחוב איתנו יותר מדי ספרים החלטתי לנסות - הצצתי ונפגעתי. לא נעים להודות שגבר מסוקס שכמוני קרא ספר כזה ואפילו נהנה. אני גם נתתי לספר 4 כוכבים אבל שיהיה ברור שהכוונה רק בתוך הז'אנר הזה ולא באופן כללי. בסך הכל הסיפור כתוב היטב על ידי אדם יודע כתוב ומקורב לתרבות הצרפתית ממש מבפנים. הסיפור שזור גם בקריצות הומוריסטיות שממש מצחיקות וגם אפשר להזיל דמעה נוסטלגית, אם רוצים. סך הכל ספר רומנטי להחריד לתפוס שלווה וליהנות. כייפי נ.ב. ספוילר ממש קטן (ואפשר שלא לקרוא אותו ולהפסיק כאןןן) - בסיום הספר רצופים המתכונים המגרים המתוארים”

“ספר קסום ממש ריתק לי את השבת. לפעמים בלי שאנחנו שמים לב אנחנו פוגשים מישהו שיכול לשנות את חיינו, או משהו יכול לקרות שמביא אותנו לתובנה מסויימת זה הסוד של הסיפור הזה. הסיפור מגולל את סיפורה של אורלי שיום אחד נזרקת מידי החבר שלה קלוד לאישה אחרת, היא קוראת ספר קסום שגורם לה להרגיש יותר טוב, היא כותבת מכתב לסופר, ומה מסתבר שהוא לא מה שהיא חשבה. והכול מתחיל להסתבך ולהסתדר באותו הזמן, הסוף די ידוע, אבל הספר כתוב די טוב שלא יכולתי להניח מהיד. אחד הקטעים האהובים עלי בספר. '' אהבה כשהיא נגמרת,היא תמיד עצובה. היא נדיבה לעיתים נדירות. זה שעוזב סובל מייסורי מצפון זה שנעזב מלקק את פצעיו. הכישלון מכאיב כמעט יותר מהפרדה. אבל בסוף כולם נשארים כמו שתמיד היו. ולפעמים נותר גם שיר, דף נייר עם שני לבבות. תזכורת ענוגה ליום קיץ'' גם אם יש פרידה עדיין יש תקווה להתחלה חדשה.”

“ממתק צרפתי קטן, צבעוני ומרגיע רב-שימושי למצבים משתנים. יש תקופות, you know - ימים, שבועות לעתים חודשים, כל כך אפורים: מורכבים ומסובכים מלא מעט כיוונים - ימים קשים..! מפה ומשם מלמעלה ומלמטה נערמות הצרות.... ואם אתם לא מכירים - מצוין, תמשיכו בשלכם ושלא תדעו. רבים וטובים בכאלו ימים, נעלמים פה ושם לשעות או רגעים, אל תוך ספר מעורר מחשבות והרהורים או סרט טוב ושוקעים אל תוך עצמם ואל השקט. אבל, יש שלא. שלא מסוגלים לקרוא אפילו שלוש שורות מבלי לחזור עליהן חמש פעמים ולהבין שאין לי מושג מה היה כתוב שם... ואז, בתוך חוסר השקט המוחלט לפגוש אותו, את הממתק הקטן והנעים מאת ניקולא בארו הצרפתי "המרכיבים הסודיים של האהבה" – כמו סיפור קטן לילדים לפני השינה. כמו חיוך קטן שמבצבץ אליך מבין הדמעות. המרכיבים כולם כאן בתערובת: אורֶלי, מסעדנית צרפתייה, יפהפייה, שכלפי חוץ נראית מושלמת ומעוררת קנאה – מה יכול להיות בחייה רע. אבל בדידותה ופנימיותה המיוסרת, הגברים בחייה שמלמדים אותה כמה פרקים, הימים שלה שמשולבים בעצב רחוק, בהווה שבעיניה מורכב, רחוקים מלהעניק לה את ההרגשה שהכול טוב.. אנדרה: חנון מסוקס שלא נרחיב עליו, לטובת הקוראים העתידיים. סוד קטן/גדול: שעושה את הכול... חנות ספרים קטנה וקסומה.* מסעדה פריסאית מקסימה,* רומנטית ונעימה. נופי פריס הקסומים* לעת ערב. ניסיון קטן להכניס מתח, אבל האמצע והסוף צפויים, שזה יש להודות, זה מה שעושה את זה ממתק קטן לימים מסובכים.. (*קסם על הטיותיו, גם הוא כאן לאותה המטרה) וכמובן הסוף: הוא שם והוא נכון. ונעזוב את טעמו, למען הקוראים העתידיים... תבלינים נוספים בתערובת: קלוד, הפריק האגוצנטרי – תבלין בסגנון ציפורן עוקצני שם בקערה. ברנאדט – עוד תבלין הפעם מכיוון הווניל הנעים, גם הוא שם בקערה. כן, יכלו להשתלב (והם חסרים) עוד טעמים עמוקים יותר, עוקצניים יותר... אז מה קיבלנו כאן: ממתק רב-שימושי כבר ציינתי, למה למצבים משתנים, אתם שואלים? כי הוא יכול גם להתאים לימי החגים הקרבים, אם מחפשים בהם סיפור קטן ורומנטי ומחוייך שיעביר כמה שעות נעימות של שקט רגוע - בין המולה כזו של חג להמולה אחרת... כי הוא יכול ללוות גם שעות ארוכות בשדות תעופה או רכבות כספר טיסות, נסיעות.. ועם הסתיו הקרב והסגריריות שבדרך, יכול להעביר בנעימים כמה שעות גשומות של חורף.. ובנימת הימים האלה, של השנה המסתיימת וזו החדשה שבדרך מי ייתן ש"תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". שנה טובה ומבורכת לכולם.”

“איזה ספר נפלא! קומדיית טעויות רומנטית מתקתקה להפליא, שאפילו השאירה לי טעם של עוד. הספר הזה הוא סיפור אהבה מקסים, אפילו צפוי מראש, אבל זה לא גורע ממנו. העלילה סוחפת, נעימה ורק רציתי להמשיך לקרוא. הוא כתוב בצורה קולחת, משעשעת ומעוררת הזדהות. כל כך קל להתאהב בדמויות, הן אמיתיות, מרגישה שפגשתי אותן פעם. הסופר כותב ברגישות אמיתית. הוא גם מאוד ריגש אותי ב"אחרית הדבר" שכתב לספר, ובמתכונים המצורפים בסופו (כפי שנכתב כבר באחת התגובות). אז כן, זה ספר קיטשי עם סוף ידוע מראש, אבל הוא באמת נפלא ומהנה עד מאוד. עכשיו יש לי וידוי: מעולם לא הייתי בפריז (או בצרפת לצורך העניין) וזה לגמרי בטו דו ליסט שלי. למרות זאת, אני מאוהבת בשפה הצרפתית. אני מאוד אוהבת ללמוד שפות באופן כללי, והצרפתית מבחינתי היא באמת שפת האהבה- הניגון שלה יפה כל כך! אני לא פרנקופילית מושבעת. פגשתי לא מעט צרפתים בחיי, חלקם נחמדים וחלקם לא. כן מתרגשת משאנסונים, הגבינות הצרפתיות הן או לה לה, אבל השפה, הו השפה! למדתי צרפתית במשך 7 שנים ודיברתי לא רע אפילו. עכשיו אני יכולה להבין לא מעט כשאני שומעת את השפה אבל קשה לי מאוד לשלוף אותה ממעמקי המוח אם אני מנסה לדבר כי בעשר (פלוס...) השנים האחרונות אני מתמקדת בלימוד דנית (מה לעשות, כך יצא ואני גרה בדנמרק והצרפתית פה היא לא מצרך כל כך מבוקש). כל הספר שזור בביטויים בצרפתית שנעמו לי מאוד ורק הוסיפו לחוויית הקריאה. יבוא יום ואחזור ללמוד צרפתית, מקווה שאבקר בפריז עוד לפני כן :) הספר עזר לי לדמיין את עצמי מסתובבת ברחובות פריז, עיר האורות (ועוד מקושטת לקראת חג המולד, שזה תמיד קסם בפני עצמו). דמיינתי איך אני מסתובבת בין בתי הקפה עם המפות המשובצות, הגלריות הקטנות והקסומות... בן זוגי תמיד אומר לי: זה מה שאת מחפשת בפריז? הנה תצאי לרחוב שלנו, והנה לך בתי קפה קטנים וגלריות חמודות... מה שהוא לא מבין זה שאורחי בתי הקפה והגלריות הללו לא מדברים בצרפתית :) בקיצור: ספר מתוק להפליא ובכלל לא דביק. סיפור אהבה נפלא וכיפי לקריאה.”

“זה ספר שבחרתי לזוגתי בתור הלקטור המשפחתי בביית. מאחר ונסענו לחופשה ולא רצינו לסחוב איתנו יותר מדי ספרים החלטתי לנסות - הצצתי ונפגעתי. לא נעים להודות שגבר מסוקס שכמוני קרא ספר כזה ואפילו נהנה. אני גם נתתי לספר 4 כוכבים אבל שיהיה ברור שהכוונה רק בתוך הז'אנר הזה ולא באופן כללי. בסך הכל הסיפור כתוב היטב על ידי אדם יודע כתוב ומקורב לתרבות הצרפתית ממש מבפנים. הסיפור שזור גם בקריצות הומוריסטיות שממש מצחיקות וגם אפשר להזיל דמעה נוסטלגית, אם רוצים. סך הכל ספר רומנטי להחריד לתפוס שלווה וליהנות. כייפי נ.ב. ספוילר ממש קטן (ואפשר שלא לקרוא אותו ולהפסיק כאןןן) - בסיום הספר רצופים המתכונים המגרים המתוארים”