ביקורת ספרותית על שעה חופשית - טרילוגיה על אי-נאמנות #1 מאת אֶרְקוֹלֶה ליסַרדי
ספר טוב

---

מה דרוש כדי לכתוב ספר ארוטי (אני ממשיכה את הקו של אחרית דבר בספר) ובכן, כשרון כתיבה פיגורטיבי והרבה אומץ.
לאחרונה כמו תוכניות המוסיקה האינסופיות ותוכניות הבישול בטלויזיה כך גם הטרנד של הצפת ספרי פורנוגרפיה.
חמישים גוונים, סיקרט ועוד.

גם הוצאת זיקית נותנת מענה לטרנד ואותי סיקרן מה תבחר הוצאת זיקית לפרסם מאחר והיא מתיימרת להוציא ספרי איכות ובכן ואכן הספר עולה על אחיו העוסקים בנושא בכמה רמות ועדיין....

קצת על הדמויות: הוא מורה להיסטוריה והיא מורה למשהו אחר שיד המזכירה כיד המקרה שיבצה אותם לאותן שעות חופשיות בשבוע ומכאן מתחיל הסיפור:

שניהם נשואים הוא באושר והיא בהרבה פחות אושר וכאן אני חושבת שהסופר נכנס לנישה עקיפה של נושא הבגידה מוצדקת או שלא ובהחלט משאיר סוגיה זו למחשבה במהלך הסיפור ולאחריו ונושא הבגידה בסיפור מהווה כמעין גיבור משני בספר.
הסופר בהחלט מביא איתו לתוך הכתיבה עכבות מוסריות שבאות לידי ביטוי בין השורות ובהרבה הזדמנויות בסיפור.

מעניינת בחירת הגיבורים, הם אינם חתיכים הורסים מהממים וסקסיים במראם החיצוני אלא בדיוק ההיפך הגמור מדובר בשני אנשים מן הישוב הוא רזה וגבו מעט כפוף היא נראית לו תחילה כמו משהי השרויה בדיכאון והיא מסוגרת בתוך עצמה ואפילו בתחילה ניכר שנשיותה מוזנחת.

בקצרה ועל דרך החיוב, הספר קריא מאוד יש לו ערכים מוספים וחומר למחשבה למרות היותו ספר אירוטי בעליל והוא כתוב טוב בהחלט.
אפשר לקרוא.

» ביקורות נוספות של אהובה
» ביקורות נוספות על שעה חופשית - טרילוגיה על אי-נאמנות #1