ביקורת ספרותית על האספנים - מועדון הגמל #2 מאת דיוויד באלדאצ'י
ספר בסדר

---

שלושה כוכבים הוא גבול הקריאה ההוגנת, כשמככבים פחות מזה נשאלת השאלה: אם היה כל כך גרוע מי הכריח אותך לקרוא ולסבול... לכן אני לא מעזה להעניק שני כוכבים גם אם שלושה כוכבים הם מתנה נדיבה מדי.

באלדאצ'י הוא "סופר מתח אמריקאי רב מכר" מונח שאומר הכל. פרס נובל הוא לא יקבל, ברשימות רבי המכר הוא מככב, ספריו מתורגמים לשפות רבות והמתח לא מהפך קרביים, אבל הוא בהחלט מפתיע פה ושם.
יש לו חוש הומור מאולץ ותיאורים ופניני קלישאות שחוזרים בספר שוב ושוב. "תסרוקת הלוואה וחיסכון", "אדם עכברי" ועוד מיני תיאורים בנאלים משובצים בספר ולא ברור אם זו אשמת הסופר או המתרגמת. פעמים רבות לוקה התרגום בחוסר השראה, לדוגמה: "המכל פגע בו ישר בפנים... ישר על מלחצי מתכת המחוברת אליו. ...ופגע ישר ברקתו של האיש.

בספר הזה יש שלושה סיפורים המשתלבים זה בזה. סיפור אחד מתאר חבורת נוכלים והעוקץ הערמומי שלהם.
סיפור שני מתאר את חקירת מותו של הספרן הראשי של ספריית הקונגרס לספרים עתיקים, סיפור שיתרום תרומת מה לאינטליגנציה שלכם בתחום ספרים עתיקים.
הסיפור השלישי מספר על קשר של ריגול וקונספירציות והתנקשויות המתרחשים בעיר הבירה וושינגטון.
בין שלושת הסיפורים מחבר "מועדון הגמל" שחברים בו כמה חברים במי"ל של סוכנויות ביטחון שונות, כולם בעלי כישורים יוצאי דופן, כולם נדמים לחבורת שלומזלים לא צעירים, אבל מגלים יכולת עמידה, תכנון וביצוע של צעירים יותר.

האמת הצרופה היא, שלא ציפיתי ליותר מדי. למודת באלדאצ'י אנוכי והתעלומה הגדולה מכל היא, למה יש בין ספריו ספרים שכתובים בחוסר כשרון בולט כל כך, וספרים אחרים שכתובים היטב. ותעלומה נוספת: לפחות שניים מגיבורי הספר נקראים על שם אנשים חיים, מידידיו של הסופר. נפלא מבינתי מה הכבוד הטמון בקריאת שם של נבל ספרותי בשם אדם חי, אבל כנראה שבארצות הברית גם זה כבוד גדול.
תאמינו לי שאני מנסה למצוא עוד מה לכתוב אבל לא מצליחה. יבש מעיין ההמצאות שלי. ובכל זאת רכשתי מעט ידע בסוגיית אספנות הספרים.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על האספנים - מועדון הגמל #2