ביקורת ספרותית על רביעי בערב מאת יעל הדיה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 בינואר, 2012
ע"י dyona


ברביעי בערב נפגשת קבוצת הורים לילדים בעייתיים עם הפסיכולוגית עלמה פרבר אשר יצאו לה מוניטין של קוסמת. ההורים מבקשים לקבל ממנה פתרונות או לפחות כלים להתמודדות עם ילדיהם.

בקבוצה שני זוגות נשואים, זוג שותפים למקצוע וחד-הורית אחת ולהם שלל בעיות.

הזוג התל-אביבי, מהבראנז'ה, הם אילן התסריטאי הכושל המצוי במחסום כתיבה וענת המאפרת. בנם הבכור, מיכאל בן העשר, הוא אוטיסט גדול מימדים הממרר את חייהם מיום לידתו.

הזוג מהפרברים (מראשל"צ) הם דני, בעל חברת ניקיון בשם "פוליש מן" הסוחב עמו תיק מלא רגשי נחיתות ורונית המורה בתיכון. להם יש שתי בנות. הגדולה, בת כמעט חמש עשרה, כבר מקיימת יחסי-מין עם חברה החייל בחדרה, מתחת לאפם של הוריה הסובלים. הצעירה, בת השלוש-עשרה, היא אנורקטית המדאיגה את אביה בטירוף.

השותפים המקצועיים הם גרפיקאים תל-אביביים. גליה היא שמנה המתמודדת כל חייה עם בעיית עודף המשקל. גם בנה שמן ולדעתה אביו נגעל ממנו וגם אינו מוכן לבא לקבוצה.
דורי הוא הומו, אב לתינוק שהוליד בחוזה עם פסיכולוגית רווקה. הוא אוהב את בנו מאוד ורוצה להביאו לדירתו אולם היא מקשה עליו בשלל תנאים ואיסורים.

זוהר היא חד הורית, אם לילדה היפוכונדרית בת ארבע.

הספר בנוי ממונולוגים של הדמויות. אט, אט נחשף עברם של ההורים אשר לכולם היו יחסים בעייתיים מאוד עם הוריהם. התזה של הסופרת היא שיחסים אלה גורמים לבעיות ולקשיים גם בדור הילדים. הפסיכולוגית לא נותנת להם פתרונות. היא משקפת, במפגשים, את המציאות ומנסה לכוון אותם למצוא בעצמם את הדרכים להתמודד עם הקשיים. הדינאמיקה בין המשתתפים גם היא בעייתית ומורכבת.

הדמויות (של חברי הקבוצה וגם של הקשורים אליהם) מאוד עגולות ואמינות. הסופרת נכנסת לדקויות ורגישויות וחושפת אירועים קשים מן העבר. ישנם מספר קטעים מאוד בוטים בהם המילה ז.י.ן. על שלל נגזרותיה שזורה בצורה מוגזמת לטעמי.

במהלך הקריאה חשתי לא אחת הזדהות וחמלה כלפי הדמויות אולם בסוף הספר הייתה תחושת החמצה ואפילו מעט אכזבה. שום בעיה לא נפתרה, כל הקצוות נשארו פתוחים ודמותה של הפסיכולוגית עלמה נותרה אניגמטית ולא מפוענחת כפי שהייתה בהתחלה. אני יודעת שבחיים האמיתיים אי אפשר לפתור את כל הבעיות, אולם בספר שבו יש כזה גודש של בעיות ניתן היה, לעניות דעתי, לתת לפחות פתרון אחד מתקבל על הדעת. בקורא יש איזו כמיהה לתקווה, לאור בקצה המנהרה, וזו אינה מתממשת.

אין בספר ממש עלילה, הכל נובע מתוך הדמויות בהווה ובעבר. זה מעניין ונקרא לרב בשקיקה אם כי לפעמים הגודש והמעבר בין הדמויות קצת מבלבל ומעיק.

11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עולם (לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
יופי של ביקורת





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ