ביקורת ספרותית על עיר של עצמות - בני הנפילים #1 מאת קסנדרה קלייר
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 ביוני, 2013
ע"י התולעת


קניתי את הספר לפני שנה בערך, ומאד לא אהבתי.
מאד.
הדמות הראשית, קליירי, היא נערה ניו יורקית רגילה לגמרי, שמגלה שהיא לא רגילה לגמרי...
איפה ראינו את זה קודם?
בערך בכל ספר פנטזיה שני. טוב, לא הרעיון הכי מקורי בעולם, אבל לכל ספר ופנטזיה יש את הייחודיות שלו, לכן המשכתי לקרוא.
קליירי נחשפת לעולם הקסום שקיים בניו יורק, וגוררת איתה את הידיד שלה, סיימון, שאיך לא, הוא מאוהב בה לגמרי, כמו ג'ייס, הדמות הנוספת שנכנסת לחייה של קליירי.
בספר היו שני דברים ששנאתי:
1) הדמויות סובלות מפיצול אישיות חמור - ג'ייס לא החליט עם הוא נחמד, מגעיל, ציני או מסוגר. הוא יכול להיות עשרים דברים בו זמנית. לא הצלחתי לקלוט ממנו שדר אופי יציב.
קליירי וסיימון פשוט לא יודעים מה לעשות עם עצמם רוב הזמן, ותכלס מפריעים לעלילה. לא אהבתי אף אחד מהם.
2) קליירי מתאהבת תוך חמש שניות בבחור החתיך שבא להציל אותו משדים והתנהג כמו אגו מניאק ואפילו לא טרח להסתיר את זה. (לא שזה מוזר, הרי מי לא תתאהב בבחור שחולה על עצמו ובטוח שכל העולם סובב סביבו? ועוד תוך חמש שניות, שזה בכלל... נורמלי.) בסוף הספר, א ח ר י שהם מתנשקים, הם מגלים שהם אחים.
יכול להיות יותר מגעיל מזה?
לא נראה לי.

אז בקיצור, לא התחברתי לדמויות והעלילה הייתה כתובה באופן לא ברור. לא התחברתי בכלל.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ