• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
חום

חום

מאת די שולמן

הביקורת של נשומלה

תמונה של נשומלה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2012
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
עוד ילדה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

נקודת הטורפה בספר היא העובדה שנשארו כמה קצוות פתוחים שהסופרת לא טרחה לסגטר.
חוץ זה, ספר קליל, מעניין ורומנטי.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ש
שעיונת
1קורא|גיל ממוצע36|100%נשים

על המבקרת

תמונה של נשומלה

נשומלה

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
80 ביקורות•135 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•ספרות מקורית
תמונה של נשומלה
נשומלה
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות80
לייקים שקיבלה135
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת23תרגום (נוער)9ספרות מקורית6

דיון על הביקורת

3 תגובות
נ
נשומלה•לפני 12 שנים

כמה נפלא העולם על שהוא כל כך מכיל. מקבל. ומבין. פשוט נפלא.

4 כוכבים+ מחמאות זה מאפשר להעביר ביקורת על ספר גם בלי לקבל מכות. הבעיה היא כמו שאמרתי- כמה נפלא העולם והאנשים בו.
גלית
גלית•לפני 13 שנים

נקודת התורפה בביקורת

שיש שגיאת כתיב ושגיאת מקלדת כי הכותבת לא טרחה לעשות הגהה.
תולעת ספרים מס' 1
תולעת ספרים מס' 1•לפני 13 שנים

יש המשך.

הסופרת לא טרחה לסגור את הקצוות כי לספר הזה יש ספר המשך.. הוא יצא כבר באנגלית..
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של נשומלה

מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

על הספר הזה לא הייתי ממליצה לכל אחד.
בייחוד לא לבעלי לב חלש
כן הייתי ממליצה עליו ובחום לכל מי שמעניינת אותו אוטוביוגרפיה של אלכוהליסט ומסומם קיצוני.
הספר כתוב בקצב כל כך מהיר שאני רק מתחברת לביקורות שכבר נכתבו עליו שהספר וצורת כתיבתו ממש מכניסים =הכניסו אותי לסרט בלאות מהמם ומזוויע בו זמנית.
נכון,אין פיסוק עשיר או שימוש בניבים,במדרג לשוני גבוה או באילו תובנות מרשימות במיוחד על החיים ועל השפה... כי זה לא אמור להיות בכזה סוג של ספר.לא. דווקא צורת הכתיבה היא זאת שהופכת את הסיפור לאוטנטי,למטלטל יותר. דווקא המנטרות שחוזרות על עצמן,המשפטים הקצרים, השימוש בגוף נוכח כל כך הרבה פעמים מחיים את הסיפור והעלילה בצורה יוצאת מן הכלל.
תמיד אמרו שהחיים הם התסריט הטוב ביותרו
גם אם הסופר חרג מעט מגבולות הסיפור האישי והפרטי שלו,אני מקבלת את זה הכי שבעולם כי הוא הצליח בתיאורים שלו ושל הסובבים אותו להעביר את זוועת החוויה של להיות מכור כבד.
באמת ספר טוב.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
מישהו לרוץ אִתו (איתו)

מישהו לרוץ אִתו (איתו)

דויד גרוסמן

מישהו לרוץ איתו...
טוב, איך מתחילים??
אני יודעת שכל מה שאכתוב עכשיו יהיה חיוור לעומת החוויה הכמעט מיסטית שבקריאת הספר....
כשהתחלתי לקרא את מאה העמודים הראשונים אמרתי לעצמי-' וואי,כשאסיים את הספר הזה,אני מוכרחה להעניק לעצמי מדליה, מ ו כ ר ח ה'
אחרי שסיימתי אני מעניקה את המדליה לדוד גרוסמן :) שכוייח!
אין צורך שאפרט על העלילה... כבר טובים ממני עשו זאת.
אנסה לספר מעט על התובנות שעלו לי במהלך הספר.
אבל- לפני כן, אני רוצה לברך את עצמי... ותענו אמן בכל הכח :) מי יתן והגבר שלי ידמה במעט לאסף, גיבור הספר ;C
אחת התובנות הכי משמעויות היא ללכת עד הסוף... לא לוותר באמצע גם כשזה הכי נח... אני לא יודעת אם כותב הספר לקח בחשבון כל משמעות ופרשנות ששם הספר שלו יכול לקבל, אבל אני לוקחת את זה ממש כמוטו-אתה צריך משמעת, ואם אין לך,תקח מישהו שיהיה איתך.. אתה מוכרח לרוץ? אתה מתמוטט בדרך? אז שיהיה לך מישהו לרוץ איתו. העיקר אל תוותר. תגיע בסופו של דבר.. תמצא את תמר, תצילי את שי, תצילו את עצמכם, תמצאו אהבה.
מה שכיף בקריאה הזו,שלמרות שיש "הפייאנד" המסר שמועבר הוא שרק אחרי יגעתי ומצאתי-תאמין. התהליך הזה לא פשוט. אין הנחות, תקבל מכות בדרך,תגיע למעצר,תגור אפילו בתוך מערה שכוחת אל ותקבץ נדבות... אבל בסוף תגיע... תגיע!
הספר מקסים,כתוב נפלא,לא מיתמר להיות מה שהוא לא, מדהימה ההתאמה המופלאה של כל תכונה,מעשה,סגנון דיבור ותגובה לדמות שלה,לגיל הדמות. גרוסמן לא הפך נערה בת 16 לאיזו חיית הורמונים או ליפהפיה על אנושית. בחור בן 16 הוא בן 16 ולא יותר. הכל מאוד מאוזן,הגיוני ואמין.
רק מה... שמתי לב שהרבה סופרים,ודווקא הטובים שבהם שמודעים לעובדה שכל חלק בסיפור צריך להיות אמין, נוטים להעלים דמויות שבפועל הן מאוד מרכזיות. ניתן לראות את האמתלה הלא מאוד ברורה של "ההורים
של אסף טסו לחו"ל" זהו, הם לא בסביבה.. ואחרי יומיים הם הולכים לטיול במדבר. בדיוק ל----3 ימים! איזו השגחה עליונה...
אבל זה בסדר. גם כשזה מעט מאולץ.
גם את ההורים של הארי פוטר הרגו ואת ההורים של סינדרלה ושילגיה... אז זה בסדר.
ספר מצויין, מרתק ומומלץ מומלץ מומלץ!
באמת מכל הלב.
אןסיף מומלץ אחד אחרון.
ו...זהו,סיימתי.
תהנו :)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
ינטל, בחור הישיבה וסיפורים אחרים

ינטל, בחור הישיבה וסיפורים אחרים

יצחק בשביס-זינגר

לראשונה בחיי נחשפתי לכתיבתו של הסופר היידי יצחק בשביס זינגר.
אין מה לומר-כישרון יש לו.
אבל- לא התחברתי למבנה הספר: קובץ סיפורים קצרים ששום סיפור לא באמת מנצל את הפוטנציאל שלו להפוך ליותר מסתם סיפור.
כאילו זינגר כתב לעצמו סקיצה,כמה נקודות לגבי כל עלילה ושכח לפתח אותן הלאה.
אני לדוגמא, חושבת שהסיפור על יינטל כל כך מוחמץ,הכל נכתב בקיצור נמרץ...שנים וחודשים נדחסו ל20 עמודים בלבד.
לרעיון של הסיפור אני נותת את הכותרת-החמצה.
זה רעיון שעוד לא נשמע כמותו והוא חסר תקדים מבחינה ספרותית-בחורה יהודייה שבוחרת להסיר מעצמה כל סממן נשי לטובת לימוד התורה בישיבה,זה רעיון אדיר שלא התפתח כראוי.
וחבל לי.
שאר הסיפורים בקובץ,גם הם סתמיים ומטה. לא בגלל סגנון הכתיבה,בגלל תוכן הדברים וחוסר המעוף.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
הרוזן ממונטה כריסטו [מהדורת 2012 - כרך א']

הרוזן ממונטה כריסטו [מהדורת 2012 - כרך א']

אלכסנדר דיומא (האב)

אז ככה, לפני עידן ועידנים ראיתי את הפקת הקולנוע המשובחת שעשו לספר המשובח הזה אבל רק.השבוע נפל לידי הספר הענק (תרתי משמע)!
בלעתי אותח על תשע מאות עמודיו בעמה שעות בלבד. הספר מרתק, האנושיות שבו כל כך מרגשת,השאיפה לאהבה,לחיים וכן...גם לנקמה, כל אלה בתוספת ציפוי טעים וקריספי של תיאורי מקומות חיים ושוקקים שעושים לך חשק לקפוץ הכי מהר לספינה הקרובה שתשוט לכיוון פריז או לפחות רומא ולחוש בעמצך את היופי, השלווה,העונג שבשוטטות גרידא ברחובות!!
הסיפור מתובל בהומור, בכאב,בהנאה צרופה.
מיוחד,מומלץ :) !
נ.ב לי באופן אישי,בעקבות ראית הסרט לפני הספר היה קל יותר לעקוב אחרי עשרות הדמויות שמתוארות בספר,אבל בהחלט ייתכן שזו רק אני....
תעדכנו איך היה לכם.
נ.ב.נ.ב הציורים בספר לפעמים גורעים מיופי התמונות שהספר מתאר. זו דעתי.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נשומלה
צפיה

צפיה

רוב ספרות הרומן ההיסטורי שהגיעה לידי (ואני מסתייגת ברוב ולא בכל) עסקה בעיקר בדת הנוצרית. מדי פעם התגנבו לרומנים אלה ניחוח ערבי אך הנצרות על גווניה המעוותים והנוקשים שלטה בכיפה.
מה עוד שרוב ההיסטוריה שמלמדים בתיכונים בישראל מתמקדת בעיקר בימי הביניים בייון ורומא ולאחריה בהיסטוריית אירופה ואמריקה. ארצות אפריקה וההיסטוריה שלהם נופלות במערכת החינוך הישראלית בין הכיסאות.
אז נכון, ידעתי שיש את דת האיסלאם (כמובן!) וידעתי שמוחמד הוא הנביא (ואללה הוא אכבר)וידעתי על מכה ועוד כמה פרטים עיקריים כאלה ואחרים לגבי האיסלאם. אבל לא באמת ידעתי כלום...
לכן, כאשר נפל לידי הספר שנקרא אשתו היהודיה של מוחמד הרגשי שאסור לי לפספס כזו הזדמנות פז- גם מוחמד, גם יהודים וגם חתונה? אז קראתי.
ובמילה אחת- הזדעזתי!
בכמה מילים- נשאבתי לתוך עולם שהיווה מרחץ דמים ליהודי ערב בשם מוחמד. נחשפתי לתפיסות המעוותות של ההמון המוסלמי. לתאוות הדם שלהם, לממון. הנהירה העיוורת אחרי בשר ודם שהכתיב לעמו חוקים בשם אללה ולקח לעצמו ילדים צעירים שיענגו אותו, נשים שרצח את בעליהן לפילגשות וכן שלל ביזה של זהב וכסף לרוב.
הספר הזה מתואר בצורה אוטנתית מאוד מנקודת מבטה של רב הקהילה היהודית באחת מארצות ערב. היא זאת שרואה את ההתרחשויות ההיסטוריות וכותבת אותן דרך עיניה המעונות.
היא שרצחו לה את בנה התינוק, את הוריה, משפחתה, חבריה ואח''כ בייסורים נוראיים את בעלה, נלקחת אחר כבוד לספק את צרכיו של הנביא הקשיש וחסר הלב והמוסר.
אני ממליצה על הספר הזה גם מתוך נק' מבט של יהודיה, גם מבחינה ספרותית מרתקת וגם היסטוריה מזעזעת שחושפת אור על ניצני הדת האסלאמית בעולם- כתפוח רקוב שממשיך להרקיב את כל הקערה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]

חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]

ליונל שרייבר

אני רוצה לדבר על הסופרת- ליונל שרייבר. לדעתי, רק אדם מתוסבך כמוה, רק אישה שעלתה במוחה האפשרות לוותר על חלק ביולוגי מעצמה, "לשים פס" על כל מה שהיא גדלה עליו ולהחליט לכתוב ספר במקום להביא ילד לעולם (טיפשי, בהחלט! אבל יוצא דופן במוזרותו...(!)), רק היא מסוגלת לכתוב ספר כל כך מתוסבך. ספר שאין בו שקר. הוא חושפני במידה מעליבה והייתי אומרת, אפילו בוטה. ספר שמציג את האימהות בצורה מעוותת משהו, אפלה, חתרנית. ספר שמציג את האמהות בפרספקטיבה כל כך מעוררת השתאות על המוזרות שיש בה. ספר אחר. שונה. אמיץ ובעיקר- מצויין.

למה, למען ה' הם לא דיברו על קווין?!
בואו נתחיל מזה שהאמא הייתה לגמרי מאוהבת בעצמה. (מאחר ואני סטודנטית לפסיכולוגיה) היא בהחלט מקבלת את כל ההגדרות להפרעת אישיות נרקיסיסטית. זאת אשה שיודעת לנצל כל מצב לטובתה. להציג את עצמה באור חיובי בעיני עצמה. ולהפעיל כח כדי לגרום לאחרים לחשוב כך. אשה ששנאה את הילד שלה רק בגלל שלא התאים לה שהוא נולד עם טמפרמנט (אופי)קשה. שדרש מעצמה לשים רגע את צרכי עצמה בצד ולטפל בתינוק. אשה שכשהיא מביאה ילד נוסף לעולם זה רק כדי לחזק את ביטחונה העצמי ב"תחרות" שהיא חווה נגד בנה ובעלה.
האשה הזאת, לכאורה אשמה ברצח ההמוני והמזעזע של בנה אבל ניתן להשליך את זה הלאה על אמא שלה האגורופובית והמוזרה. אין כאן אשמים. אבל כן יש כאן חוסר אחריות כללית.

האבא, בסה''כ אב אמריקאי טיפוסי שחי בתוך בועה אמריקאית ובתוך הבועה של עצמו. הוא ניסה להיות אבא טוב אבל בסופו של דבר, לא היה קשוב מספיק לבן שלו. לא הוא ולא אשתו. לא המורים ולא אף אחד מהסביבה.

הילדון המתואר כיצור אכזרי מלידה, כאוכל חינם, כסדיסט-סוציופט הוא תוצאה של מהלך חיים לא תקין. אומנם, הוא מרופד -טובע בשמנת. אבל השמנת היא.. חמוצה.
קווין, קווין...
אין ילד רע. יש ילד עם טמפרמנט קשה שגורם רע ולבסוף במצבים לא אידיאליים גם רע לו.
ילד שבשלב מסויים מטפח בתוך עצמו את השנאה את עוצמת הרגש מול קהות חושים עד שנוצרה מפלצת...
לסיכום- זהו ספר פסיכולוגי כתוב נהדר.
אומנם, הוא קשה לקראיה לפעמים ברמה הרגשית- תיאור הרצח מזעזע ממש. לפעמים תוך כדי קריאה בא לך לנער את האמא, האבא, הגננת, כל הסביבה. לצעוק עליהם- תתפסו את עצמכם ואת הילדון הזה לפני הרצח.
מומלץ.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
אודרי, חכי!

אודרי, חכי!

רובין בנוויי

אודרי, חכי!!! או שבעצם- למה לך? ספר שנון ומקורי. ממש נהנתי. אודרי זו בחורה שיודעת להתמודד או לכל הפחות מנסה.
מומלץ בחיוך :)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
החיים השניים הקצרים של ברי טאנר

החיים השניים הקצרים של ברי טאנר

סטפני מאייר

אחרי דמדומים והטעם לעוד, הספר הזה לא ענה על כל ציפיותי. אבל מילא, סטפני מאייר טובה לכשעצמה וגם פה היא הצליחה להביא עניין ועלילה יפה ברוח דמדומים.
לעניות דעתי זה ספר חובה למי שקרא את דמדמומים 1-4 (בייחוד כדי להשלים את הרצף והעלילה).

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נשומלה
היהודייה (היהודיה) מטולדו

היהודייה (היהודיה) מטולדו

ליון פויכטוונגר

מי שמחפש רומנטיקה עם שילוב היסטורי מטובל בניחוח יהודי חריף- הספר הזה מושלם עבורו.
ספר מתוק (למרות החריפות :))

לפני 12 שנים•נשומלה

ביקורות נוספות על "חום"

חום

חום

די שולמן

וואי אהבתי, יש פשוט אנשים שלא מתחברים לסוג העלילה!!!זה לא אומר שזה ספר דפוק...זה אומר שכמו שאני לא יכולה לקרוא את הארי פוטר כיזה פשוט לא הסגנון שלי....אני אהבתי, נזכרתי עכשיו שקראתי אותו לפני לפחות 10 שנים, וקראתי עכשיו, והיה לי קשה להוריד אותו מהידיים, סוף סוף סיימתי אותו:)

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•pink panther
חום

חום

די שולמן

למה?? למה??
מישהו מוכן להסביר לי למה אנשים כותבים ספרים כאלה? ואני לא מזלזלת- אבל באמת! זה ספר פשוטה(סליחה)נוראי. הוא יותר גרוע מלנצח, שזה שיא השפל. הוא יותר גרוע מעשרות ספרים שאי פעם כתבתי עליהם ביקורת עוקצת. הוא הספר הכי גרוע שקראתי בכלל! אנשים יגידו שאני מגזימה, אבל באמת- אין בו אפילו ניצוץ של משהו טוב. ואני מצטערת, אין אפילו רמז לפונטציאל כלשהו. למה אנשים בכלל טורחים לכתוב ספרים כאלה?!?
אני יודעת שהביקורת שלי זועמת. אבל זה פשוט מגיע לספר הזה. עם שפה כל כך רדודה בלי שמץ של ייחודיות, חוסר מקוריות מדהים כי כבר ביצעו את הרעיון הזה כל כך הרבה פעמים (או לפחות משהו דומה, וד"א בצורה הרבה יותר טובה), דמויות שמתחשק לך להעיף להן סטירה מרוב השטיחות שלהן וחוסר עמוק כלשהו, רדידות לאורך הספר כולו, סיפור אהבה שהוא אומנם לא ממש דביק אבל כל כך- כל כך- משעמם. כן, הספר הזה היה פשוט משעמם. משעמם לקרוא אותו, משעמם לבהות בו, משעמם לאכול אותו, משעמם לנסות ללכת איתו על הראש כמו כד הודי, משעמם!!! וזה הפגם הכי גדול של הספר. הייתי מוכנה לאכול אותו (תרתי משמע) למרות הרדידות שלו ולמרות חוסר העמוק ולמרות הבעיה עם הגופים (מה שדניאל ציינה, ואני לגמרי מסכימה איתה) למרות הכתיבה ולמרות כל הפגמים שבו אם היה בו שמץ של עניין. אבל לא!!
הרעיון הזה היה יכול להיות מבוצע כל כך הרבה יותר טוב על ידי מישהו אחר, שהיה מכניס בו קצת עניין. אבל במקום זה- מצאתי את עצמי מדלגת על פרקים שלמים, מאבדת כל סוג של קשר עם הדמויות (לא זכרתי בכלל את השמות שלהן חוץ משתי הדמויות הראשיות) , מאבדת את העלילה, את הרעיון שלה, ומדלגת במהירות רק כדי לקרוא את הסוף שגם היה צפוי כל כך שזה כואב (אני יודעת שהסופר בנה את זה לאורך כל הספר אבל זה היה מובן מאליו!!) וגם משעמם עד מוות.
ועל כל זה, בזבזתי שלוש שעות! כי הספר- אתם לא תאמינו- נמרח על גבי משהו כמו 300 עמודים! צריך לתת לסופר (או סופרת? מה אני אמורה להבין מהשם די?) פרס על המריחות האלה!
אל תקראו אותו. אל תקראו אותו ואל תעזו להתקרב אל הספר הזה. הוא מהספרים שבאמת, באמת מיותרים בעולם. אל תבזבזו עליו כסף או משהו כזה, אל תחשבו על זה בכלל!! ואם איכשהו כן הצלחתם לקרוא אותו מההתחלה ועד הסוף- אתם צריכים להיות סווווופר סובלניים בשביל זה. אתם בכל מקרה תסבלו.
אני מציעה לסופר (או סופרת לא ברור) לשקול קצת מילים ולא לחשוב על לכתוב ספר כזה. בעצם, שלא יחשוב. נקודה.
נמאס לי מכל ספרי הנוער האלה. זהו. אני הולכת לקרוא מעכשיו ספרים למבוגרים (לפחות להשתדל). בכל מקרה, אם מישהו מוצא ספר נוער טוב, שיספר לי. כי הספר הזה ממש לא עונה על ההגדרה הזאת.

לפני 13 שנים•אריאל
חום

חום

די שולמן

״חום״ מאת די שולמן הוא ספר שמצליח ליצור עולם דמיוני מסקרן ומקורי. אחד הדברים החזקים בו הוא תחושת ההרפתקה והמסע בזמן, שמאפשרים לסיפור לנוע בין תקופות ורעיונות שונים בצורה מעניינת. גם הדמויות ברובן כתובות היטב, הן אינן חד־ממדיות, ויש בהן מורכבות מסוימת שמוסיפה עומק לעלילה.
עם זאת, לצד הרעיונות היפים והעולם היצירתי, סיפור האהבה שבמרכז העלילה מרגיש לעיתים מאולץ ואף מעט ילדותי. במקום להעמיק את הדמויות או את המתח הדרמטי, הוא נשאר שטחי למדי ולעיתים אפילו פוגע בעוצמה של הסיפור.
בסופו של דבר זהו ספר שיש בו לא מעט דמיון ורעיונות מעניינים, אבל כזה שבו הקו הרומנטי אינו עומד באותה רמה של שאר מרכיבי העלילה.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•ספרים
חום

חום

די שולמן

אני לא יודעת מה עשיתי לאנשי הוצאות הספרים הגדולות, אבל כנראה שזה היה מספיק חמור כדי להתנקם בי ולשלוח לעברי מפולת של ספרים גרועים. אולי זה כי החזרתי ספרים לספרייה באיחור של חצי שנה? או בגלל שבטעות שפכתי קפה על הספר של אמא? בכל מקרה, כנראה שהם החליטו שנמאס להם ושהגיע הזמן לנקמה.
והו, הם נוקמים.
אז לביקורת....

האמת היא, שחום לא ספר גרוע בכלל. הרעיון שלו בעל פוטנציאל אדיר!! שנים שחיכיתי שמישהו ירים את הכפפה ויאחד בין שני תקופות.... הרעיון של מישהו שנוסע בזמן מהימים שלנו אל מאות שנים אחורה לא חדש בכלל. (דוקטור הו, אינויאשה, והעיבוד החדש לגאווה ודעה קדומה). וגם הרעיון של סיפור אהבה בין שני אנשים ששייכים לחלקי זמן שונים לא כזה חדש.
ולכן אין לי בעיה עם חוסר מקוריות, כל עוד הוא מבוצע היטב.
אבל כל הספר הוא פשוט תוצר של תכנון לא טוב.
והנה הדברים שגרמו לספר הזה להיות אכזבה גדולה ולא קריאה עבורי:
1) הדמויות נתקלות זו בזו רק אחרי 250 עמודים.. ממש לקראת הסוף. כלומר עד אז הקורא נחשף לשני סיפורים החיים שלהם מנק מבט שונות. ואין לי שום בעיה עם לקרוא קצת על החיים שלהם לפני הפגישה, אבל 250 עמודים?!??!
2) הסיפור כתוב משתי נקודות מבט שונות. אווה וסתוס. אבל אצל אווה אנחנו קוראים את זה מנק מבט אישית,ואילו אצל סתוס זה בגוף שלישי. זה לא ברור בכלל! או שהוא נותנת לנו את הנק' מבט האישיות של שתי הדמויות, או של אף אחת מהן!!!
3) העלילה של אווה ממש לא מעניינת וקצת נמרחת, אירועים חוזרים על עצמם ולפעמים זה פשוט מעצבן.
4) התיאורים של שנת 152 לספירה ממש דלים, כאילו רואים שלסופר אין קשר בכלל למקום הזה והוא נאבק עם עצמו כדי לתאר את זה.


לסיכום:
ספר בעל פוטנציאל אדיר ולא ממומש. הסופר מאבד את עצמו ממש בעמודים הראשונים, מתפתל ונמרח וחסר פואנטה.

לפני 13 שנים• ~דניאל~
חום

חום

די שולמן

הסכם מעוגן בחוק
שנערך ונחתם בחסות אתר סימניה בחורף 2015
בין די שולמן מארה''ב
(להלן: צד א')
ובין קריקטורה מישראל
(להלן צד ב')

הואיל וספריה של צד א' גורמים לאנשים תסכול מעליבותו של הגזע האנושי,
והואיל וצד א' לוקחת במו ידיה רעיון טוב והורסת אותו,

לפיכך הוצהר, הוסכם והותנה בין הצדדים:
שצד א' יימנע מן המבוכה שבכתיבת (יותר נכון הקלדת) ספרים נוספים
וצד ב' יימנע מכתיבת דעותיו עליהם.

ולראיה באנו על החתום
די
קריקטורה

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קריקטורה
חום

חום

די שולמן

חום.
איזה שם מסקרן.
המשמעות שלו קצת מאכזבת (תסמין של מחלה. איזה מין סופר קורא לספר שלו בשם של תסמין של מחלה?), אבל השם זה לא העיקר.

בכל מקרה, קראתי את הספר (זה די ברור, אחרת לא הייתי כותבת עליו ביקורת) ובסך הכל די נהניתי. הרעיון ממש טוב והכתיבה זורמת.

-אז למה בכל זאת נתת רק שלושה כוכבים?-

נתתי רק שלושה כוכבים בגלל שהיו כמה דברים שמאוד (מאוד) הפריעו לי בספר(עלול {על מי אני עובדת? מכיל} ספוילרים):
1. סת רואה את ליבייה (ככה קראו לה?) ומיד מתאהב בה. אני יודעת שלפעמים בספרים יש את הדבר שנקרא 'אהבה ממבט ראשון'. אני שונאת את זה, זה לא מרגש אותי. בספר הזה זה היה נורא - היא רק עמדה שם והוא מיד ידע שהיא אהבה חייו. בלעע! (רק שיהיה ברור: אין לי בעיה עם אהבת אמת, יש לי בעיה עם אהבה ממבט ראשון. יש הבדל.)
2. סת מושלם. אווה מושלמת. כל הבנות מתאהבות בסת. כל הבנים מתאהבים באווה. לסת אין חסרונות. לאווה אין חסרונות. לא פלא שהם התאהבו. המושלם והמושלמת. מה זה הדבר הזה?!
3. האישיות של אווה: מושלמת.
האישיות של סת: מושלם.
האישיות של כל השאר: לא ידוע.

חוץ מזה ספר נחמד. אהבתי את זה שהגיבור הראשי מת. יחי האכזריות לאנשים המושלמים!

#סוף ספוילרים#

ספר קליל ונחמד(חזרתי על זה בשביל מי שלא קרא את החלק עם הספוילרים). שמעתי שיש ספר המשך. אני לא אקרא אותו, הוא רק יהרוס.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Goldilocks
חום

חום

די שולמן

300+ עמודים.
300+ עמודים עד שהם נפגשו !!
איזו אכזבה.
כמובן שהספר והרעיון מקסימים.
אבל התאכזבתי שבכל רגע שיש הרגשה שהם יפגשו,הם לא.
ברור שאני אופטימית לגמרי לגבי ההמשך ושאני אקרא את ההמשך,כי לא חבל על הזמן שלי שבוזבז?
לא משנה,הספר יפה מאוד אך אכזב אותי..

לפני 13 שנים•פולי(-;
חום

חום

די שולמן

זה ספר קיטשי, לא מציאותי, לא אמין, טיפשי ומעצבן אבל כל כך יפה! כל הביקורת הזאת תתחלת ליפה ולא יפה (סביר להניח שיש יותר לא יפה מיפה), אז ככה:
-לא יפה! "היי, אני אווה, לכל מקום שהלכת אנשים התאהבו בי. ברצינות! זה כל כך מיגע! בנים כל הזמן נטפלים אליי ובנות כל הזמן מקנאות בי. לא משנה מה עשיתי הם תמיד נדבקו אלי! אני כל כך מסכנה! אוי, סת, תציל אותי!" די! מה הקטע הזה?! זה לא הגיוני! תמיד צחקתי על קליירי (בני הנפילים) שמתוך שש דמויות גבריות שלושה התאהבו בה (ועוד שנים הם אלק ומגנוס) אבל זה?! זה מטומטם כל כך! נמאס לי מסופרות שיוצרות דמות ראשית, לכאורה, בלי פגמים. נמאס לי מאהבה ממבט ראשון. נמאס לי מאווה.
-לא יפה! כל העניין של רובי גם לא אמין. נראה כאילו הסופרת סתם שמה אותה שם כדי לתפוס מקום וכשנמאס לה היא עשתה את הריב הזה.
-יפה! האימפריה הרומית - פשוט מושלם! סוף סוף מישהו מציין את העובדה שגלדיאטורים היו עבדים ולא הייתה שום אקדמיה לגלדיאטורים (כמו באיזה סרט מצויר טיפשי שאח שלי רואה) ושהרגו את המשפחות שלהם ואף גלדיאטור לא רוצה להיות גלדיאטור! סוף סוף מישהו נצמד למקור ואני כל כך אוהבת את הסופרת על כך!
-לא יפה! היא חיה בסרט. לא הדמות - הסופרת. היא פשוט חיה בסרט. "כשקם הבחין בנערה מכוסת ראש, שעמדה מאחורי שתי נשים מבוגרות יותר. היא התבוננה בעיני שקד כהות עם ריסים עבים. מבטה ריצד בעליצות. המבוכה הניכרת שלו שעשעה אותה. פינות פיה רטטו [...] רוח קלה הניפה את הכיסוי שעל ראשה וקווצה משערה השחור נמלטה החוצה..." זו לא נשמעת כמו סצנה מסרט? לגמרי כן. נראה כאילו לסופרת יש פנטזיות של ילד בת 6 שהיא מנסה לקשר למציאות (ללא הצלחה).
-יפה! מחלה מסתורית? יפה! חקר תאי דם? מעולה! התפוגגות לא מוסברת של תאים? מקסים! הוא לא מוכן לנשק אותה? הכי אהבתי!

בעיקרון, זה לא ספר יפה וכשאני חושבת על זה אני לא מבינה למה קראתי אותו, אבל יש במילים שלו משהו קסום שמושך אותך. למרות שרק שתי מתוך חמש הסיבות שנתתי כאן הן טובות, אני נותנת לספר הזה 4 כוכבים.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ללא כינוי
חום

חום

די שולמן

ווואו.
מה אפשר להגיד על הספר הזה?
נוראי/ איום/ מטומטם ....

300+ עמודים לקח עד שהם נפגשו וגם כשזה קרה זה היה פטטי, דפוק ועוד..
הכתיבה לא משהו בכלל וסיפור האהבה המגולל בספר ממש לא מיוחד.

והדמות הראשית: כמה מושלמות יש בילדה אחת?????
היא מושלמת,חכמה,יפה,עדינה,כולם מחזרים אחריה והיא מצליחה בכל.

קיצר, :O
ספר רע מאוד.

לפני 13 שנים•Blue-Sky-Girl
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
חום

חום

מאת די שולמן

הביקורת של נשומלה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של נשומלה
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“אחד הספרים האהובים עליי. כתיבה: כתוב נפלא רואים היטב את ההבדל בחשיבה בין סת (שגדל ברומא העתיקה) וא”

25/40
ביקורות על חום
הבאה
Broken Angel
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 13 שנים

“ספר טוב, כתוב בצורה פשוטה ויפה אני אהבתי...”