ביקורת ספרותית על הפרדס של עקיבא מאת יוכי ברנדס
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 במאי, 2013
ע"י יקיר


יוכי ברנדס כהרגלה, לוקחת את נכסי הרוח של עם ישראל, את המורשת של עם ישראל, וביד גסה ועילגת מעוותת אותם, כדי ליצור עוד ספר.
היא עשתה את זה עם מלכים ג', והיא עושה את זה גם עכשיו עם "הפרדס של עקיבא", משלבת דמיון ואמת ויוצרת מזה סיפור שנדמה לקורא הלא בקי בהיסטוריה של עם ישראל, כאמת צרופה.
וכאן הבעיה הגדולה, אם יוכי סופרת כל כך טובה, תתכבד ותכתוב עלילה מאלף ועד תו, אלא שהיא בוחרת לקחת סיפורים ואישים מההיסטוריה של עם ישראל , מעוותת ולשה אותם כרצונה, ומגישה לקוראים סיפור עלילתי מצוץ מהאצבע שנדמה לקורא הלא בקי כאמת צרופה.

בקיצור, המלצתי היא, אם אתם רוצים לקרוא סיפורת טובה תקראו ספר של סופר/ת בעלי כישרון שיודעים לכתוב עלילה לבד, אם אתם רוצים ללמוד על היסטוריה של עם ישראל לכו ישר למקורות או לספרי היסטוריה.

10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יקיר (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
כדי לזכות לתואר "פרשן" צריך ידע ויוכי ברנדס בעצמה (בתודות שלה) הודתה שרוב עבודת המחקר שלה נובעת מקריאה בסדרת ספרי חכמים של הרב בני לאו.
מקובל עלי שמישהו יכול לתת פרשנות משלו, אבל קודם שילמד שינבור לעומק, יבין את כל מכלול הדעות, ואז יחווה את דעתו, ולא כל סופר בעיני עצמו ייתן פרשנות כל כך מעוותת וחסרת בסיס על סיפורי התנ"ך, כשאמתחתו ריקה מכל ידע.
מיכל (לפני 6 שנים)
הייחוד של יוכי ברנדס שהיא מספקת עוד נקודות מבט על ההיסטוריה של עמנו, מאלצת את הקוראים (לפחות אותי) לחשוב מעבר לקופסא. ההיסטוריה של עמנו נכתבה עי גברים בתקופות שונות.מעצם המילה "פרשנות" ניתן לפרש לכן ולכן, כל אחד והאמת שלו. והנה באה אישה ו"מזעזעת" את הפרשנות שהתקבלה עי המוסדות הרשמיים.
טרם קראתי את הספר "הפרדס של עקיבא", אבל "מלאכים ג" ו"שבע אמהות" - מומלץ ביותר.
משה (לפני 6 שנים)
להפריד, להפריד בכדי לכתוב ביקורת על כל נושא שהוא ובפרט על ספר צריך לדעת להפריד בין האג'נדה או המעמד הדתי/מגזרי של המבקר לבין הסתכלות אובייקטיבית על מושא הביקורת. ואת זה - לטעמי - המבקר הנכבד לא השכיל לעשות וחבל שכך. עצם זה שהפרשנות התלמודית שלה לא מוצאת חן בעיניך - עוד לא הופך את אותה הפרשנות למשהו מצוץ מן האצבע, ובטח שלא לספר גרוע. לא לטעמך? זה כבר עניין אחר.
קורא כמעט הכול (לפני 6 שנים)
אלון דה אלפרט (לפני 6 שנים)
אופייני לדתיה! :-)
נצחיה (לפני 6 שנים)
תגובתך כלפיי יותר ממקוממת. ונראה לי שאני אפרוש כאן.
מתלמד (לפני 6 שנים)
אפרתי, אחרי המחמאות אני משוחד לגמרי. קשה לי לחלוק. ובכל זאת. קראתי גם את ווידוי שלה עם כל הכבוד, יש לה את היכולת לספר סיפור נוגע ללב. לא כל אחד יכול כך לגעת. יש לה גם יכולת להחיות תקופות היסטוריות ולהמחיז את גיבוריהן.
אמת, אני מסכים שכל הכתיבה שלה קונספירציה אחת גדולה, אבל עדיין יש משהו מאוד מרחיב תודעה.
ולא, אני לא חושב שזה לא מרגיז. וודאי שהיא מרגיזה. היא הרי 'שנה ופירש'ניקית. (איזה כבוד לאבא שלה האדמו"ר שמתהפך בקברו על 'ההקדשה' של הספר...).

ולנצחיה, אני יותר ממעריך את כישרון הקריאה והכתיבה שלך. אלא שבכל אופן - לפחות תמונת הבלוג - מראה שיש עמדות שאת חייבת לנקוט מעצם הגדרתך כדתיה. זה מקשה במקרה זה לפחות על אובייקטיביות הדיון.
אפרתי (לפני 6 שנים)
את הספרים הסמי-מדעיים-היסטוריים-מחקריים לא קראתי, כך שלא לי לחוות דעה. אבל ספר אחד, רומן ליתר דיוק, קראתי. איך להגיד בעדינות, סופרת משובחת היא לא. בינונית מינוס. ההשוואה להייסלופ טובה מאוד. אנשים שיש להם חומר ביד לא בהכרח מוכשרים בכתיבה. לעומת זאת, מדובר באשה משכילה כדבעי ומוכשרת מאוד. ואם ניתן דוגמאות לכשרון כתיבה אפשר לתת מפה מהאתר, כמה אנשים שעדיין לא הוציאו ספר פרוזה, אבל הם כותבים נהדר. כן, כן, נצחיה, גם את אחת מהם וגם אתה, מתלמד. אבל כדי לא לזרוע פירוד ועלבונות לא אציין יותר (למרות שאלה שאני חושבת אותם לסופרים בפוטנציה, לא שהמחשבה שלי משנה משהו או מחמיאה בכלל, יודעים את זה...)
נצחיה (לפני 6 שנים)
עילגת בהחלט. הפסקתי לקרוא את הספר, בגלל הקושי הטכני לקרוא. כמו ויקטוריה היסלופ. תחושת הקריאה היא כמו הליכה על חצץ. וזה בלי קשר לכמות הספרות המדרשית/תלמודית שהופיעה במחקר של גב' ברנדס.
מתלמד (לפני 6 שנים)
יד-גסה, אולי. עילגת?!? אני מבין שהביקורת של ברנדס לא נוחה לחלק גדול מהקוראים. אבל מכאן ועד הדמגוגיה כביכול אין לה מקצוענות?! הדרך רחוקה.
גם כאן וגם במלכים ג', אם כל הכבוד והקונספירטיביות מרחיקת-הלכת שלה, היא עדיין מתבררת כאחת שעשתה עבודת מחקר מפעימה! השאלות שהיא מציבה, ראויות להערצה. (התשובות, כמו ברוב המקרים, הרבה פחות. אבל עדיין יש עניין בספריה, לפחות בשל התהיות המחודשות הללו).
חגית (לפני 6 שנים)
לעיתים השילוב בין היסטוריה ועלילה דווקא מאד מצליח. ויעידו על כך עשרות ספרים בז'אנר. עם זאת מסכימה איתך שמשהו בספרי הז'אנר אצל הסופרת הזו קצת מתפספסים.
את מלכים ג' לא יכולתי לקרוא מעבר למס' עמודים. היה לי ילדותי מדי, שטחי מדי.






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ