• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

מאת חוה עציוני-הלוי

הביקורת של yuli

תמונה של yuli
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

מאת חוה עציוני-הלוי

הביקורת של yuli

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של yuli
הוצאה לאור:אריה ניר
שנת הוצאה:2013
סדרה:רומנים תנ"כיים #4
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
נשומלה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 12 שנים

“זהו ספר מעניין מאוד. גם מבחינת העלילה, גם מבחינת הדמויות העשירות. וגם כמובן, מכך שהוא מסופר על רקע ה”

11/18
ביקורות על אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי
הבאה
איור וודה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•2 דקות קריאה

"אל אשר תלכי" הוא ספרה החדש של חווה עציוני- הלוי המתפרסם סמוך לחג
השבועות ועוסק, בין היתר, בכוכבת הראשית של המגילה שנוהגים לקרוא בבית
הכנסת בחג זה והיא רות המואבייה, סבתו של דוד המלך.

המחברת עוסקת בשתי תקופות חשובות בהן עוסק ספר התנ"ך, תקופת השופטים
ותקופת המלכים. ברומן המחברת יוצרת קשר בין רות המואבייה, שחיה בתקופת
השופטים, לבין אסנת הדמות הראשית השנייה ברומן שחיה בתקופת המלכים. אסנת,
האחיינית של שמואל הנביא, נשלחת לבקר את קרובי משפחתה ופוגשת את שם את
בניו של ישי ובהם דוד רועה הצאן שלימים יהיה מלך. הקשר נוצר באמצעות
מגילה שמוצאת אסנת בלשכת הספרים בבית ישי ובו מגוללת רות את סיפורה שלה.

הכריכה של הרומן תואמת לשאר ספריה של עציוני הלוי ומתארת את ספק את אסנת,
ספק את רות, שתי גיבורות הרומן אשר חולקות מספר מאפיינים משותפים כאשר
הראשי שבהם הוא השיער האדום.

אורכו של הספר עומד על 285 עמודים אשר סוקרים את בצורה טובה את המנהגים
השונים של שתי התקופות ומאפשרות לקוראת המודרנית להבין היטב הן את תפקידה
של אישה בתקופת השופטים והמלכים והן את תפקיד המשפחה והבעל. לא הייתי
עורכת את הספר אחרת והמעבר בין הסיפור של רות לבין הסיפור של אסנת בנוי
בצורה טובה מאוד. בתחילת הספר הקוראת נחשפת בעיקר אל סיפורה של אסנת בדרך
אל המגילה, ואילו לקראת סופו חל שינוי ועיקר המיקוד עובר לסיפורה של רות.
זהו בהחלט רומן עם ערך מוסף שאפשר ללמוד ממנו המון.

אני מאוד אוהבת לקרוא את ספריה של חווה עציוני- הלוי, אשר מצליחה להחיות
ולקרב אלינו את הסיפורים היפים שמתוארים בתנ"ך ובהם הנשים תופסות את מרכז
הבמה ומשמשות כגיבורות הסיפור. באמצעות שימוש בלשון ציורית, עלילה בנויה
היטב ודמויות עגולות שניתן להזדהות עימן ועם העובר עליהן. גם הספר החדש
עומד בקריטריונים של יצירה מעניינת, זורמת ומסקרנת.

לסיכום, יצירה זו מתאימה לנשים שרוצות לדעת עוד על גיבורות התנ"ך ולהינות
מרומן בנוי היטב. הדמויות השונות מאפשרות גם לבנות המאה ה-21 להיחשף
לתרבות שונה ומיוחדת. השפה המיוחדת שבה משתמשת המחברת מאפשרת ליצור חיבור
מהיר מאוד עם הדמויות בספר ואורכו של הרומן מאפשר להתוודע לאורח החיים של
נשים בתקופות אלו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של יפה
יפה
תמונה של אלורי
אלורי
תמונה של tuvia
tuvia
3קוראים|גיל ממוצע57|67%נשים

על המבקרת

תמונה של yuli

yuli

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
305 ביקורות•11 נבחרות•1,168 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של yuli
yuli
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות305
ביקורות נבחרות11
לייקים שקיבלה1,168
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת163ספרות מקורית53מתח ריגול והרפתקאות20

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של yuli

ממלכת האחיות

ממלכת האחיות

קרטיס סיטנפלד

בספרה החדש של קרטיס סיטנפלד "ממלכת האחיות" היא סוקרת את אחת התופעות המשפחתיות הנפוצות ביותר, הבושה וחוסר ההבנה של בן משפחה על ידי האחר. מי מאיתנו לא מצא עצמו מתבייש בהתנהגות\מראה\מקצוע הוריו או אחיו בפני חברים או קולגות? בתור בת לאבא שהוא מהנדס מכונות דפוס ומומחה בדברים מוזרים בהחלט, אני מבינה מאוד את קייט.

קייט ווי הן תאומות שגדלו בסנט לואיס, ויש להן כישרון מיוחד- ניבוי העתיד. לא מדובר פה באיזה משהו גדריוזי, בסה"כ חלומות. והרי כולנו חולמים חלומות אך לא כולנו יודעים לקשר בין אותם חלומות לבין העתיד לקרות. המדע הרבה לעסוק בסוגיה זו לא אחת ומחקרים רבים מוכיחים כי האינטואיציה שלנו הרבה פעמים יכול לסייע בניבוי העתיד, רק צריך לסמוך עליה. אך גם צריך לזכור שלא מדובר במאה אחוזי הצלחה.

קרטיס סיטנפלד כותבת טוב. היא כותבת טוב למרות שהדמויות שלה אף פעם לא מאה אחוז עגולות ותמיד הן עושות איזה מעשה שגורם לקורא לא להזדהות איתן עד הסוף. שום דמות היא לא שנואה עד הסוף או אהובה עד הסוף. קצב הקריאה מוכתב על ידי קולה של סטינפלד והיא מחזיקה חזק את המושכות. העלילה של הרומן, שנמשכת מספר שבועות, תוך קפיצות קדימה ואחורה בזמן להשלמת הפערים בעלילה.

לסיכום, רומן טוב מפרי עטה של סטינפלד. מומלץ.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•yuli
הכלה המתחזה

הכלה המתחזה

ננסי ריצ'לר

מדי שנה, לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה אני משתדלת לקרוא יצירה על מה שהיה שם, כי זה חלק מהלזכור, לנסות להבין. השנה בחרתי לקרוא את הכלה המתחזה, לא בגלל מה שהיה "שם" אלא בגלל איך חוזרים לחיים נורמליים אחרי מה שהיה "שם". איך אישה ששרדה ביערות, שהרגה וראתה הרג תוכל להיות אימא? זו שאלה נוראית וקשה.
לילי אזרוב מגיעה מפולין לקנדה. היא הייתה אמורה להתחתן עם סול קרמר, אך סול שמעולם לא התרחק מהסינר החמים של אימאל'ה רואה את הפליטה הזאת ונסוג מהחלטתו. לא אכפת לו מה לילי עברה ועל כך שהיא חצתה את האוקיינוס בשבילו, בלי להכירו כלל. אחיו הקטן של סול מחליט להינשא ללילי, למרות הכל. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שנולדה להם ילדה לילי בורחת. מדוע בורחת ולאן ומדוע ממשיכה היא לשלוח אבנים לבתה? על כל אלה, ועל עוד שאלות רבות אחרות עונה ריצ'לר ברומן החדש מבית ידיעות אחרונות. הרומן מעלה איתו סוגיות מוסריות לא פשוטות, מעלה על גבי הנייר דמויות שלא קל להתמודד איתן, על רקע קנדה של שנות השישים ואילך.
לסיכום, הכתיבה מעניינת, העלילה מתפתחת בקצב טוב וקשה לעזוב את הרומן הזה במחשבות, גם לאחר סיומו. מומלץ.

לפני 12 שנים•yuli
מכתבים מסקאי

מכתבים מסקאי

ג'סיקה ברוקמול

מתי פעם אחרונה קיבלתם הביתה מכתב שלא היה פרסומת ו\או חשבון לשלם? המידיום של הדואר כבר איבד ממשמעותו. מדינות רבות ברחבי העולם מצמצמות את שירותי הדואר, והסניפים נסגרים לטובת אשנבים בחנויות גדולות, כך למשל בהולנד. אנחנו חלק מתרבות המייד. אנחנו רגילים לשלוח אסמס\וואטסאפ\דוא"ל ולקבל תשובה מייד [והאם התשובה לא מגיע מיד- אבוי לעונה!]. בעבר זה לא היה ככה.

בראשית המאה העשרים, אלספת דאן שחיה באי סאי, שבסקוטלנד קיבלה מכתב מאמירקאי צעיר שקרא את ספר שיריה. מכאן, מתחילה התכתבות ארוכה בין אלספת לבין מעריצה הצעיר ובה הם מתוודעים אחד לשני ואל שני העולמות השונים בהם הם חיים. כאשר פורצת מלחמת העולם הראשונה מתגייס המעריץ לצבא ובכך תמה ההתכתבות.

עשרים וקצת שנים לאחר מכן, מרגרט בתה של אלספת מצטרפת אל המאמץ המלחמתי של האיים הבריטים וגם היא משתמשת במדיום של מכתבים להעברה ולקבלה של מידע.

כך מתקדם הרומן הזה, כולו מכתבים, צעד צעד. פעם מרגרט ופעם אלספת. לאט לאט נחשף הקורא אל החיים המורכבים והלא פשוטים של שתיהן במהלך מאה שחוותה שתי מלחמות עולם, שזרעו הרס בכל מקום. מתוך החורבן צומחת אופטימיות זעירה, עם כל מכתב שמגיע.

לסיכום, אחלה ספר לחורף.. ותחזרו לשלוח בדואר מכתבים לאנשים אהובים, ולא רק מוצרים שהזמנתם באינטרנט.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
גשרים של זכוכית

גשרים של זכוכית

טלי אסנין-בראל

ביום שישי האחרון היו לי כמה שעות פנויות בבוקר. התיישבתי עם גשרים של זכוכית על המרפסת, יחד עם שמיכה וכוס תה. שלוש שעות מאוחר יותר (וחצי חבילת טישו מחוסלת) סיימתי את אחד הספרים היפים ביותר שקראתי. בעודי יושבת על המרפסת עקבתי אחר מסעה של הלנה, החל מימי משפחתה באוסטריה של לפני מלחמ"ע השנייה, דרך ההתמודדות של אימה ושלה בתקופת השואה בעודן מתגלגלות בדרכים ועד לתקופה שאחרי המלחמה- בעודן עושות עלייה ומתמודדות עם חיי היום יום במדינה חדשה שנאבקת על חייה.
את הלנה, המספרת אנחנו פוגשים כדמות מבוגרת שמשקיפה על חייה בשנות התשעים של המאה העשרים ומנסה לבנות אותם מחדש. יחסי אם- בת עומדים במרכז הרומן הכה מרגש וכה עצוב. החיים שלנו מורכבים בעצם מהרבה מאוד גשרים, מסוגים שונים, הגשר הראשון שנבנה אצל כל אדם, הוא הגשר בינו לבין אימו ונדמה כי אצל בנות הגשר הזה הרבה יותר מורכב והרבה יותר מגוון.
הרבה תחושות ומחשבות עלו בי לאורך 400 עמודים של היצירה המיוחדת הזאת. בעיקר, עלה בי הצורך להרים את הטלפון ולהתקשר לאימא.
בסופ"ש חורפי וקריר, בעודי יושבת על כורסא במרפסת מכוסה בשמיכה ותה מתקרר נבלעתי לתוך הסיפור של הלנה, סיפור על גשרים. חלק מהם נבנו, חלק מהם התפוררו וחלק מהם עוד אפשר לשמר. רומן כ"כ ישראלי שמתאר את סיפורם של אנשים ששרדו את התופת של שם ונשאו אותה איתם גם אחרי סיומה, רבים מהם כבר לא איתנו, אבל הטראומה של הדור השני והדור השלישי עדיין ממשיכה לפעום בליבה של החברה הישראלית.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
התופת

התופת

דן בראון

איטליה..רוברט לנגדון..שילוב בין היסטוריה לעתיד ושמיכה.. זה כל מה שצריך בסופ"ש הקרוב בשביל לעבור את החורף האירופאי שנחת עלינו פתאום. המשטרה מבקשת לא לנסוע בכבישים, אין בעיה- ניסע ונרוץ עם רוברט לנגדון בכל רחבי איטליה בעקבותיו של דנטה, המשורר המפורסם.
רבים כבר כתבו ביקורות מהללות יותר ופחות על הספר הזה. אין לי מה להוסיף על העלילה. אני רק יכולה לומר כי בסופ"ש קפוא לצאת למסע הרפתקאות באיטליה עם המון טוויסטים בעלילה, שינויים והתפתחויות זה נפלא :)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
כלה מעבר לים

כלה מעבר לים

ג'ואנה הרשון

"כלה מעבר לים" הוא ספרה השלישי של ג'ואנה הרשון. בניגוד לכותרת שהספר קיבל באתר של סימניה "מהשואה", אין בספר שום דבר שקרוב אפילו לשואה. העלילה מתרכזת באווה פרנק, בתו הצעירה של בנקאי ברלינאי ב- 1865.
כמו בכל משפחה יהודית בעלת ממון באותה תקופה גם בנות משפחת פרנק מתיישבות מול צייר גוי על מנת שהוא יצייר אותן. אווה הצעירה מתאהבת בצייר ונגררת להרפתקאה מסוכנת לא רק עבורה אישית אלא עבור כל משפחתה. בניסיון לסיים את ההרפתקאה במינימום נזקים בוחרת אווה להינשא ולעבור לסנטה פה, ניו מקסיקו בארצות הברית של אמריקה. מדובר במקום מסוכן, מערב פרוע במלוא מובן המילה. מקום בו מקרקפים אנשים בלילות והתושבים החדשים עדיין גרים בבקתות בוץ. אווה בוחרת בדרך הקשה של לנסוע רחוק ממכל מנעמי חייה אל עבר אמריקה, כפתרון, ככפרה ונאלצת להתמודד עם הבחירות שבוצעה.

אווה צריכה להתמודד עם השילוב בין התרבות והמנהגים הגרמניים שהיא גדלה עליהם לבין התרבויות החדשות שמקיפות אותה- הילידים המקסיקנים, מהגרים חדשים וישנים ואמריקאים.

בעוד החלק הברלינאי של הספר כתוב היטב ונקרא תוך עניין, החלק שמתאר את חייהם של אווה ובעלה בסנטה פה נקרא מתוך שעמום. אם להשוות את הספר ליצירה מוזיקלית אזי מדובר ביצירה שמתחילה בצורה מעניינת אך לאט-לאט הופכת למשעממת, חסרת כיוון ועלילה. הדמויות שמקיפות את אווה חד ממדיות, העלילה לא מתקדמת לשום מקום והכתיבה מאוד שטחית.

לסיכום, התאכזבתי מאוד שקראתי את הספר. ג'ואנה הרשון כתבה שני רומנים מצליחים (שלא תורגמו לעברית) והיא מלמדת באוני' קולומביה שבניו יורק. שלקחתי את הספר לידי בחנות הספרים הייתי בטוחה שמצפה לי קריאה מעניינת על תקופה מרתקת, אך לא כך היה. לא ברור לי גם מדוע בחרה ההוצאה הישראלית לתרגם את שם הספר ל"כלה מעבר לים", כאשר השם המקורי הוא "הכלה הגרמנית" ויש לשם קשר ברור ומובהק לעלילה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
הגולם והג'יני

הגולם והג'יני

הלן וקר

ספר ביכורים מקסים ושובה לב, אשר מפגיש בין שני יצורים מיוחדים, לראשונה בתולדת הספרות. חווה, היא גולם שנוצרה על ידי רב קבליסט מתוך האדמה לבקשתו של יהודי עשיר שביקש למצוא לעצמו אישה לפני נסיעתו הקרובה אל ניו יורק. אחמד, הוא ג'ני שנלכד בתוך קנקן ושוחרר על ידי נפח סורי בסדנא שלו באמצע הלואר איסט סייד בניו יורק. חווה ואחמד נאצלים להתמודד לא רק עם השונות שלהם אלא גם עם מקום מחייתם- ניו יורק, 1899.

ניו יורק של 1899 היא עיר מרתקת, עיר שכולה מהגרים, עיר שבה הכל נע מהר ומשתנה בלי הרף. עיר שבה יום אחד אדם עני יכול להפוך לעשיר, והכל בהרף עין. ברחובות שומעים בליל של שפות, לצד כרכרות מהירות, מכוניות וחנויות ענק מרהיבות. הגולם והג'ני בהחלט מצאו אחלה עיר להיות בה שונים.

כתיבתה של הלן ווקר זורמת, העלילה דוהרת במהירות בין סיפורם של אחמד, חווה וכל הסובבים אותם. הקורא נחשף אל חייהם של המהגרים היהודים והערבים, עוד לפני שהמחלוקת שאנו מכירים היום עוד נוצרה. מהמהגרים מהעולם הישן שמגיעים לעולם חדש וזר מרותקים מהשינויים השונים שהם חווים. מופלא לראות זאת על חווה ואחמד, שאומנם לא חוו את העולם הישן של סוריה או פולין אך גם הם נסחפים במערבולת החושים הניו יורקית.

הלן ווקר יוצרת דמויות מיוחדות, שהאנושיות שבהן זועקת על פני ניו יורק הקפואה בחורף וממלאת אותה באור ושמש. כל האנשים שמקיפים את חווה ואחמד, מתמודדים איש-איש עם הבעיות שנובעות הן מההגירה והן מהחיים עצמם. כתיבתה מלווה בחן רב, עדינות והרבה מאוד קסם. היא משלבת בין אלמנטים יהודיים מסורתיים ולבין אלמנטים ערבים מסורתיים ובוחנת אותם בראי של ניו יורק של תחילת המאה העשרים.

אורכו של הרומן הפנטסטי עומד על 500 עמודים ובלתי אפשר לעזוב אותו מהיד. החל מהעמוד הראשון הקורא נסחף אל תוך העלילה ובסיומו של הספר עולה רצון אחד ויחיד- לנסוע לניו יורק. וחבל שאי אפשר לניו יורק של 1899, נראה שאז היא הייתה מדהימה אפילו יותר מהניו יורק של היום.

ברומן מעלה ווקר לא רק שאלות אודות מהגרים והקשיים עימם הם מתמודדים אלא גם שאלות פילוסופיות בעלות חשיבות רבה בדבר שילוב בין תרבויות, יחסים בין אנשים וקבלת השונה אל תוך החברה. נכון להיום (נובמבר 2013) הספר מועמד לקבלת פרס של רומן ביכורים המצליח של השנה מאתר GOODREADS, ואני חושבת שאין ספק שהפרס הולם את הספר.

לסיכום, רומן ביכורים שמשלב בין היסטוריה לבין פנטזיה, הבוחן את ההשתלבות של שני יצורים קסומים מעולמות שונים בניו יורק בשיא פריחתה. מומלץ מאוד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון

השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון

רוברט דארנטון

תמיד רציתי לדעת איך נראו החיים במאה ה- 18. זה נראה לי תמיד מקום מופלא לבקר בו. היות ועדיין לא המציאו מכונת זמן שתאפשר למטייל הסביר לקפוץ לטיול במאות האהובות עליו נאלצתי להסתפק בספרו של דארנטון רוברט "השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון- מדריך לא שגרתי למאה השמונה עשרה". רוברט, נשיא האגודה הבינלאומית ללימודי המאה השמונה עשרה (איזה תפקיד מגניב!), בהחלט יודע על מה הוא כותב.

כל פרק בספר מסופר מזוית ראייה של גיבור אחרים. וכידוע, לא היו חסרים גיבורים במאה השמונה עשרה. כך נחשף הקורא אל חייהם של ג'ורג וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית של אמריקה; וולטר, ג'פרסון (עוד נשיא), רוסו, קונדרוסה ואחרים. הקורא נחשף אל כל גווני הקשת של תנועת ההשכלה, על שלל החידושים שבה (כמו למשל מערכת העיתונות) וכן על שלל העוולות.

חשוב להדגיש, לא מדובר בספר פרוזה רגיל עם עלילה ודמויות מובנות, אלא ספר עיון המשלב בתוכו הרבה מאוד מידע המתבסס על נבירה בארכיונים ודיאלוגים מתוך מכתבים שהתשמרו. המחבר מתרכז בעיקר בפריז שהייתה המאור הגדול בעידן של נאורות.

לסיכום, שפע של מידע על המאה השמונה עשרה, ארוזים עם ניסוח קליל והרבה הומור. אחלה בחירה של ספר לכל מי שמתעניין בהיסטוריה או בתקופה. לפחות, כל עוד לא ניתן לקפוץ לביקור ולראות בעיניים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
נערת המשי המלאכותי

נערת המשי המלאכותי

אירמגרד קוֹין

"נערת המשי המלאכותי", פורסם לראשונה ב- 1930 בברלין ונגנז מיד על ידי הנאצים. כיום, עם פרסומו לראשונה בעברית נחשף הקורא הישראלי אל אחת היצירות המורכבות והמיוחדות שנכתבו, על ידי אישה ומתארים, בשפה קלילה כיצד השילוב בין בורות, אדישות לנעשה בעולם הפוליטי וחוסר מודעות הביאו למלחמה הזוועתית ביותר על אדמת אירופה.

במרכז העלילה של "נערת המשי המלאכותי" נמצאת דוריס, עלמה צעירה וחוצפנית אשר בורחת מביתה לברלין על מנת להתפרסם בברלין ככוכבת. כישורה של דוריס: הקלדה, נפנופי עיניים והבנה של גברים. דוריס אינה חלקת לשון ואינה רהוטה במיוחד. את מחשבותיה בבליל מטורף ולעיתים חסר פשר היא רושמת בתוך יומן שחור שהוא הספר אותו מחזיק הקורא בידו. השכיל המתרגם לעברית, חנן אלשטיין , לקרב את דוריס לקוראים ותירגם את שפתה לשפה עברית חדשנית, עדכנית וקלילה.

הרומן נקרא בשטף אך לעיתים כולל חלקים בלתי מובנים, שכן דוריס בהיותה בורה נוטה לשבש שמות ויצירות מפורסמות וכן השפה שבפיה אינה ברורה תמיד. כך היא יוצרת לה מעין שפה משלה. עולמה של דוריס מצחיק וקליל, אך לא ניתן לקרוא יצירה זו במנותק מהאווירה הפוליטית בה נכתבה. הסופרת מתייחסת אל המפלגה הנאצית בעקיפין פעם אחת בלבד. אך התיאורים הרבים של חוסר העבודה, הייאוש ואנשים שמדרדרים לזונות בעקבות חוסר כלכלי, הובילו את הנאצים לקבוע כי מדובר ביצירה אנטי גרמנית, ולכן אסורה בפרסום. רק במחצית השנייה של שנות השבעים מתגלה היצירה מחדש והיא זוכה מאז למעמד של קלאסיקה בספרות הגרמנית.

אורכו של הרומן 203 עמודים בלבד. לכאורה, העלילה מתרכזת בנסיונות של דוריס לצבור מעמד של כוכבת, אך אם חושבים לעומק אזי דוריס היא בעצם בורה ואדישה, הנמצאת במרדף מתמיד אחרי המותג\ההנאה\הגבר הבא והיא לא עוצרת לשנייה. בקריאה מעמיקה יותר מתגלה יצירה נשית יוצאת דופן, נכון למועד תקופתה ובה מעמידה הסופרת בפני הקוראים מראה המשקפת את אובדן השליטה ואובססיית צריכת היתר של החברה המודרנית.

דוריס, הדמות הראשית, מתגלה כדמות בעלת כפילות מנוגדת לעיתים, היא תמימה אך מיתממת, מלאת חמלה כלפי האחר אך צינית, היא נדיבה אבל אנוכית. היא לא פוסלת בשום דרך אך עוצרת לעיתים. החוק אינו מהווה מחסום וגם אהבה אינה מהווה מטרה.

לסיכום, יצירה מורכבת בעלת מספר רבדים, אשר בקריאה ראשונה נראה כאילו מדובר ברומן קליל אך בעצם מדובר במבט מאשים וזועם על החברה המודרנית וכשליה. תרגום יוצא דופן בדיוק ובמשמעות שלו. קל אך גם קשה, מורכב אך גם פשוט. במילה אחת- קלאסיקה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli

ביקורות נוספות על "אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי"

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

יופי של ספר!
הסופרת לקחה לעצמה חירות ספרותית והרחיבה את מגילת רות,
והפיחה בדמויות חיים.
הסיפר הפך למעניין ועסיסי,
וממש נהניתי לקרוא.
מומלץ בחום.

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

הספר הוא על רות המואביה מגילת רות. הסופרת חוה עציוני הלוי נותנת בספר את הפרשנות שלה לנסיבות כתיבת מגילת רות ושימורה של הדמות הזו . הסופרת מתארת דרך עיניה של אסנת אחייניתו הצעירה של שמואל הנביא (דמות שלא קיימת במגילה) את סיפורה של רות המואביה. יום אחד היא מוצאת פיסת קלף ומשם היא ממשיכה כמעט באובססיביות להמשיך ולחקור ולגלות את יתר החלקים החסרים מהמגילה שהקלף הוא חלק ממנו וכן להתחקות על חייה המיוחדים של רות המואביה.
מצד אחד מתוארים בספר חייה של אסנת ומצד שני חייה של רות. יש ביניהן הפרש של כארבע דורות. אך הן משתלבות בסיפור הזה.
דמות נוספת שהוסיפה חוה עציוני הלוי, היא ה"פלוני אלמוני" שמצוין במגילה אשר לא הסכים להיות הגואל של רות. הדמות שלו מוסיפה דרמה ומתח בעלילה בניגוד לרוח המגילה שהוא רגוע וכולו טוב וחסד.
יש בספר רקע של החיים בתקופת השופטים. חוה עציוני הלוי הוסיפה דמויות נוספות שלא נכללו במגילה, כמו שמואל הנביא, משפחתו של דוד ועוד .
אם שואלים מדוע נשתמרה מגילת רות ומדוע נכללה בין ספרי התנ"ך , מלבד התשובה הרגילה בגלל שרות היא סבתו של דוד המלך. הרי לאחר קריאת הספר הזה, לפי הפרשנות של חוה עציוני הלוי ,יכולה להינתן תשובה נוספת : בגלל עקשנותה והאובססיה של אסנת או אישיות מסוימת אחרת שדאגה לכך.
נהניתי מקריאת הספר, סגנון והכתיבה של חוה עציוני הלוי, רך ונעים לקריאה. יש מתח מסתורין ורומנטיקה בספר. הקוראים בעצם מכירים את הדמויות העיקריות ואת סוף הסיפור. אך בעצם הוספת דמויות משנה נוספות חל שינוי שלא פוגם כלל בסיפור התנכי המקורי, אלא ממלא בתוכן את הפרטים שהתנ"ך לא מספר לנו. במיוחד אהבתי את הפרשנות המודרנית של הסופרת לסיפור המקראי.
היה תענוג לקרוא את הספר.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•תמיד קוראת
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

עוד קצת מהגילטי פלאז'ר שלי - רומנים תנ"כיים בדיוניים. הפעם אסנת, אחייניתה של שמואל הנביא, מנסה להתחקות אחרי רות המואבייה על רקע פגישתה עם משפחתו של ישי, אבי דוד המלך, בבית לחם. כמו בספרה הקודם שקראתי (על פנינה ואלקנה), גם כאן הקריאה ברובה מהנה, הנשים חזקות והגברים, איך לאמר - תהיו חזקים, יפים ובעלי ממון ותשתקו...
מי שאוהב את הסגנון הזה יהנה, רואים שהתחקיר שהסופרת עשתה על התקופה היה נרחב למדי והיא הצליחה להעביר היטב את האווירה, ניחוחות ובכלל את התקופה. אני לא בטוחה לגבי הגיבורים. מהתנ"ך אי אפשר ללמוד על רובם הרבה, כך שמי אני שאשפוט?

לפני 10 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

כל אוהבי ההיסטוריה, הרומן והבילוש ימצאו עניין בספר הזה. זהו ספרה הראשון של עציוני שקראתי
ומאוד נהניתי (דרך אגב, זהו ספרה הרביעי). אני חושבת שמי שאהב את האוהל האדום יאהב גם את הספר הזה.
העלילה המרכזית בנויה מדמויות אמיתיות כשאליהן מתווספות דמויות בדויות המוסיפות מימד נוסף לסיפור
התנך הסגפני במילים. באחרית דבר מספרת עציוני כיצד השלימה את פערי העלילה ועל סמך מה התבססה.
פרק זה מרתק כשלעצמו. הידע הרב שיש לה, היכולת לשאול את השאלות הנכונות שעל סמך התשובות כתבה עציוני את הספר.
העלילה מרתקת, מסקרנת וזורמת. חוה עציוני הלוי משלבת פסוקים מהתנך בתוך הדיאלוגים והמחשבות של הדמויות.
היא מצליחה להעביר תמונה ואוירה של החיים בתקופת ממלכת שאול ואף התקופה העתיקה יותר - רות ונעמי.
שוב התחוורה לי העובדה ״שאין חדש תחת השמש״. לפעמים ניראה לי שאולי המצאנו משהו, אך לא כך הוא.
כשישנה חברה הבנויה משלושה אנשים ויותר, לא משתנה דבר. האח הגדול רק בתפאורה שונה.
בגידות היו, פשעים היו, השתמשו בסקס להניע ולקבל דברים. אז מדוע נידמה לנו שהחברה שלנו נעשית גרועה יותר ויותר ? האמנם?
חומר למחשבה ...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מאורית
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

עוד ספר נפלא, רומן תנ"כי כיפי מבית היוצרת חויה עציוני הלוי.
בספר מתוארים בעצם קורותיה של רות המואבייה – מפיה של אסנת, אחייניתו של שמואל.
אנו בעצם קוראים על חייה של אסנת מאז שהייתה נערה(די מעצבנת האמת!!!) ועד שבגרה, על ההווי באותה תקופה ומגלים יחד עם אסנת את סיפורה המלא של רות. את הסיפור של רות לא הכרתי כלל, אני חייבת לציין, כך שהסיפור מאוד ריתק אותי. בשפתה העשירה, חוה מצליחה להעביר את הסיפור בצורה כיפית ומהנה ולא סתמית. תיאוריה העשירים ממש מצליחים להכניס את הקורא לאותה התקופה והפסוקים מהתנ"ך השזורים בפרקים השונים מוסיפים לספר עד מאוד!
אחרי שקראתי כבר 4 ספרים שלה(אני בדרכי לקרוא את כולם), לא שבעתי עדיין מהסיפוריים התנכיים שמסופרים על ידיה. בכל ספר שלה מצפה לקורא חוויה עשירה ומענגת. אציין רק שאהבתי את הספרים הקודמים שקראתי של חוה מעט יותר – "אשת לפידות", "אפר על ראשה", "ולו שתי נשים" ו-"ותמאן ושתי".
חייבת להתוודות שההתחלה פה בספר הייתה קשה לי מעט יותר - לא התחברתי בכלל לאסנת הילדותית והמעצבנת ורציתי כבר לגלות מה קרה בחייה של רות, אך מאמצע הספר בערך התחברתי לאסנת והקריאה זרמה לי יותר.
כמו כל ספריה – מומלץ בחום!!!

לפני 7 שנים•
★★★★★
•meitalb
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

אז קיבלתי 100 במבחן המסכם בתנ''ך נכון, הייתי היחידה מכול השכבה שלי שקיבלתי 100,ואפילו המורה שלי שיבח אותי במיוחד ואמר שעניתי בדיוק כפי שהמורים ציפו אחד לאחד.
ישנם כאלה הצחקו אליי, חלק שלחו בי מבטי קנאה, ואחרים ביקשו שאבוא ללמד אותם ולגלות להם את סוד ההצלחה.
ומה אני אומר? זאת שיצאה מהמבחן בהרגשה גרועה ? שהייתה בטוחה שלא תצליח?
כי כמה פעמים אמרתי לכול השומע,וכול מי שאפשר. אני לא אוהבת את התנ''ך ! לא כפי שמלמדים אותו בביתי הספר.כי את הספר הכי יפה לדעתי שנכתב אי פעם,פשוט הורסים ומחרבים עד עפר.וחבל לי על כך באמת שחבל לי ,כי אני עוד לא בת 18 וכבר מבינה שמה שמשרד החינוך עושה יהיה קשה מאוד לתקן ואפילו בלתי אפשרי. כי את הספר הכי גדול שלנו אנחנו הורסים בלי לשים לב.
"גם ממרומי גילי הצעיר" התנ''ך לפי דעתי הוא הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם,כי אם שמים לרגע את אלוהים בצד. יש בתנ''ך הכול: רצח,קנאה,אהבה,בגידות,מלחמות,תשוקות,בגידות,אכזריות,מסרים וערכים,ותקווה לעתיד טוב יותר.
כי בוא נודה על האמת אולי אלוהים ברא את העולם אבל הוא מאז הוא השאיר את בני האדם להתמודד איתו.
ואם נסיר מעל התנ''ך את מעטה האלוהיות שדבק בו,נגלה בני אדם כמוני וכמוך שאהבו ,ושנאו, ובכו ,וילדו, בגדו, ורצחו..
אנשים,אירועים,דילמות וערכים שעד היום גם אלפי שנים אחרי מעצבים את אורחות חיינו,מובנים לכול אדם באשר הוא וקלים להזדהות,ומשפיעים אלינו כחברה כלל אנושית וגם בחברה הישראלית בפרט.
יאמר לזכותה של חוה עציוני הלוי שאומנם ספרה "אל אשר תלכי" ושאר ספריה אשר עוסקים בתקופת התנ''ך מנקודת מבט נשית, הם לא שיא האיכות הספרותית,ולפעמים עולים בו ניצוצות לרומנים רומנטיים קיטשיים,ועלילות מתוקות נוטפות מדבש. גם סיפורה "אל אשר תלכי" המתמקד בשני מישורים סיפורה של אסנת אחייניתו של שאול ובהתבגרותה ,ובמישור השני סיפורה של רות המואבייה, לזכות הסופרת יש לומר שהוא בהחלט פירוש טוב ומרענן לסיפור הידוע. אך לצערי עדיין גם ספר זה נפל לקטעים קיטשיים מידי,וקצת לא אמינים. בייחוד דמותה של אסנת שנעה על הציר של ילדה קטנה ועקשנית,לבין התבגרותה לאישה. לא קניתי את הלבטים שלה,ולא הבנתי את מניעיה. גם תיאורי אהבתה לאליאב אחי דוד היו קצת קיטשיים בעיניי ולא ברורים.
אך עדיים ספריה וגם ספר זה: מושכים,מעניינם,מהנים לקריאה,והכי חשוב נותנים פירוש אחר לכתוב בתנ''ך. ומתמקדים יותר באנשים ובמערכות היחסים בניהם. ועושים בעיקר חשק לקחת את התנ''ך מן מדף הספרים, לקרוא בו וכאילו לחזור לעבר ולשקוע בעולם אחר רחוק אך אם זאת קרוב אלינו יותר מתמיד.
ממליצה בחום לקרוא לכול אותם אלא שלא מצאו בשיעורי תנ''ך את אשר ביקשו...

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלי
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

רומן מקראי מקסים, סיפור אהבתם של רות ובועז.
הספר משלב שני סיפורים המתרחשים בתקופות שונות, המתחברים ומשלימים את העלילה.
אסנת אחייניתו של שמואל הנביא מגיעה לבית לחם לבקר את חגית אחות סבתה פנינה.
אסנת פוגשת את ילדיו של ישי אליאב בכורו ואת דוד צעיר ילדיו. אסנת מנהלת יחסי אהבה עם שני בניו דוד יפה התואר, העדין ומלא תשוקה, ואילו אליאב גבוה, חזק, שרמנטי ובוטה.
לימים עוזב דוד את בית אביו ישי והופך להיות מלך ישראל כבקשת שאול, לאחר שניצח את גוליית בקרב עם הפלישתים.
בביתו של ישי מגלה אסנת חדר ספריה ושם היא נחשפת לחלקי מגילה שכתבה רות המואביה. סיפור חייה של רות ותוכן המגילה מעורר את סקרנותה של אסנת לחשוף את סיפורה של רות ולכתוב מגילה. כמובן שאסנת נתקלת במכשולים רבים מצד המשפחה ובמיוחד מצד אליאב כדי לשמור את שמה הטוב של רות.
אליאב מתאהב באסנת ומבקש שתינשא לו, היא דוחה אותו ולכן הוא נושא לאישה את נכדתה של חגית עדה. לאחר שעדה יולדת את בנה בכורה היא מבקשת מאליאב לעזוב את ביתו ולהינשא לגבר אחר בשם אהד. רק לאחר שאליאב נותן בידה של עדה את ספר הכריתות (גירושים) אסנת נענית להצעת נישאיו והופכת להיות אשתו השניה והיחידה.
לאחר נישואיהם של אסנת ואליאב אסנת מקדישה את כל כולה לכתיבת מגילת רות והיא זוכה לשבחים מצד בעלה ומדודה שמואל הנביא.
נהנתי מאוד מקריאת הספר, נהניתי מכל ספריה של חוה עציוני הלוי. כתיבתה מאוד מיוחדת ומושכת את הקורא לא להניח את הספר.
אהבתי מאוד את תיאורי המזון, הביגוד והחיים בתקופה זו. הופתעתי מאוד לגלות שבתקופה זו יחסי מין בין צעירים לא נשואים מתקיימים בקלות. לא תארתי לעצמי שבאותה תקופה המיניות היתה חופשית מאוד.
היה לי כיף ועונג רב לקרוא את הספר, ואני מצפה ומחכה לספרה הבא של חוה עציוני הלוי.
ממליצה בחום.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חנוש
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

מעניין לשקוע בתקופה תנ"כית גם אם הסיפור בחלקו ניזון מפרי דמיונה, פרשנותה ומחקריה של הסופרת, אשר וודאי מעורה יותר ממני בהבנת המקרא.
הסיפור זורם וקריא מאוד, עתיר דמויות ואווירה של הימים ההם, השפה שומרת על גוון מקראי.
מיד בסיום הספר קראתי את מגילת רות (ספק אם הייתי מגיעה לכך, אפיקורסית כמוני) וגיליתי בה יותר עניין והבנה מאשר בתקופת לימודי בתיכון :)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Tamar
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי

חוה עציוני-הלוי

עוד ספר משובח וקסום של הסופרת המחוננת המובילה אותנו לנופי התנך הקדום, אל הריחות והמנהגים הקדומים. ומה שאהבתי בו שזה המשך לספר "ולו שתי נשים" שהיה על חנה ופנינה וכאן ישנה המשכיות של הדור השלישי לפנינה. ישנם כאן שני סיפורים אחד בתקופת המלכים והשני בתקופת השופטים.
הספר נפתח כסיפור מסגרת - אוסנת אחייניתו של שמואל הנביא ונכדת פנינה אשת אלקנה מגיעה לבית לחם לביקור משפחתי ונתקלת בבני השכנים שהם ילדי ישי - דוד ואליאב. תחילה יש לה סיפור אהבה עם דוד האדמוני שהיה בסך הכל רועה צאן בתקופת נערותו ולאחר שנלקח לבית שאול המלך אוסנת מתחילה אהבה חדשה לאחיו הבכור אליאב ומכאן מתחיל הסיפור הבלשי אחר חקר חייה של רות המואבייה הסבתא רבתא של דוד ואליאב ומייסדת הממלכה.
מגילת רות לא מספרת לנו הרבה על רות אלא רק כשלשה חודשים מחייה בתקופת קציר החיטים וקציר השעורים ובכל זאת אנחנו בקוראנו את המגילה מתחברים אליה מאד.
באופן כללי אפשר להתייחס למגילת רות כמו לכל יצירה אך במגילה זו אנו זוכים לתכונות חסד של גיבורי המגילה , מעמד הגרים וכן קשר של נאמנות נשית וראיה פמיניסטית.
זה סיפור על נאמנות מרשימה וחד משמעית. רות אשה אצילית בעלת אמת פנימית ויושר אישי חיה בשדה מואב עם יהודי וסעדה אותו בכל התקופה שהיה חולה. לאחר מותו ובאין ילד שיקשור אותה לנעמי חמותה יכלה להמשיך בחייה. אך לא רות. כשנעמי מחליטה לחזור לארצה היא משחררת את כלותיה אבל רות מבהירה לה שכל נסיונותיה להניאה מלהצטרף אליה יהיו לשווא. "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך-עמי, ואלוהייך-אלוהיי. באשר תמותי אמות ושם אקבר. כה יעשה ה' לי כי המוות יפריד ביני ובינך".
רות לא מצפה לחיי תענוגות במסע המפרך בדרך ארצה ובארץ אך בהיותה אופטימית היא מקבלת את המחסור והקושי באהבה. אלו שתי נשים חזקות שיש ביניהן חיבור מדהים, המון אהבה כבוד ונאמנות בניגוד לדמויות מקראיות אחרות שהיו ביניהן יחסי שנאה, עוינות, קנאה, מרירות, תחרותיות כמו שרה-הגר, רחל-לאה, חנה-פנינה ועוד.
גם כשרות התאהבה בפלוני אלמוני אף שזה לא מצא חן בעיני נעמי היא התעלמה והבינה לליבה של כלתה. דווקא הסיפור הזה מדגיש ומעמיד את יחסי רות ונעמי במבחן. נעמי בחוכמתה היתה סבלנית וכשהסתיימה פרשת האהבים של רות ונחשון היא זו שיזמה את הקשר בין רות לבועז ואף הדריכה את כלתה כיצד לנהוג עם בועז בלילה בגורן. היא עושה זאת מתוך דאגה ואהבה אליה.
רות נענית לה בשלמות משום שהנישואים עם בועז מאפשרים לה לא רק להקים את שם המת אלא גם שימור הקשר עם נעמי וכמובן הדאגה הכלכלית לחמותה. בועז הוא המועמד האידיאלי לפרוש את כנפיו על רות ועל חמותה בשל היותו גואל וקרוב משפחה של נעמי.
דבקותה של רות בנעמי ונכונותה להשליך מעליה את דתה, ארצה וסביבתה ולקבל דת חדשה, ארץ חדשה וסביבה חדשה הם הם בעיני הסיפור האמיתי. סיפור של נאמנות יוצאת דופן והיותה גרה בסביבה שתחילה לא קיבלה אותה אך היא באישיותה החזקה,האופטימית, הרגועה והנעימה הקסימה את כל סביבתה לקחה את גורלה בידה ועשתה מעשה שבסופו של דבר הביאו אותה למנוחה ולנחלה ולהקמת שושלת בית דוד.
מגילת רות שאותה אנו קוראים בחג השבועות היא מן היצירות היפות שהעניק לנו התנ"ך והרומן המקסים הזה שופך אור על דברים עלומים שהופיעו במגילה. רות המואביה היא מופת, אמיתית, חזקה, אנושית וקל מאד להזדהות איתה ולהתאהב בה. ממליצה בחום.







י

לפני 12 שנים•יפה
דירוג
3.0
לפני 7 שנים

“נו איך מסירים ספר מרשימת קראיה , אנא בבקשה עזרו לי, בקיצקצ יש מלא ביקורות על הספר הזה, הכי חשוב שהשא”