לבושתי, עד לאחרונה ממש - לא שמעתי כלל על חוה עציוני הלוי או על ספריה. לא מזמן, באופן אקראי לחלוטין התגלגל אלי עותק של ספרה הנפלא "אפר על ראשה", ונשאבתי אליו במהירות מהתחלה.
הספר הזכיר לי במידה רבה את ספריה המופלאים של יוכי ברנדס. אני מוקסם שוב ושוב כאשר אני פוגש את היכולת להחיות עולם שהתאבן בין דפי ספרים מאובקים, ולהקים לתחייה דמויות עתיקות, להאניש בני אדם שעם הזמן הפכו לסמלים חסרי אופי אישי.
חוה מקפידה מאוד לא לסטות ממה שנאמר בתנ"ך. יחד עם זה ברור שהיא נטלה לעצמה חירות ספרותית להאריך במקום שבו התנ"ך קיצר.
הקריאה בספר לימדה אותי כמה בור וחסר ידע אני בתנ"ך. כמה דמויות לא זכרתי, או לא ידעתי מקיומן. בטח ובטח שלא ידעתי לטוות את כל הדמויות למארג ססגוני, אחיד ומדויק היוצר תמונה מושלמת ומרהיבה.
רגע, אז מהו בכלל תוכן הספר?
זהו רומן שנטווה בין תמר בת דוד לבחור עני, אך מרשים. איש שמהותו וזהותו הן חידה, שפתרונה עלול לסבך את הכל.
הרומן מתחיל רגע לאחר האונס הנורא שעוברת תמר (קשה לי לשפוט בזה, אבל חשתי קצת טעם לפגם בנקודה הזו שבה רומן כה טהור מתחיל בסערה - היישר מנקודת השפל של האונס הבזוי).
יש שם אהבה, נקמה, תככים, מזימות ושאר גינוני מלוכה.
התנהלות בית הנשים בארמון דוד, דוד ובניו, הנסיכים בינם לבין עצמם, וארמון המלוכה כלפי הצבא והעם.
רגעים שונים נשזרים אלה באלה ויוצרים מארג קסום שקשה להינתק ממנו.
המשלב הלשוני של הספר מורכב משפה תנכי"ת ושפה שנשמעת בת ימינו. תוך כדי קריאה, היה נראה לי שאין כאן מספיק עקביות, כך שבאותה שיחה, או בפי אותה דמות - ניתן למצוא שני משלבים שונים.
בסיום הספר הבנתי שיש כאן שילוב מכוון, אבל עדיין יתכן שהיה אפשר לעשות את השילוב באופן מעט יותר מסודר ושיטתי.
לסיכום:
נהניתי מאוד מאוד מקריאת הספר, שמחתי לגלות סופרת שלא הכרתי קודם (הבושה היא שלי), ושבבירור ארצה לקרוא גם את שאר ספריה.

אוהבת את ספריה של חוה עציוני. צוללת יחד איתה לסיפורי התנך היפים והפעם המשולש אברה-שרה-הגר.
הספר מתרכז בהגר השפחה שמתגלה כאשה חזקה, עוצמתית מול שרה גבירתה שמוצגת כאשה קנאית, חלשה וערמומית.
כתוב יפה בשפה מקראית ולמרות שאנחנו מכירים את הסיפורים כאן הסופרת מכניסה אותנו לחיי היום יום שלהם ולהתנהלותם עד הסוף המפתיע.
אהבתי וממליצה

הספר נכתב בהשראת האירוע המתואר בספר שמואל ב' בתנ"ך, על תמר בת דוד המלך שנאנסת ע"י אחיה אמנון.
הסופרת חוה עציוני הרחיבה ופירטה את המקרה מנקודת מבטה של תמר. היא הוסיפה אירועים ודמויות אשר משלימות לטעמה את הסיפור ונותנות לו פרשנות משלה. אחת הדמויות העיקריות שמניעה את הסיפור, היא דמותו של עילי האחוחי (שלא מוזכר בקשר למקרה בתנ"ך) והוא עתיד להיות בעלה ואבי בנה.
בספר שמואל לאחר האונס יצאה תמר מחדרו של אמנון ולקחה אפר על ראשה (כשם הספר), קרעה את כתונת הפסים והלכה וזעקה. עד כאן מוזכר בתנ"ך. לא סופר מה קרה לה בהמשך חייה , האם נישאה, ומה היו רגשותיה? בספר שמואל בהמשך , יש התרכזות בדמותו של אבשלום , בנקמתו באמנון והקורות אותו מאז. לכן בספר הזה חוה עציוני הלוי רצתה להדגיש את חוזקה של תמר ואת שיקום חייה למרות האונס הקשה שעברה. היא לא הפכה לקרבן ומנודה ולא ביקשה נקמה. בסוף הספר גם רואים הביעה את דעתה והתעקשותה בפני אביה המלך.
גם בסיפור של חוה עציוני וגם בתנ"ך דוד המלך מוזכר בענייני פנים משפחתיים ,כלא נוקט עמדה החלטית ותקיפה, לא מעניש את אמנון ולא מנחם את תמר.
מוכר לנו גם סיפור האונס של דינה בת יעקב שנאנסה ע"י אנשי שכם, גם שם אין פירוט והתיחסות לדינה ולמצבה. דינה אינה קיימת בעצם, קולה לא נשמע ,לא יודעים אודותיה בהמשך חייה כלום.
כשקראתי את הספר , נזכרתי בסדרה המשובחת הסולטן (הטורקית). גם שם יש שליט חזק מבחינה מדינית וצבאית אך בתוך ביתו והרמונו יש הרבה תככים , אגו ומלחמות ירושה בין הבנים וסכסוכים בין נשות המלך וגם בין בעלי התפקיד בבית המלוכה.
אכן ,הסופרת עשתה עבודת מחקר יסודית ומעמיקה וקיבלנו סוג של פרשנות מעניינת, רומן מקראי היסטורי. הסופרת הקדישה את הספר לנפגעות אונס ותקיפה מינית ואכן עיקר עיסוקו ומטרתו של הספר לשים זרקור על הנשים האלה.
הקריאה הייתה מהנה למרות שהקורא יודע את סוף הסיפור. לדעתי הסיפור שחוה עציוני סיפרה הוא יותר אידילי ומתקתק מאשר המציאות שכנראה עבר על תמר אז בימי המקרא.

יופי של ספר!
הסופרת לקחה לעצמה חירות ספרותית והרחיבה את מגילת רות,
והפיחה בדמויות חיים.
הסיפר הפך למעניין ועסיסי,
וממש נהניתי לקרוא.
מומלץ בחום.

הספר הוא על רות המואביה מגילת רות. הסופרת חוה עציוני הלוי נותנת בספר את הפרשנות שלה לנסיבות כתיבת מגילת רות ושימורה של הדמות הזו . הסופרת מתארת דרך עיניה של אסנת אחייניתו הצעירה של שמואל הנביא (דמות שלא קיימת במגילה) את סיפורה של רות המואביה. יום אחד היא מוצאת פיסת קלף ומשם היא ממשיכה כמעט באובססיביות להמשיך ולחקור ולגלות את יתר החלקים החסרים מהמגילה שהקלף הוא חלק ממנו וכן להתחקות על חייה המיוחדים של רות המואביה.
מצד אחד מתוארים בספר חייה של אסנת ומצד שני חייה של רות. יש ביניהן הפרש של כארבע דורות. אך הן משתלבות בסיפור הזה.
דמות נוספת שהוסיפה חוה עציוני הלוי, היא ה"פלוני אלמוני" שמצוין במגילה אשר לא הסכים להיות הגואל של רות. הדמות שלו מוסיפה דרמה ומתח בעלילה בניגוד לרוח המגילה שהוא רגוע וכולו טוב וחסד.
יש בספר רקע של החיים בתקופת השופטים. חוה עציוני הלוי הוסיפה דמויות נוספות שלא נכללו במגילה, כמו שמואל הנביא, משפחתו של דוד ועוד .
אם שואלים מדוע נשתמרה מגילת רות ומדוע נכללה בין ספרי התנ"ך , מלבד התשובה הרגילה בגלל שרות היא סבתו של דוד המלך. הרי לאחר קריאת הספר הזה, לפי הפרשנות של חוה עציוני הלוי ,יכולה להינתן תשובה נוספת : בגלל עקשנותה והאובססיה של אסנת או אישיות מסוימת אחרת שדאגה לכך.
נהניתי מקריאת הספר, סגנון והכתיבה של חוה עציוני הלוי, רך ונעים לקריאה. יש מתח מסתורין ורומנטיקה בספר. הקוראים בעצם מכירים את הדמויות העיקריות ואת סוף הסיפור. אך בעצם הוספת דמויות משנה נוספות חל שינוי שלא פוגם כלל בסיפור התנכי המקורי, אלא ממלא בתוכן את הפרטים שהתנ"ך לא מספר לנו. במיוחד אהבתי את הפרשנות המודרנית של הסופרת לסיפור המקראי.
היה תענוג לקרוא את הספר.

כאחת שאוהבת את ספורי התנך, מאד התחברתי לספר.
הספר מציג את הגר באופן עמוק יותר ממה שהיא מוצגת בתנך עצמו. מניחה שהמובא בספר מבוסס על מחקר וסיפורי מדרש.

נו איך מסירים ספר מרשימת קראיה , אנא בבקשה עזרו לי, בקיצקצ יש מלא ביקורות על הספר הזה, הכי חשוב שהשאלתי בספריה ולקחתי לאילת ונהנתי מאוד, כנראה שראיתי המלצה על ספר שלה בפייסבוק, בטח האחרון שטרם עדיין לא הגיע לספריה אז ניגשתי למדף וחיפשתי משהו מתאים לי ויהנה אותי כמו עוד מעט שבועות והרומן יהי נעים,אז אלך בטח לקחת עוד ספר שלה ממש בעוד כמה ימים, קראתי באילת, בחופשה על חופ ים סוף האדום, תענוג, צ'יק צ'אק הסתיים לו הנשי הזה, כן קראתי 4 ספרים שאף על פי שאחד מהם כתב גבר הרגשתי שהם ממש כמעט נשיים כאלה, ויש עוד רומן אחד שטרם סיימתי,... בקיצקצ ממליצה נחמד

אוהבת לקרוא את סיפורי התנך מזוית עיניה של חוה עציוני הלוי.
הפעם זו אבישג השונמית ילדה-אשה כפרית יפהפיה שמובאת לארמון המלך דוד לחמם אותו בערוב ימיו.
ילדה שנקלעת לסביבה חדשה, למאבקי כח, מאבקי ירושה, תככים ובגידות... נשארת נאמנה לחינוך שקיבלה מבית.
חוכמתה מובילה אותה להגשים את אהבתה תוך כדי זהירות.
הסיפור נאמן למקור אך מביא את העסיסיות של החיים בארמון כשהוא מובא בשפה עדינה, תנכית עכשווית, קולחת ומרתקת.
מדהים!

עוד ספר נפלא, רומן תנ"כי כיפי מבית היוצרת חויה עציוני הלוי.
בספר מתוארים בעצם קורותיה של רות המואבייה – מפיה של אסנת, אחייניתו של שמואל.
אנו בעצם קוראים על חייה של אסנת מאז שהייתה נערה(די מעצבנת האמת!!!) ועד שבגרה, על ההווי באותה תקופה ומגלים יחד עם אסנת את סיפורה המלא של רות. את הסיפור של רות לא הכרתי כלל, אני חייבת לציין, כך שהסיפור מאוד ריתק אותי. בשפתה העשירה, חוה מצליחה להעביר את הסיפור בצורה כיפית ומהנה ולא סתמית. תיאוריה העשירים ממש מצליחים להכניס את הקורא לאותה התקופה והפסוקים מהתנ"ך השזורים בפרקים השונים מוסיפים לספר עד מאוד!
אחרי שקראתי כבר 4 ספרים שלה(אני בדרכי לקרוא את כולם), לא שבעתי עדיין מהסיפוריים התנכיים שמסופרים על ידיה. בכל ספר שלה מצפה לקורא חוויה עשירה ומענגת. אציין רק שאהבתי את הספרים הקודמים שקראתי של חוה מעט יותר – "אשת לפידות", "אפר על ראשה", "ולו שתי נשים" ו-"ותמאן ושתי".
חייבת להתוודות שההתחלה פה בספר הייתה קשה לי מעט יותר - לא התחברתי בכלל לאסנת הילדותית והמעצבנת ורציתי כבר לגלות מה קרה בחייה של רות, אך מאמצע הספר בערך התחברתי לאסנת והקריאה זרמה לי יותר.
כמו כל ספריה – מומלץ בחום!!!