יופי של ספר!
הסופרת לקחה לעצמה חירות ספרותית והרחיבה את מגילת רות,
והפיחה בדמויות חיים.
הסיפר הפך למעניין ועסיסי,
וממש נהניתי לקרוא.
מומלץ בחום.

הספר הוא על רות המואביה מגילת רות. הסופרת חוה עציוני הלוי נותנת בספר את הפרשנות שלה לנסיבות כתיבת מגילת רות ושימורה של הדמות הזו . הסופרת מתארת דרך עיניה של אסנת אחייניתו הצעירה של שמואל הנביא (דמות שלא קיימת במגילה) את סיפורה של רות המואביה. יום אחד היא מוצאת פיסת קלף ומשם היא ממשיכה כמעט באובססיביות להמשיך ולחקור ולגלות את יתר החלקים החסרים מהמגילה שהקלף הוא חלק ממנו וכן להתחקות על חייה המיוחדים של רות המואביה.
מצד אחד מתוארים בספר חייה של אסנת ומצד שני חייה של רות. יש ביניהן הפרש של כארבע דורות. אך הן משתלבות בסיפור הזה.
דמות נוספת שהוסיפה חוה עציוני הלוי, היא ה"פלוני אלמוני" שמצוין במגילה אשר לא הסכים להיות הגואל של רות. הדמות שלו מוסיפה דרמה ומתח בעלילה בניגוד לרוח המגילה שהוא רגוע וכולו טוב וחסד.
יש בספר רקע של החיים בתקופת השופטים. חוה עציוני הלוי הוסיפה דמויות נוספות שלא נכללו במגילה, כמו שמואל הנביא, משפחתו של דוד ועוד .
אם שואלים מדוע נשתמרה מגילת רות ומדוע נכללה בין ספרי התנ"ך , מלבד התשובה הרגילה בגלל שרות היא סבתו של דוד המלך. הרי לאחר קריאת הספר הזה, לפי הפרשנות של חוה עציוני הלוי ,יכולה להינתן תשובה נוספת : בגלל עקשנותה והאובססיה של אסנת או אישיות מסוימת אחרת שדאגה לכך.
נהניתי מקריאת הספר, סגנון והכתיבה של חוה עציוני הלוי, רך ונעים לקריאה. יש מתח מסתורין ורומנטיקה בספר. הקוראים בעצם מכירים את הדמויות העיקריות ואת סוף הסיפור. אך בעצם הוספת דמויות משנה נוספות חל שינוי שלא פוגם כלל בסיפור התנכי המקורי, אלא ממלא בתוכן את הפרטים שהתנ"ך לא מספר לנו. במיוחד אהבתי את הפרשנות המודרנית של הסופרת לסיפור המקראי.
היה תענוג לקרוא את הספר.

עוד קצת מהגילטי פלאז'ר שלי - רומנים תנ"כיים בדיוניים. הפעם אסנת, אחייניתה של שמואל הנביא, מנסה להתחקות אחרי רות המואבייה על רקע פגישתה עם משפחתו של ישי, אבי דוד המלך, בבית לחם. כמו בספרה הקודם שקראתי (על פנינה ואלקנה), גם כאן הקריאה ברובה מהנה, הנשים חזקות והגברים, איך לאמר - תהיו חזקים, יפים ובעלי ממון ותשתקו...
מי שאוהב את הסגנון הזה יהנה, רואים שהתחקיר שהסופרת עשתה על התקופה היה נרחב למדי והיא הצליחה להעביר היטב את האווירה, ניחוחות ובכלל את התקופה. אני לא בטוחה לגבי הגיבורים. מהתנ"ך אי אפשר ללמוד על רובם הרבה, כך שמי אני שאשפוט?

כל אוהבי ההיסטוריה, הרומן והבילוש ימצאו עניין בספר הזה. זהו ספרה הראשון של עציוני שקראתי
ומאוד נהניתי (דרך אגב, זהו ספרה הרביעי). אני חושבת שמי שאהב את האוהל האדום יאהב גם את הספר הזה.
העלילה המרכזית בנויה מדמויות אמיתיות כשאליהן מתווספות דמויות בדויות המוסיפות מימד נוסף לסיפור
התנך הסגפני במילים. באחרית דבר מספרת עציוני כיצד השלימה את פערי העלילה ועל סמך מה התבססה.
פרק זה מרתק כשלעצמו. הידע הרב שיש לה, היכולת לשאול את השאלות הנכונות שעל סמך התשובות כתבה עציוני את הספר.
העלילה מרתקת, מסקרנת וזורמת. חוה עציוני הלוי משלבת פסוקים מהתנך בתוך הדיאלוגים והמחשבות של הדמויות.
היא מצליחה להעביר תמונה ואוירה של החיים בתקופת ממלכת שאול ואף התקופה העתיקה יותר - רות ונעמי.
שוב התחוורה לי העובדה ״שאין חדש תחת השמש״. לפעמים ניראה לי שאולי המצאנו משהו, אך לא כך הוא.
כשישנה חברה הבנויה משלושה אנשים ויותר, לא משתנה דבר. האח הגדול רק בתפאורה שונה.
בגידות היו, פשעים היו, השתמשו בסקס להניע ולקבל דברים. אז מדוע נידמה לנו שהחברה שלנו נעשית גרועה יותר ויותר ? האמנם?
חומר למחשבה ...

אז קיבלתי 100 במבחן המסכם בתנ''ך נכון, הייתי היחידה מכול השכבה שלי שקיבלתי 100,ואפילו המורה שלי שיבח אותי במיוחד ואמר שעניתי בדיוק כפי שהמורים ציפו אחד לאחד.
ישנם כאלה הצחקו אליי, חלק שלחו בי מבטי קנאה, ואחרים ביקשו שאבוא ללמד אותם ולגלות להם את סוד ההצלחה.
ומה אני אומר? זאת שיצאה מהמבחן בהרגשה גרועה ? שהייתה בטוחה שלא תצליח?
כי כמה פעמים אמרתי לכול השומע,וכול מי שאפשר. אני לא אוהבת את התנ''ך ! לא כפי שמלמדים אותו בביתי הספר.כי את הספר הכי יפה לדעתי שנכתב אי פעם,פשוט הורסים ומחרבים עד עפר.וחבל לי על כך באמת שחבל לי ,כי אני עוד לא בת 18 וכבר מבינה שמה שמשרד החינוך עושה יהיה קשה מאוד לתקן ואפילו בלתי אפשרי. כי את הספר הכי גדול שלנו אנחנו הורסים בלי לשים לב.
"גם ממרומי גילי הצעיר" התנ''ך לפי דעתי הוא הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם,כי אם שמים לרגע את אלוהים בצד. יש בתנ''ך הכול: רצח,קנאה,אהבה,בגידות,מלחמות,תשוקות,בגידות,אכזריות,מסרים וערכים,ותקווה לעתיד טוב יותר.
כי בוא נודה על האמת אולי אלוהים ברא את העולם אבל הוא מאז הוא השאיר את בני האדם להתמודד איתו.
ואם נסיר מעל התנ''ך את מעטה האלוהיות שדבק בו,נגלה בני אדם כמוני וכמוך שאהבו ,ושנאו, ובכו ,וילדו, בגדו, ורצחו..
אנשים,אירועים,דילמות וערכים שעד היום גם אלפי שנים אחרי מעצבים את אורחות חיינו,מובנים לכול אדם באשר הוא וקלים להזדהות,ומשפיעים אלינו כחברה כלל אנושית וגם בחברה הישראלית בפרט.
יאמר לזכותה של חוה עציוני הלוי שאומנם ספרה "אל אשר תלכי" ושאר ספריה אשר עוסקים בתקופת התנ''ך מנקודת מבט נשית, הם לא שיא האיכות הספרותית,ולפעמים עולים בו ניצוצות לרומנים רומנטיים קיטשיים,ועלילות מתוקות נוטפות מדבש. גם סיפורה "אל אשר תלכי" המתמקד בשני מישורים סיפורה של אסנת אחייניתו של שאול ובהתבגרותה ,ובמישור השני סיפורה של רות המואבייה, לזכות הסופרת יש לומר שהוא בהחלט פירוש טוב ומרענן לסיפור הידוע. אך לצערי עדיין גם ספר זה נפל לקטעים קיטשיים מידי,וקצת לא אמינים. בייחוד דמותה של אסנת שנעה על הציר של ילדה קטנה ועקשנית,לבין התבגרותה לאישה. לא קניתי את הלבטים שלה,ולא הבנתי את מניעיה. גם תיאורי אהבתה לאליאב אחי דוד היו קצת קיטשיים בעיניי ולא ברורים.
אך עדיים ספריה וגם ספר זה: מושכים,מעניינם,מהנים לקריאה,והכי חשוב נותנים פירוש אחר לכתוב בתנ''ך. ומתמקדים יותר באנשים ובמערכות היחסים בניהם. ועושים בעיקר חשק לקחת את התנ''ך מן מדף הספרים, לקרוא בו וכאילו לחזור לעבר ולשקוע בעולם אחר רחוק אך אם זאת קרוב אלינו יותר מתמיד.
ממליצה בחום לקרוא לכול אותם אלא שלא מצאו בשיעורי תנ''ך את אשר ביקשו...

רומן מקראי מקסים, סיפור אהבתם של רות ובועז.
הספר משלב שני סיפורים המתרחשים בתקופות שונות, המתחברים ומשלימים את העלילה.
אסנת אחייניתו של שמואל הנביא מגיעה לבית לחם לבקר את חגית אחות סבתה פנינה.
אסנת פוגשת את ילדיו של ישי אליאב בכורו ואת דוד צעיר ילדיו. אסנת מנהלת יחסי אהבה עם שני בניו דוד יפה התואר, העדין ומלא תשוקה, ואילו אליאב גבוה, חזק, שרמנטי ובוטה.
לימים עוזב דוד את בית אביו ישי והופך להיות מלך ישראל כבקשת שאול, לאחר שניצח את גוליית בקרב עם הפלישתים.
בביתו של ישי מגלה אסנת חדר ספריה ושם היא נחשפת לחלקי מגילה שכתבה רות המואביה. סיפור חייה של רות ותוכן המגילה מעורר את סקרנותה של אסנת לחשוף את סיפורה של רות ולכתוב מגילה. כמובן שאסנת נתקלת במכשולים רבים מצד המשפחה ובמיוחד מצד אליאב כדי לשמור את שמה הטוב של רות.
אליאב מתאהב באסנת ומבקש שתינשא לו, היא דוחה אותו ולכן הוא נושא לאישה את נכדתה של חגית עדה. לאחר שעדה יולדת את בנה בכורה היא מבקשת מאליאב לעזוב את ביתו ולהינשא לגבר אחר בשם אהד. רק לאחר שאליאב נותן בידה של עדה את ספר הכריתות (גירושים) אסנת נענית להצעת נישאיו והופכת להיות אשתו השניה והיחידה.
לאחר נישואיהם של אסנת ואליאב אסנת מקדישה את כל כולה לכתיבת מגילת רות והיא זוכה לשבחים מצד בעלה ומדודה שמואל הנביא.
נהנתי מאוד מקריאת הספר, נהניתי מכל ספריה של חוה עציוני הלוי. כתיבתה מאוד מיוחדת ומושכת את הקורא לא להניח את הספר.
אהבתי מאוד את תיאורי המזון, הביגוד והחיים בתקופה זו. הופתעתי מאוד לגלות שבתקופה זו יחסי מין בין צעירים לא נשואים מתקיימים בקלות. לא תארתי לעצמי שבאותה תקופה המיניות היתה חופשית מאוד.
היה לי כיף ועונג רב לקרוא את הספר, ואני מצפה ומחכה לספרה הבא של חוה עציוני הלוי.
ממליצה בחום.

מעניין לשקוע בתקופה תנ"כית גם אם הסיפור בחלקו ניזון מפרי דמיונה, פרשנותה ומחקריה של הסופרת, אשר וודאי מעורה יותר ממני בהבנת המקרא.
הסיפור זורם וקריא מאוד, עתיר דמויות ואווירה של הימים ההם, השפה שומרת על גוון מקראי.
מיד בסיום הספר קראתי את מגילת רות (ספק אם הייתי מגיעה לכך, אפיקורסית כמוני) וגיליתי בה יותר עניין והבנה מאשר בתקופת לימודי בתיכון :)

עוד ספר משובח וקסום של הסופרת המחוננת המובילה אותנו לנופי התנך הקדום, אל הריחות והמנהגים הקדומים. ומה שאהבתי בו שזה המשך לספר "ולו שתי נשים" שהיה על חנה ופנינה וכאן ישנה המשכיות של הדור השלישי לפנינה. ישנם כאן שני סיפורים אחד בתקופת המלכים והשני בתקופת השופטים.
הספר נפתח כסיפור מסגרת - אוסנת אחייניתו של שמואל הנביא ונכדת פנינה אשת אלקנה מגיעה לבית לחם לביקור משפחתי ונתקלת בבני השכנים שהם ילדי ישי - דוד ואליאב. תחילה יש לה סיפור אהבה עם דוד האדמוני שהיה בסך הכל רועה צאן בתקופת נערותו ולאחר שנלקח לבית שאול המלך אוסנת מתחילה אהבה חדשה לאחיו הבכור אליאב ומכאן מתחיל הסיפור הבלשי אחר חקר חייה של רות המואבייה הסבתא רבתא של דוד ואליאב ומייסדת הממלכה.
מגילת רות לא מספרת לנו הרבה על רות אלא רק כשלשה חודשים מחייה בתקופת קציר החיטים וקציר השעורים ובכל זאת אנחנו בקוראנו את המגילה מתחברים אליה מאד.
באופן כללי אפשר להתייחס למגילת רות כמו לכל יצירה אך במגילה זו אנו זוכים לתכונות חסד של גיבורי המגילה , מעמד הגרים וכן קשר של נאמנות נשית וראיה פמיניסטית.
זה סיפור על נאמנות מרשימה וחד משמעית. רות אשה אצילית בעלת אמת פנימית ויושר אישי חיה בשדה מואב עם יהודי וסעדה אותו בכל התקופה שהיה חולה. לאחר מותו ובאין ילד שיקשור אותה לנעמי חמותה יכלה להמשיך בחייה. אך לא רות. כשנעמי מחליטה לחזור לארצה היא משחררת את כלותיה אבל רות מבהירה לה שכל נסיונותיה להניאה מלהצטרף אליה יהיו לשווא. "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך-עמי, ואלוהייך-אלוהיי. באשר תמותי אמות ושם אקבר. כה יעשה ה' לי כי המוות יפריד ביני ובינך".
רות לא מצפה לחיי תענוגות במסע המפרך בדרך ארצה ובארץ אך בהיותה אופטימית היא מקבלת את המחסור והקושי באהבה. אלו שתי נשים חזקות שיש ביניהן חיבור מדהים, המון אהבה כבוד ונאמנות בניגוד לדמויות מקראיות אחרות שהיו ביניהן יחסי שנאה, עוינות, קנאה, מרירות, תחרותיות כמו שרה-הגר, רחל-לאה, חנה-פנינה ועוד.
גם כשרות התאהבה בפלוני אלמוני אף שזה לא מצא חן בעיני נעמי היא התעלמה והבינה לליבה של כלתה. דווקא הסיפור הזה מדגיש ומעמיד את יחסי רות ונעמי במבחן. נעמי בחוכמתה היתה סבלנית וכשהסתיימה פרשת האהבים של רות ונחשון היא זו שיזמה את הקשר בין רות לבועז ואף הדריכה את כלתה כיצד לנהוג עם בועז בלילה בגורן. היא עושה זאת מתוך דאגה ואהבה אליה.
רות נענית לה בשלמות משום שהנישואים עם בועז מאפשרים לה לא רק להקים את שם המת אלא גם שימור הקשר עם נעמי וכמובן הדאגה הכלכלית לחמותה. בועז הוא המועמד האידיאלי לפרוש את כנפיו על רות ועל חמותה בשל היותו גואל וקרוב משפחה של נעמי.
דבקותה של רות בנעמי ונכונותה להשליך מעליה את דתה, ארצה וסביבתה ולקבל דת חדשה, ארץ חדשה וסביבה חדשה הם הם בעיני הסיפור האמיתי. סיפור של נאמנות יוצאת דופן והיותה גרה בסביבה שתחילה לא קיבלה אותה אך היא באישיותה החזקה,האופטימית, הרגועה והנעימה הקסימה את כל סביבתה לקחה את גורלה בידה ועשתה מעשה שבסופו של דבר הביאו אותה למנוחה ולנחלה ולהקמת שושלת בית דוד.
מגילת רות שאותה אנו קוראים בחג השבועות היא מן היצירות היפות שהעניק לנו התנ"ך והרומן המקסים הזה שופך אור על דברים עלומים שהופיעו במגילה. רות המואביה היא מופת, אמיתית, חזקה, אנושית וקל מאד להזדהות איתה ולהתאהב בה. ממליצה בחום.







י

זהו ספר מעניין מאוד. גם מבחינת העלילה, גם מבחינת הדמויות העשירות. וגם כמובן, מכך שהוא מסופר על רקע התנ''ך תוך ניסיון להיצמד כמה שיותר לכתוב ולתת פירוש אישי זעיר ביותר לפסוקים מסויימים.
זהו סיפור אהבה מרתק ואנושי במיוחד.
זהו סיפור של סודות וקשרים.
זהו סיפור של עם יהודי.
ממש התחברתי לסגנון הכתיבה הארכאי משהו..
מה שכן הציק לי בספר זו העובדה שהתייחסו די בסלחנות לחוסר נאמנות בין בני זוג. חבל. זה ממש הופך את הספר לרמה קצת אחרת.
התיאורים יפים ולא מדי מיגעים. אין תיאורים פרובוקטיביים ברמות שחוצות קוויום אדומים-וזו מעלה של הספר.
לסיכום: בסך הכל ספר טוב מאוד. מעניין. שווה קריאה .קראתי אותו בנשימה אחת.
תספרו לי איך היה....