הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 בפברואר, 2014
ע"י יפה
ע"י יפה
עוד ספר משובח וקסום של הסופרת המחוננת המובילה אותנו לנופי התנך הקדום, אל הריחות והמנהגים הקדומים. ומה שאהבתי בו שזה המשך לספר "ולו שתי נשים" שהיה על חנה ופנינה וכאן ישנה המשכיות של הדור השלישי לפנינה. ישנם כאן שני סיפורים אחד בתקופת המלכים והשני בתקופת השופטים.
הספר נפתח כסיפור מסגרת - אוסנת אחייניתו של שמואל הנביא ונכדת פנינה אשת אלקנה מגיעה לבית לחם לביקור משפחתי ונתקלת בבני השכנים שהם ילדי ישי - דוד ואליאב. תחילה יש לה סיפור אהבה עם דוד האדמוני שהיה בסך הכל רועה צאן בתקופת נערותו ולאחר שנלקח לבית שאול המלך אוסנת מתחילה אהבה חדשה לאחיו הבכור אליאב ומכאן מתחיל הסיפור הבלשי אחר חקר חייה של רות המואבייה הסבתא רבתא של דוד ואליאב ומייסדת הממלכה.
מגילת רות לא מספרת לנו הרבה על רות אלא רק כשלשה חודשים מחייה בתקופת קציר החיטים וקציר השעורים ובכל זאת אנחנו בקוראנו את המגילה מתחברים אליה מאד.
באופן כללי אפשר להתייחס למגילת רות כמו לכל יצירה אך במגילה זו אנו זוכים לתכונות חסד של גיבורי המגילה , מעמד הגרים וכן קשר של נאמנות נשית וראיה פמיניסטית.
זה סיפור על נאמנות מרשימה וחד משמעית. רות אשה אצילית בעלת אמת פנימית ויושר אישי חיה בשדה מואב עם יהודי וסעדה אותו בכל התקופה שהיה חולה. לאחר מותו ובאין ילד שיקשור אותה לנעמי חמותה יכלה להמשיך בחייה. אך לא רות. כשנעמי מחליטה לחזור לארצה היא משחררת את כלותיה אבל רות מבהירה לה שכל נסיונותיה להניאה מלהצטרף אליה יהיו לשווא. "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך-עמי, ואלוהייך-אלוהיי. באשר תמותי אמות ושם אקבר. כה יעשה ה' לי כי המוות יפריד ביני ובינך".
רות לא מצפה לחיי תענוגות במסע המפרך בדרך ארצה ובארץ אך בהיותה אופטימית היא מקבלת את המחסור והקושי באהבה. אלו שתי נשים חזקות שיש ביניהן חיבור מדהים, המון אהבה כבוד ונאמנות בניגוד לדמויות מקראיות אחרות שהיו ביניהן יחסי שנאה, עוינות, קנאה, מרירות, תחרותיות כמו שרה-הגר, רחל-לאה, חנה-פנינה ועוד.
גם כשרות התאהבה בפלוני אלמוני אף שזה לא מצא חן בעיני נעמי היא התעלמה והבינה לליבה של כלתה. דווקא הסיפור הזה מדגיש ומעמיד את יחסי רות ונעמי במבחן. נעמי בחוכמתה היתה סבלנית וכשהסתיימה פרשת האהבים של רות ונחשון היא זו שיזמה את הקשר בין רות לבועז ואף הדריכה את כלתה כיצד לנהוג עם בועז בלילה בגורן. היא עושה זאת מתוך דאגה ואהבה אליה.
רות נענית לה בשלמות משום שהנישואים עם בועז מאפשרים לה לא רק להקים את שם המת אלא גם שימור הקשר עם נעמי וכמובן הדאגה הכלכלית לחמותה. בועז הוא המועמד האידיאלי לפרוש את כנפיו על רות ועל חמותה בשל היותו גואל וקרוב משפחה של נעמי.
דבקותה של רות בנעמי ונכונותה להשליך מעליה את דתה, ארצה וסביבתה ולקבל דת חדשה, ארץ חדשה וסביבה חדשה הם הם בעיני הסיפור האמיתי. סיפור של נאמנות יוצאת דופן והיותה גרה בסביבה שתחילה לא קיבלה אותה אך היא באישיותה החזקה,האופטימית, הרגועה והנעימה הקסימה את כל סביבתה לקחה את גורלה בידה ועשתה מעשה שבסופו של דבר הביאו אותה למנוחה ולנחלה ולהקמת שושלת בית דוד.
מגילת רות שאותה אנו קוראים בחג השבועות היא מן היצירות היפות שהעניק לנו התנ"ך והרומן המקסים הזה שופך אור על דברים עלומים שהופיעו במגילה. רות המואביה היא מופת, אמיתית, חזקה, אנושית וקל מאד להזדהות איתה ולהתאהב בה. ממליצה בחום.
י
6 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי - WHEREVER YOU GO - רומנים תנ"כיים #4
» ביקורות נוספות על אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי - WHEREVER YOU GO - רומנים תנ"כיים #4
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בן אסתר
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי את הבקורת
אף כי ניראה שלא באותו סגנון כתיבה מזכיר במידת מה את הפרדס של עקיבא, הגם שמדובר בעלילה שונה אך כזו שמחזירה אותנו להיסטוריה הנטושה משהו של עמינו. נטושה מחוסר השקעה של מערכת החינוך בהיסטוריה של עמנו.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
