ביקורת ספרותית על התגלות מאת קרול ברג
ספר מעולה

---

יש פה ספויילרים. קטנים. לא רציניים כאלה. בכל הביקורת. הם אורבים בכל פינה. אהאהאה. תקראו בכל זאת.
אררג.
עכשיו גמרתי את זה מהר מידי ומשעמם לי ממש. אני אכתוב את הביקורת הזאת ואלך להילחם באיזה שד. אה, לא, לא נלחמים בשדים יותר. נכון. אז...לא.

נתחיל בזה שהספר...פחות טוב מהקודם. אם נמספר את זה, אולי נוריד שני כוכבים. אתם בטח תוהים למה נתתי לספר חמישה כוכבים? כבר הספקתם לשכוח שלראשון נתתי עשרה? ^_^

הספר פחות סוחף ומטלטל. הוא עדיין טוב מאוד אבל הוא לא מושלם כמו שלדעתי היה קודמו.
יש בו כמה פגמים שהפריעו לי. הספר יוותר קודר ומעורפל, ואפילו קצת דכאוני. הכתיבה המעולה כרגיל מחפה על האווירה הקודרת, אבל בגלל שסייאון הוא דמות כל כך עמוקה וכובשת היה לי קשה לקרוא חלקים מהספר.
באמת שאפשר לקרוא לספר הזה "המדריך המלא להתעללות בסייאון ובכל האנשים שהוא אוהב\אהב\יאהב" -_-
חלקים כל כך גדולים מלאים במצוקה שלו, שלפעמים הרגשתי שהדמות מאבדת אנושיות.
טכנית, סייאון באמת נהיה פחות אנושי. אבל זה משהו שהעציב אותי מאוד, לא בגלל שזה הפך את הספר לטוב פחות אלא כי חבל על היצור הטוב והמקסים הזה :<
בואו נבכה ביחד.
*בכי המוני*

למרות החלק הניכר בו הוא עובר עינויים פיזיים ונפשיים (התינוק! *בוכה בהיסטריה*) הספר עדיין מעולה. הוא מרתק למרות הפגמים בעלילה (פחות סיפור הרפתקאות) ויש בו את הקסם הזה שגורם לי לצחוק באושר כשאלקסנדר מגיע.

רציתי לקרוא רק את הספר הראשון, כי הוא מסתיים בצורה סופית למדי. אבל נראה אתכם אומרים לא לספר השני כשתוקעים אותו מול הפרצוף שלכם. המ.
אז תקראו אותו, ואז תבזזו ממישהו גם את השלישי.

ששדים לא ישגעו אתכם!

» ביקורות נוספות של הלוחמת
» ביקורות נוספות על התגלות