ביקורת ספרותית על התגלות מאת קרול ברג

---

בע"ה
“.And the magnitude of his own folly was revealed to him in a blinding flash.”
בשיעור ביום שישי, הר"ם שלנו דיבר על ההבחנה בין הנחות מוצא לבין ראיות - ההנחות הן אלה שאנחנו מתחילים איתן את הדיון ובוחנים את המציאות, והראיות הן המידע שנוסף לנו אחר כך ויוצר כיוונים ותפיסות חדשות. בעולם משפטי, או בעולם אידאי בכלל, יש כאן היררכיה - ראיה היא כמובן חזקה יותר מהנחה, היא משנה את התפיסה שלנו ויוצרת דין חדש; אבל נדמה לי שבני אדם נוטים לעשות ההיפך, לפרש את המציאות ע"פ הנחות המוצא שלהם: אם הסקת בשלב קודם את א', תנסה לפרש כמעט כל מידע חדש שיגיע אליך ככה שיסתדר עם ההבנה הקודמת - יהיה קשה מאוד להבחין שבעצם הראיות כרגע מכריעות לכיוון ב'.
זה כמובן לא נכון לגבי רוב הנחות המוצא שלנו - אם פעם חשבתי שאני לא אוהב שירים של אמן מסוים, מספיק שבשמיעה חוזרת אבין שזו דווקא כן מוזיקה טובה ואחליט שאני אוהב אותו; אך דווקא לגבי היסודיות והמשמעותיות שבהן, אלו שעומד מאחוריהן מטען רגשי משמעותי, קשה לנו מאוד לבחון את המציאות מבלי המשקפיים של ההנחות הקודמות ולהבין שוואללה, התפישה הקודמת שלי הייתה שגויה.
המצב הזה, שאמנם לא כ"כ נחמד לנו להכיר בו אך הוא בהחלט קיים, מחייב אותנו לתהות על שתי שאלות: מה יוצר לנו מלכתחילה הנחות מוצא? ואיך אפשר בכל זאת לשנות אותן, לא להיגרר כעיוורים אחרי הנחות מנותקת מהמציאות?

***

זו סדרה מעניינת, הטרילוגיה הזאת. היא עוסקת בעולם פנטסטי, עם גיאוגרפיה והיסטוריה ותרבויות מומצאות; יש בה גם קסם, ועוד כמה מאפיינים של ז'אנר הפנטזיה המודרני. אבל היא שונה מרוב הספרים האחרים שבלעתי לפני כמה שנים, עובדה שאני עדיין זוכר אותה ונהנה ממנה וחושב עליה; ונדמה לי שגורם משמעותי לכך הוא שהכוח המניע העיקרי של העלילה אינו מאבק באויב חיצוני כלשהו, והתהליך שעובר על הגיבור (בוודאי בספר הזה) איננו התבגרות - אלא התפכחות, שינוי עצמי ובחינה של האמונות הקודמות שלך; מה נכון במה שהאמנת בו, ומה לא?
אם יש משהו בניתוח שלי את העלילה, אז אני חושב שאפשר גם להצביע על הכוח והמניע שאפשר לגיבור לצאת למסע שלו, לבחון מחדש את האמונות שלו ולנסות לבנות תפיסת עולם חדשה ונכונה יותר. למעשה יש כאן שניים, אבל נניח לזה כרגע.

***

חשבתי להאריך כאן עוד, על הספר ועל הספרים האחרים בסדרה ועל הספקולציות שלי לגבי היכולת לשינוי עצמי; וגם לכתוב על הדרך המטרידה בה הוא השפיע על הנחות המוצא שלי, על המשמעויות שיש בגילוי שהספרים שאתה קורא משפיעים עליך באופן יסודי ולא מורגש ומה אפשר לעשות במציאות כזאת.
אבל זו סה"כ ביקורת, וכבר הארכתי יותר מדי.
שבוע טוב!

» ביקורות נוספות של שאול תליון
» ביקורות נוספות על התגלות