ביקורת ספרותית על פרחים לגברת האריס מאת פול גאליקו
ספר טוב

---

פול גאליקו לא הגדיר את עצמו כסופר. הוא טען שהוא בסך הכל מספר סיפורים. ולדעתי הוא צדק לגמרי. הספר הזה - מה ספר, בקושי נובלה - הוא אחד מסיפורי האגדה של ילדותנו, מולבש בכסות של סיפור מודרני יחסית (הוא נכתב ב 1957) מאפשר לקורא רווי העונג להגיע לסוף טוב ולהאנח בסיפוק: יש שכר לטוב לב, אין כניסה לרישעות. את זה יגיד הקורא גם אם הוא די ציני ומכיר קצת את העולם המציאותי ויודע שבמציאות סינדרלה אולי מאבדת סנדל, אבל ספק אם מי שימצא אותו יהיה דווקא נסיך. מצאתי אותו ברשימת קריאה של dushka ולא יכולתי לעמוד בפיתוי שמו.

מעשה בעוזרת בית לונדונית המתפרנסת מנקוי בתים של אחרים: היא באה בבוקר לבתים מבולגנים ומלוכלכים, עם שאריות אוכל בסירים, צלחות נערמות בכיור, בגדים מפוזרים בחדר השינה, מגבות מושלכות בחדר האמבטיה, ויוצאת בערב כשהיא משאירה אחריה בתים נקיים וריחניים, רק כדי למצוא למחרת בבוקר את אותו לכלוך ובלגן בבתים אחרים. היא מרוצה ממקצועה (הא!) ועושה אותו 10 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, 52 שבועות בשנה. ויום אחד היא מוצאת לה מטרה - היא רוצה לקנות שמלה של דיור שעולה, פחות או יותר, כמו שכרה השנתי.

הספר הזה מהדהד מספרים מוכרים אחרים. לי הוא הזכיר בחלקו את "המחרוזת" של מופאסן וגם סיפורים אחרים, בהם הגיבור משפיע בעצם נוכחותו ותמימותו על חיים של אנשים אחרים. עדה האריס משנה את חייהם של אחרים, מצליחה להשיג את משאת נפשה וחוזרת הביתה להעניק מטובה לאנשים נוספים. על כל פרט מפרטי הספר אפשר לעקם את האף ולומר "לא מתקבל על הדעת". אבל הספר בשלמותו נקרא בהנאה - זה תאור של העולם כפי שהיה צריך להיות, לו היה מתוכנן על ידי אנשי חינוך. ואכן - מצאתי אותו ב"מצעד הספרים לילדים ונוער" למרות שאת הילדים שיקראו מרצונם על עוזרת בית בת 60 אף אחד עוד לא תכנן...

לכל מי שאוהב שיספרו לו אגדות חביבות לפני השינה, כאלה שעושות חלומות נעימים, זה הספר שיעשה זאת.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על פרחים לגברת האריס