אינני משוגעת אחר בגדים. אני כן אוהבת להתלבש בטוב טעם אך לא מרגישה צורך להקדיש לכך זמן רב. אני לא נוהרת אחר כל קולקצייה חדשה שמעטרת את חנויות הבגדים השונות. יתרה מזאת, אני מרגישה שהעיסוק המתמיד והאובססיבי בבגדים הינו תפל מכיוון שבמילא זמננו בעולם זה קצוב ולכן עלינו להתעסק ולהתעמק בדברים חשובים יותר.
לפיכך, נשאלת השאלה: מה לי ולספר שכזה? ספר שעיסוקו בטהרת אהבת הבגד. ספר שמציג את אהבתה העזה של האישה, תהיה מהעמד אשר תהיה, לבגדים וגנדרנות.
ובכן, מסתבר שהרבה מאוד, יותר מכפי שפיללתי.


עדה האריס הינה עוזרת בית לונדונית, אלמנה בקיאה בעמל כפיים ועבודות בית שונות. היא אישה קשת יום שמרוויחה את כספה המועט בכבוד ובעבודה מרובה. היא אינה מרשה לעצמה תענוגות חיים אשר עשירי לונדון ובריטניה כולה מתהדרים בהן, אדרבא, אותו אושר שהוא מנת חלקה יראה בעיני הפלח של האלפיון העליון כמנעמי חיים הבלותיים ושטותיים להחריד. אהבתה הגדולה של האריס הם פרחים ובמעט הכסף שהיא מצליחה להרוויח היא מייפה את ביתה בעציצי פרחים וזה מסב לה אושר עצום, הידיעה שהיא שבה אל ביתה מיום עבודה מתיש שמסתכם בעשר שעות של ניקיונות, קירצוף ואצבעות ידיים מיובלות ומקולפות עד זוב דם, מתגמדות כאשר היא זוכה לראות לנגד עיניה את פרחיה האהובים. תחושה זו גורמת לה הנאה רבה לא פחות מבילויו של ג'נטלמן עשיר כקורח במסעדת יוקרה.

למרות חייה הצנועים של האריס היא מוצאת עצמה מאושרת למדי. היא מצליחה להפיק הנאה מדברים קטנים וזניחים כביכול, לפחות עד הרגע בו היא פוגשת במושא תשוקתה החדש. הכול מתחיל כאשר היא מנקה את ביתה של אחת מלקוחותיה העשירות ומוצאת בארון הבגדים שמלה משגעת, כה הדורה שהידורה מסמא עיניים. גברת האריס מסתנוורת מיופייה ונשבעת שתשיג שמלה שכזאת ביום מן הימים, גם אם הדבר יאלצה לחסוך ולקצוב ממזונה שנים רבות.
תשוקה זו מקננת בליבה וגברת האריס מתחילה לשקוד על מימושה: היא ממלאת טופסי לוטו וכאשר המזל מאירה פעם אחת היא מתמכרת לדרך הקלה כביכול שבה הושגו המזומנים ומנסה את מזלה בפעמים הבאות אך הברק אינו מכה פעמיים באותו המקום וגברת האריס חשה מפח נפש גדול. האם חלומה עתידו לוט בערפל? יתנפץ עוד לפני שהחל?
ימים רבים האריס מוצאת את עצמה מדוכאת ואפילו ניסיונות הניחומים של חברתה הטובה ביותר, גברת בלומפילד, לא תורמים דבר. אבל אתם יודעים מה אומרים: הרגע החשוך ביותר הוא הרגע לפני עלות השחר. כך גם אצל גברת האריס. היא מחליטה באבחה רגעית לאסוף את שארית כוחותיה שנדמה כי כלו מזמן, ולהשיג את שארית הכסף הדרוש, באמצעות עבודה קשה ומאומצת וחיסכון, אפילו אם זה אומר לחסוך ממזונה וממנעמי החיים ש"האדירו" את יומה, תענוגות שבמילא היו מצומצמים. היא תשיג מבוקשה ויהי מה.

ספר זה, למרות היותו קצרצר, מנעים את זמנו של הקורא ומספק לו מספר שעות של נחת ממגוון בחינות: ראשית כל, דמותה של גברת האריס, דמות נפלאה ואנושית שהתמוגגתי למקרא קורות חייה ומעללי רדיפתה אחר חלומה. היא הרשימה אותי מאוד בנחישות והאמביציה שגילתה בכדי להגשים את רצונה. לא כולם היו מצליחים להתמיד כמוהה, בטח ובטח לא לאורך שנים. בחריצות ובהתמדה סכום הכסף טופח עד שיום בהיר אחד, לאחר כ-3 שנים, היא מצליחה להשיג את מבוקשה, לטוס לפריז, אל בית דיור המהולל והמפורסם.
בית דיור, אשר אנשיו מקבלים אותה בתמיהה רבה ובחשדנות: אישה שלבושה מרושל מה לה ולבית דיור המופתי, העשוי ללא רבב? עם זאת, במהרה הבעות התמיהה והספקנות מתחלפים באהבה עזה לעוזרת הבית המשונה והקטנה שכובשת את כל אנשי בית דיור בחוכמתה וישירותה. כולם נשבים בקסמה: גברת קלובר שאוהבת אהבה עזה את בעלה ואינה יודעת כיצד להיות לו לעזר בכדי לקדמו בעבודתו. מסייה פלבר שליבו יוצא אחר נטשה, הדוגמנית הנאווה, אך בגלל גורל אכזר שמסתכם בפער מעמדי מעמיק הוא אינו מצליח לעשות צעד כי דרך חייה שונה מדרכו בפרמטרים רבים. ואפילו נטשה עצמה, הדוגמנית שחורת השער של עולם הזוהר הנחשק, שראתה כל טוב והגיעה לדרגות הזוהר הגדולות ביותר, מרגישה שהיא מיצתה את עולם היוקרה הקר, המנוכר והריקני והיא משוועת לאהבת אמת, להקמת בית עם בחור פשוט, שיאהבה כמות שהיא, שיאהבה ללא תנאי ויחדיו יקימו בית משפחתי אמיתי ויגדלו את ילדיהם בנחת ובשלווה.

לא אשקר, כל הדמויות שבסיפור הנפלא הזה היו נהדרות ואנושיות. רצוני העז היה לחבקן, כל אחת ואחת מהן. כל אחת, בדרכה, גילתה במהלך הסיפור הקצרצר הזה טפח מעולמה והרשתה לנו להיכנס אל מחשבותיה ומאוויה ודרך הכניסה אל נבכי נפשה הקורא לומד שבית דיור הנוצץ והזוהר והעשוי למשעי, הוא יותר מבית אופנה מהולל ונוקשה- אנשיו הם בכל זאת בני אדם עם בעיות, מענות, צרות ורצונות. מסכת הזוהר היא שקרית ובסופו של יום כל אדם חפץ בדברים היקרים באמת: משתוקקים לאהוב, להנות ממנעמי החיים הפשטניים עם יקיריהם האהובים. רצונותיהם של אנשי המעמד הגבוה אינם שונים רבות משלנו, האנשים הפשוטים כביכול. נטשה מייצגת את הכמיהה הבלתי מושגת זו היטב.
זו בעצם תמצית ועיקר הספר: ההבנה שהכסף, המעמד והיוקרה אינם חזות הכול. לתובנה זו גברת האריס מגיעה בסופו של מסעה אשר נערך שבוע, השבוע היפה ביותר בחייה. לא המלבושים הם אלה המפיחים בעורקי האדם את החיים, הבריות הסובבות אותו הן שעושות זאת.
הבגדים הינם בגדר תפאורה בלבד. עור שמכסה את גופו של האדם ותו לא.

אף על פי שהספר ניחן במתקתקות יתר לי אישית הדבר לא הפריע. מאוד אהבתי את האווירה, את המסר המועבר בסיום וכמובן הדמויות שמהוות את לב- ליבו של סיפור קטן זה, סיפור קטן על עוזרת בית שכמהה להגשים את חלומה ויצאה עם יותר, עם הרבה יותר. למעשה, היא יצאה עם החשוב מכול.

" והיא עמדה לה שם, מתנועעת קדימה ואחורה, אוחזת בשמלה וחובקת אותה, ואתה את כל חבריה כולם: את מאדם קלובר, את נטשה, את אנדרה פובל, ועד אחרון העובדים האלמונים, התופרות, הגזרניות, ואת העיר שהעניקה לה זכרון יקר, אוצר בלום של הבנה, ידידות ואהבה."

החברה הבריטית היא חברה מעמדית מאוד, שבאופן דמוקרטי וידוע כל אחד יודע את מקומו ושם הוא נשאר. לא שלפעמים אין פריצה ממעמד אחד לשני, הגבוה יותר, אלא שזה לא נגמר בטוב. הפעם אנחנו דווקא חוזים בפריצה מעמדית מעלה והצידה. לא, זה לא מהלך מתוחכם בשחמט, זה סיפור לא מתוחכם במיוחד, חביב בדרכו ואופייני לבריטים הנהנים מזוטות כאלה.
גב' האריס מנקה ביעילות 6-8 בתים בשבוע, לפי סדר ידוע מראש. סומכים עליה, מניחים בידה את מפתחות הבית והיא זו שקובעת אצל מי היא לא רוצה לעבוד. אז היא מניחה את המפתח בתיבת הדואר ונעלמת ברוח.
יום אחד רואה גב' האריס משהו שמשנה את חייה: שמלות של דיור מונחות בארון של אחד הבתים אותו היא מנקה והן מהממות באופן בלתי הפיך. נודע לה ששמלה כזו עולה 450 לירות אנגליות, הון קטן באותם ימים. איך משיגים סכום כזה? מהמרים ואכן זוכים בקלות בכרבע מהסכום. השאר בא מעבודה קשה של שלוש שנים, עולים למטוס ומגיעים לדיור ברחוב מונטיין בפריז. כן, זה אותו סניף דיור שכעבור ארבעה עשורים קארי ברדשו מסקס והעיר הגדולה תחליק על הרצפה ותעשה את הפדיחה של החיים.
גב' האריס מסבירה את רצונה: שמלה והיום. שמלה יש, היום בטח שלא. גם לזה נמצא פתרון בדמות דמותה המנוסה בחיים של גב' האריס והיא כבר קושרת כמה קצוות וקצוות אחרים קושרים עבור דמותה החיננית והפטפטנית. היא זוכה לשבוע מדהים מהחיים בפריז, מזווגת אנשים, מתקנת עולמות והכל באפס פוליטיקלי קורקט.
נו, והשמלה בארון מיד עם חזרתה? לא בדיוק. תצטרכו לקרוא או לראות את הסרט.

פול גאליקו לא הגדיר את עצמו כסופר. הוא טען שהוא בסך הכל מספר סיפורים. ולדעתי הוא צדק לגמרי. הספר הזה - מה ספר, בקושי נובלה - הוא אחד מסיפורי האגדה של ילדותנו, מולבש בכסות של סיפור מודרני יחסית (הוא נכתב ב 1957) מאפשר לקורא רווי העונג להגיע לסוף טוב ולהאנח בסיפוק: יש שכר לטוב לב, אין כניסה לרישעות. את זה יגיד הקורא גם אם הוא די ציני ומכיר קצת את העולם המציאותי ויודע שבמציאות סינדרלה אולי מאבדת סנדל, אבל ספק אם מי שימצא אותו יהיה דווקא נסיך. מצאתי אותו ברשימת קריאה של dushka ולא יכולתי לעמוד בפיתוי שמו.

מעשה בעוזרת בית לונדונית המתפרנסת מנקוי בתים של אחרים: היא באה בבוקר לבתים מבולגנים ומלוכלכים, עם שאריות אוכל בסירים, צלחות נערמות בכיור, בגדים מפוזרים בחדר השינה, מגבות מושלכות בחדר האמבטיה, ויוצאת בערב כשהיא משאירה אחריה בתים נקיים וריחניים, רק כדי למצוא למחרת בבוקר את אותו לכלוך ובלגן בבתים אחרים. היא מרוצה ממקצועה (הא!) ועושה אותו 10 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, 52 שבועות בשנה. ויום אחד היא מוצאת לה מטרה - היא רוצה לקנות שמלה של דיור שעולה, פחות או יותר, כמו שכרה השנתי.

הספר הזה מהדהד מספרים מוכרים אחרים. לי הוא הזכיר בחלקו את "המחרוזת" של מופאסן וגם סיפורים אחרים, בהם הגיבור משפיע בעצם נוכחותו ותמימותו על חיים של אנשים אחרים. עדה האריס משנה את חייהם של אחרים, מצליחה להשיג את משאת נפשה וחוזרת הביתה להעניק מטובה לאנשים נוספים. על כל פרט מפרטי הספר אפשר לעקם את האף ולומר "לא מתקבל על הדעת". אבל הספר בשלמותו נקרא בהנאה - זה תאור של העולם כפי שהיה צריך להיות, לו היה מתוכנן על ידי אנשי חינוך. ואכן - מצאתי אותו ב"מצעד הספרים לילדים ונוער" למרות שאת הילדים שיקראו מרצונם על עוזרת בית בת 60 אף אחד עוד לא תכנן...

לכל מי שאוהב שיספרו לו אגדות חביבות לפני השינה, כאלה שעושות חלומות נעימים, זה הספר שיעשה זאת.

ספר חמוד ביותר!!

סיפורה של עוזרת בית אנגליה שחשקה נפשה בשמלה יוקרתית מבית כריסטיאן דיור.
עדה האריס חולמת על השמלה ועושה מאמצים עליונים להשיגה.
זהו סיפורון ורוד על עולם ורוד שסופו קילוח של דמעות היורדות מהתרגשות של עוצמת האהבה והחמלה שמצויים באנשים שסובבים את גב' האריס.
ואם אתייחס לספר ללא ציניות, יש הרבה יופי בעולם והמון אהבה אז באמת זה כיף שמפנים מעט זמן (92 עמודים) ושוקעים לסיפור שכולו אופטימיות, רוך, פרחים ואהבה.
גם אם מעט קיצ' עדיין זהו ספרון מהנה מאוד.

פרחים לגברת האריס
פול גאליקו
מאנגלית: נורית לוינסון
מודן הוצאה לאור
100 עמודים
הספר הקטן והקריא הזה מספר את סיפורה של עוזרת בית לונדונית. אלמנה לא צעירה שיש מי שיגיד עליה 'קשת יום'. החיים לא פינקו אותה אך למזלה אישיותה מכשירה אותה להתמודד עם גורלה וגם להפגין מידה רבה של אכפתיות כלפי זולתה וכלל לא משנה איפה הם ניצבים (בדרך כלל מעליה) בהירארכיה המשונה שהמציאות מזמנת.
גברת האריס עושה את עבודתה בגאווה מקצועית. העובדה שהיא 'עוזרת בית' ניכרת גם בלי שהיא תציג את עצמה או תספר על משלח ידה. כאשר מסיבה זו או אחרת היא צריכה להחסיר יום עבודה, היא לא תפקיר את מעסיקיה ותשלח את חברתה גברת באטרפליד שתעשה את עבודתה.
גברת האריס יודעת את מקומה ובדרכה הסבילה והאופטימית היא משלימה איתם ללא עוררין. יום אחד מתהפכת הקערה על פיה, כאשר גברת האריס רואה שמלות של דיור בבית אחת ממעסיקותיה. השמלה כל כך מוצאת חן בעיניה שהיא מחליטה שגם לה תהיה שמלה כזו.
שלוש שנים חוסכת גברת האריס מפיה, מבגדיה, מבילוי הזמן שלה – היא מפסיקה ללכת לקולנוע עם גברת באטרפליד, ואפילו משתית התה, רק כדי לצבור פרוטה לפרוטה עד שיהיה לי מספיק כסף לנסוע לפריז ולקנות שמלה של דיור.
התשוקה שלה לשמלה כזו ממלאה את כל הוויתה.
בשלב הראשון לקריאתי בספר חשבתי שלפני ספר חביב אך הוא לא יותר מאנקדוטה מורחבת. ללא כל קשר ליכולתו של הסופר לתאר לנו ולחבב עלינו את עוזרת הבית הלונדונית, מה כבר יכול להיות בספר שמספר על תשוקה לשמלה של דיור ועל מאמציה של גברת האריס להשיגה?
אל יראה הדבר פשוט בעיניכם! כי גברת האריס נראתה אפורה ומהוה, על ראשה כובע ירוק ענק עם ורד, ארנקה ישן, כסיותיה מהוהות, תיאור שלא מתיישב עם הדמויות הפוקדות בית אופנה מהודר. וכיוון שלבריות יותר קל ונוח להתמודד עם סטריוטיפים, לא פעם רצו לסלק את גברת האריס ממקום שבו נראתה חריגה.
מזלה היה שהיא הצליחה להתחבב על האנשים הנכונים.
למרות שעיקרו של הספר תשוקתה של גברת האריס לקנות שמלת-דיור, מפגיש אותה עם דמויות נוספות שלכל אחת מהן התשוקה שלה.
נטאשה הדוגמנית הזוהרת משתוקקת לחיים אחרים. חיים של אישה נשואה ונאהבת, עקרת בית מלא בילדים.
מסייה פובל איש הכספים בבית דיור, משתוקק לאפשרות שנאטאשה תבחין בו.
מאדאם קלובר מנהלת החנות של דיור משתוקקת שבעלה המוכשר יזכה בתפ קיד ההולם את כישוריו. שכחתי משתוקקים אחרים? אולי את מי שלא קרא ספר חביב זה.
את הסוף אספר בקיצור, לפני שגברת האריס חוזרת ללונדון עם השמלה בה חשקה, היא מצליחה לחבר את כל המשתוקקים לתשוקותיהם. הספר מסתיים בתובנה של גברת האריס: שהחשוב מכל הוא ה"זכרון יקר, אוצר בלום של הבנה, ידידות ואהבה" ומה עם השמלה? תקראו ותדעו. מומלץ.

"פרחים לגברת האריס" מספר את סיפורה הנוגע ללב של עוזרת בית אנגליה שחלומה הוא שתהיה לה שמלה של כריסטיאן דיור
הסיפור קולח וחוויית הקריאה מענגת ביותר.
אחד הספרים המקסימים שנכתבו.
ספר שובה לב מצחיק מקסים ויפה.
הסופר פול גאליקו כתב ספר נוסף בשם "אהבת שבע הבובות" שגם הוא ספר נפלא וכתוב בהשראה רבה.
ספר נפלא לימי החורף.
ממליצה לרוץ לקרוא!!!!

ספר שעושה טוב. הומור אנגלי+ ספור חביב.
תענוג לקרוא - לא פרס נובל לספרות. אבל מאד כיפי.
עוסק בגברת אנגליה שזוכה להגשים את חלום , לא מדובר בחלום לא אפשרי.
היא עושה זאת בדרכה שלה והסופר צופה בה ומוליך אותה בטעם טוב אני לא רוצה לפרט יותר כדי לא לקלקל.
רק להמליץ בחום.

מי שרוצה לקרוא ספרות קצת יותר "פשוטה", שיקרא את הספר הזה.
ספר חמוד ביותר ומאד נוגע ללב.
אמנם בספריה הוא נמצא ב"נוער",אך אני חושבת שאפשר ואף מומלץ לקרוא אותו בכל גיל.

קריאה בכיף.
לדעתי ערך מוסף שעדיין יש לעולם תמימות.במובן החיובי!!!!
עדיין ישנם אנשים- אנושיים (לא מצאתי מילה מתאימה יותר).
קחו לנופש. לחופשה.
תהנו, תחייכו, מידי פעם גיחוך קל.
ספר נחמד.