ביקורת ספרותית על פרחים לגברת האריס מאת פול גאליקו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 12 בנובמבר, 2018
ע"י מחשבות


החברה הבריטית היא חברה מעמדית מאוד, שבאופן דמוקרטי וידוע כל אחד יודע את מקומו ושם הוא נשאר. לא שלפעמים אין פריצה ממעמד אחד לשני, הגבוה יותר, אלא שזה לא נגמר בטוב. הפעם אנחנו דווקא חוזים בפריצה מעמדית מעלה והצידה. לא, זה לא מהלך מתוחכם בשחמט, זה סיפור לא מתוחכם במיוחד, חביב בדרכו ואופייני לבריטים הנהנים מזוטות כאלה.
גב' האריס מנקה ביעילות 6-8 בתים בשבוע, לפי סדר ידוע מראש. סומכים עליה, מניחים בידה את מפתחות הבית והיא זו שקובעת אצל מי היא לא רוצה לעבוד. אז היא מניחה את המפתח בתיבת הדואר ונעלמת ברוח.
יום אחד רואה גב' האריס משהו שמשנה את חייה: שמלות של דיור מונחות בארון של אחד הבתים אותו היא מנקה והן מהממות באופן בלתי הפיך. נודע לה ששמלה כזו עולה 450 לירות אנגליות, הון קטן באותם ימים. איך משיגים סכום כזה? מהמרים ואכן זוכים בקלות בכרבע מהסכום. השאר בא מעבודה קשה של שלוש שנים, עולים למטוס ומגיעים לדיור ברחוב מונטיין בפריז. כן, זה אותו סניף דיור שכעבור ארבעה עשורים קארי ברדשו מסקס והעיר הגדולה תחליק על הרצפה ותעשה את הפדיחה של החיים.
גב' האריס מסבירה את רצונה: שמלה והיום. שמלה יש, היום בטח שלא. גם לזה נמצא פתרון בדמות דמותה המנוסה בחיים של גב' האריס והיא כבר קושרת כמה קצוות וקצוות אחרים קושרים עבור דמותה החיננית והפטפטנית. היא זוכה לשבוע מדהים מהחיים בפריז, מזווגת אנשים, מתקנת עולמות והכל באפס פוליטיקלי קורקט.
נו, והשמלה בארון מיד עם חזרתה? לא בדיוק. תצטרכו לקרוא או לראות את הסרט.
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני חודשיים)
ספר מקסים, כתיבה תמימה ונהדרת.
נצחיה (לפני חודשיים)
קראתי ואהבתי. אבל באמת מזמן. לפני עשרים שנה אולי. ספר במיטב מסורת הצ'יק-ליט שבה דברים בלתי סבירים מסתדרים עם קצת אהבה ורצון טוב. מה שאהבתי שם זו ההערה שאילו השמלה היתה עולה סתם סכום גבוה, נגיד שלושים פאונד, גב' האריס היתה אומרת שמעל התקציב וזהו. מה שהדליק אותה זה הגובה הדימיוני של העלות.
חני (לפני חודשיים)
נהנתי לקרוא את רוח הדברים. מוזר לא חשבתי שאתה גרופי של "סקס והעיר".
אבל הרי אתה גר בבית שכולו בנות אז
אני מאמינה ששמלות ותלבושות זה דבר של יום יום.
מחשבות (לפני חודשיים)
זו היתה השתטחות שניה. בדיור היא איבדה את מחרוזת ה"קארי" שלה, כביכול. בסוך נמצאה המחרוזת לא לפני שחזרה לסניף, קשקשה בצרפתית והמוכרת הביטה בה ברחמים וענתה באנגלית.
Tamas (לפני חודשיים)
חביב. וואו, הזכרת נשכחות. אם הפטיש של האריס זה שמלות אז של קארי ברדשו היו אלה הנעליים. והפאדיחה הבלתי נשכחת שלה כשהשתטחה על מסלול תצוגת האופנה של דולצ'ה וגבאנה. סדרה מקסימה ויחידה במינה.
טופי (לפני חודשיים)
על קולב או על נערה, היינו הך
מחשבות (לפני חודשיים)
טופי, את כמובן צודקת. הרעיון היה שתהיה שמלה שלא לצרכי לבישה. לראותה בלבד. גם כך היא צריכה להיות תלויה.
בת-יה (לפני חודשיים)
יפה לך, מחשבות, עכשיו אני בטוחה שגברים אוהבים רומנטיקה עסיסית הרבה יותר מנשים.
טופי (לפני חודשיים)
אפס פוליטיקלי קורקט! זה בדיוק מה שחסר לנו! סקירה חביבה..רק הערה אחת אם יותר לי.. שמלות לא מונחות בארון. שכן הן מתקמטות. הן תלויות בזהירות, כל אחת על קולב משלה
מחשבות (לפני חודשיים)
סקס והעיר הגדולה זו אחת הסדרות האמריקאיות הגדולות שהיו. מופלאה ביותר.
סקאוט (לפני חודשיים)
לא ראיתי את סקס והעיר הגדולה ולא מתכוונת לצפות. אבל שמחה עבורך. נשמעת חוויה.
מחשבות (לפני חודשיים)
את סקס והעיר הגדולה ראיתי כמה וכמה פעמים. בסניף ביקרתי מבחוץ וצילמתי, כמו גם במלון ממול "פלאזה אתנה", בו שהתה קארי עם מאהבה פטרובסקי.
סקאוט (לפני חודשיים)
יופי! סוף-סוף! סקירה רהוטה כמו תמיד, מחשבות. הצלחת לחדש לי לגבי סצנת ההחלקה של הדמות מהסרט "סקס והעיר הגדולה". לא ידעתי אז טוב לדעת.

ספר נפלא וגם הסרט חמוד מאוד (:





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ