ביקורת ספרותית על מיכאל שלי - מהדורות שונות מאת עמוס עוז
ספר מעולה

---

"אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו. אני כותבת מפני שבהיותי ילדה היה בי הרבה כח לאהוב ועכשיו כוחי לאהוב הולך למות. אינני רוצה למות."

אפיסת כוחות לאהוב משמעה מוות??

את מיכאל שלי, אני קוראת תמיד כשאני עצובה,
משום מה אני מרגישה הזדהות עם חנה. הכאב והעולם הפנימי החי שלה מוביל אותי לחשוב שסערות רגשיות הינם פתח לעולם של בדידות בגלל הפער בין החלום למציאות.

אולי זה בגלל הזרות שהרגישה חנה ביחסים עם מיכאל? ביחסים עם הסביבה?
לעולם המציאות אצל חנה תהא אפורה, חומרית ואף רכושנית, היא מאריכה בסיפורים על רכישות , על כספים וחיי יום יום משעממים.
לעולם מיכאל שלה לא יוכל לסייע לה להשלים את הפער שבין האפור לבין מעמקי דמיונה העשיר וההרפתקני, הפיוטי וההזוי.

כשלון הקשר הרומנטי בינהם, הריחוק, והפורמליות, מונעים למעשה ממיכאל הרציונלי והתכליתי להבין את העולם הרוחני והרגשי של אשתו. חוסר התקשורת ומצבי הרוח שלה הינם מובילים אף לניכור בין בני הזוג,
חנה מחפשת משמעות לחיים, מיכאל פשוט חי "רוב האנשים אינם חיים בשביל. הם חיים נקודה"

האם מיכאל באמת שייך לחנה?

ספר מרגש, מוחשי וסוחף.

» ביקורות נוספות של לילי
» ביקורות נוספות על מיכאל שלי - מהדורות שונות