ביקורת ספרותית על מוזיאון התמימות מאת אורהאן פאמוק
ספר לא משהו

---

צר לי. אבל הפעם לא הביקורת שלי פחות מזהירה.
המשכתי לקרוא את הספר מתוך אינהרציה (ולמזלי רק בסוף הבנתי על מה רבתה המהומה). לאורחן פאמוק יש תיאורים מפעימים, שפה עשירה וראיית רנטגן לנפש האדם. אבל הספר ארוך ומתיש, הרבה פרקים סטטיים, הרבה תיאורים וחלקי התבוננות שנראו פחות כמנסים להביע רעיון מסוים, אלא יותר כהתאהבות של סופר בעולם אותו ברא, בשיבה אל חייו ואל נופי נעוריו, עד שלי בתור קורא כבר קשה להתחבר לכל אותן כרוניקות של הליכות מסמטאה לסמטאה באיסטנבול. ללא ספק הייתי נהנה הרבה יותר עם שליש פחות ספר.

» ביקורות נוספות של עושים רוח
» ביקורות נוספות על מוזיאון התמימות