בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 בפברואר, 2008
ע"י פיית הספרים
ע"י פיית הספרים
לא אהבתי.
קראתי 200 עמודים ראשונים בייסורים ואז ביקשתי מאמא שלי לספר לי את הסוף. היא אמרה שעד איפה שקראתי זה החלק המעניין... אפילו מהסיפור שלה על מה קורה מאיפה שהפסקתי עד סוף הספר - השתעממתי.
אבל לא רק, גם כעסתי על סוף הסיפור.
הקריאה ממש קשה, לא המילים, אלה צירופי מילים שיוצרים משפטים מסובכים, שצריך להעצר עליהם. אי אפשר לקרוא את זה מהר. קריאה מתישה. כל 15 עמודים הייתי הרוגה מעייפות וזקוקה לשינה של 4 שעות. והתוכן לא היה שווה את זה. היו כמה משפטים שציטטתי לי חספר הציטטות שלי כמו:
"אבל מגירות סודיות, יומנים ננעלים ושיטות צופן לא יכלו לסתיר מבריאוני את האמת הפשוטה: אין לה סודות". (עמ' 13)
או:
"...השתיקה שנפלה... רוככה מעט בזמזום של משאבת הסינון." (עמ' 64)
או:
"איטרס אישי וטוב לב - מוטב להם שלא יפרדו."
או: (עמ' 83)
"...מלמל לאון ברכת מזון קצרה וקטועה... ושפשוף הכסאות הנגררים ענה לו אמן". (עמ' 143).
קראתי את הספר בהמלצת אמי, שלא יכלה לעזוב אותו, ולקראת הסרט שיצא זה מכבר לאקרנים, ובעקבות ביקורת שהספר הזה הוא "מאסטר-פיס" (יצירת מופת).
מאוד כבד ומסורבל.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
