ביקורת ספרותית על כפרה - ספריה לעם #504 מאת איאן מקיואן
ספר טוב

---

הביקורת נכתבה בשנת 2015:
הסיבה שקראתי אותו באורך מלא מפני שחזרתי להשכיר מהספריה ספרים, משום מה הפסקתי בגיל 15, והחלטתי קצת לחסוך כסף בהוצאת ספרים, וחזרתי לפני שבועיים לקרוא בספריה ואכן מצאתי כמה ספרים הולמים, ולכד את עיני ספרו של איאן מיקואן ''כפרה'' שראיתי בשנת 2012, כי שאר הספרים שראיתי לא ממש עניינו אותי, חוץ מעגנון וגבריאל גרסיה מארקס שלצערי לא הצלחתי להתעמק בו. אם בכלל הספרים האחרונים שקראתי התקופה זה ספרי המחשבת של ''מיכה גודמן'' נאומו האחרון של משה, ומורה נבוכים ששניהם ספרים נהדרים עדיין לא סיימתי מורה נבוכים, אני עדיין בדרך.

ואכן בשבתות האחרונות התחלתי לקרוא את הספר, כבר נסחפתי בעמוד הראשון של הספר, במיוחד מדמותה של ''בראיוני''.

הסיפור מגולל דמותה של משפחה בשנות ה30-40 לפני מלחמת העולם השנייה, בקיץ של שנת 1935( שבאותו ינואר היטלר עולה לשלטון, וכבר אז נפוצו שמועות למלחמת עולם) משפחה עשירה למדי, משפחת טליס שמדברת על 4 אחים, אבל הדמויות המרכזיות ברומן הן האחיות ססיל ובראיוני, שבראיוני היא הדמות הראשית, היא הדמות שמבהירה לנו את נקודת מבטה שלה, אבל בעצם לא ממחיש את מה שקרה באמת. בראיוני בת ה13 נערה צעירה מוכשרת בעלת דימיון מפותח שכותבת תסריטים ומחזות, וממחיזה אותם בבית המשפחה, באחוזת המשפחה יחד עם בני דודיה.

היא מגלה לראשונה את סודות ''רחשי הלב'' מאחותה ססיליה, ולאהבתה לרובי שהוא ביודעו תלמיד בקימבריד'ג שהכירה, בעצם חבר משפחה עני שאימו הייתה המנקה של משפחת טליס. אביהם של ססיליה ובראיוני הוא זה שמימן לו את הלימודים, במהלך אחר הצהריים בראיוני מציצה לעבר החלון, ומגלה משהו שלא מצא חן בעינייה, היא רואה את רובי וססיליה בסיטואציה לא נעימה לה שמטעה אותה בעצם, היא חושבת כביכול שרובי מנסה לאנוס את ססיליה, אבל ההפך הוא הנכון.

מנקודת ראיה של ססיליה ורובי אנו מגלים ששניהם בכלל שוחחו בינהם, נשבר לסיסיליה האגרטל לתוך המזרקה, והיא שחתה כדי למצוא את החלקים, והייתה רק בבגד גוף ועל פי כן, בראיוני ראתה אותה בסיטואציה וקלטה אותה בצורה לא נכונה, קראה את הסיטואציה בצורה ממש מוטעית ולכן מחשבותיה היו רעות כלפי רובין, ובמהלך העלילה החשדות היו רעות עד יותר עד שהסגירה את רובי אהובה של ססיליה למשטרה.

בנוסף לכך היחסים בין רובי לסיסי מתחממים על כן שהוא כותב לה מכתב כאשר מוזמן לארוחת ערב בביתם, מכתב סוטה במקצת, הוא לא התכוון לכתוב את המכתב אך בטעות המכתב נשלח, בראיוני קראה אותו והסיקה שוב לא נכון. כאשר נכנס לביתם הוא וססיליה שוחחו התגלה הקשר הרומנטי בינהם, הם הבינו את זה, וכידוע מכך עשו עשה מעשה לא נעיםׁׁ( התמזמזו) ושוב בראיוני ראתה אותם והסיקה שוב, שרובי חולה מין וכך הסיטואציה מתארכת עד שהבני דודים נעלמים, בראיוני ובת דודתם הולכות לחפש אותם עד ששוב מתגלה בעיניה סיטואציה לא נעימה, לולה בת דודתה נאנסה, ובראיוני חושדת שרובי אנס אותה, וכך הסוף הטראגי בחלק הזה שרובי נשלח למעצר.

בראיוני למעשה לא חשבה שטעתה עד שגילתה זאת לאחר כמה שנים, אך בגלל יהירותה וקנאתה לסיסיליה בראיוני החלטתי להסגיר את אהוב ליבה של סיסיליה.

אחרי 5 שנים מתחילה המלחמה נגד גרמניה רובי מתגייס בכדי לצאת מהמאסר, הוא מתפלל בכל כוחו לחזור לאהובת ליבו סיסליה, שבנתיים עובדת כאחות, ובראיוני אחותה הצעירה מחליטה בכל כוחה לעשות משהו וללמוד להיות אחות ולעזור לפצועי המלחמה באנגליה, אך בעצם זה שוב נועד לכפר על מעשיה לגבי רובי וסיסליה, במהלך התקופה שלמדה אחיות המשיכה לכתוב את סיפורה, ומאז אותו המקרה המביש שקרה בחייה לגבי סיסיליה ורובי, החליטה לכתוב מחזה על אותה התמונה ביניהם:'' שתי דמויות ליד המזרקה'' מצד אחד מאוד אהבתי את דמותה של בראיוני משום מה הרגשתי שאני מצליחה להבין את רגשותיה אך מצד שני, היה לי קשה מאוד להבין את מעשיה שהסגירה את רובי הרי כל-כך אהבה אותו כשהייתה ילדה הוא הציל אותה שניסתה להעמיד פנים פני ''טובעת'' אבל בעצם לא טבעה, אולי היא עשתה זאת מקנאה, אולי היא לא רצתה שיהיו ביחד אין לדעת מדוע עשתה זאת? אולי מפני שהייתה ילדותית ולא הבינה את משמעות הדברים, היא לא הבינה את המתרחש, היא הייתה מאוד שמרנית ולכן קרה מה שקרה?

בשיא העלילה בראיוני מגלה שטעתה שמי שאנס את לולה הוא בעצם חברו של ''לאון'' אחיהם הגדול ''פול מרשל'' שהיה עשיר בבית חרושת לשוקולד שנקרא ''אמו'', שניסה להתחיל עם לולה באותו זמן, הוא ניסה בעצם לאנוס אותה ומאז שניהם התחתנו. היא נסעה לחתונה ואז הבינה את הפרשה מול עינייה, היא בעצם לא ראתה את ''רובי'' אונס את לולה אלא ראתה משהו בגובהו אבל בגלל פרשיית האוהבים בינו לבין אחותה, הסיקה לא נכון, ולולה גרמה לה להיות בטוחה במה שעשתה, ולא אמרה דבר.

אבל זה היה מאוחר מדי, רובי נכנס לכלא התגייס למלחמה, ומי יודע אם בכלל יחזור?

החוקר שאל אותה ''האם ראתה במו עינייה את רובי'' היא טענה שכן, אך שאל שוב: ''אם זה היה הוא?'' והיא הנהנה, שסברה שכן, אבל בעצם שאל אותה האם ראתה אותו מבחינה אישית או מבחינה ויזואלית( ראתה אותו באמת לא חשבה שראתה אותו) היא לא חשבה פעמיים וכך טעתה, את זה מעולם לא נדע.

לאחר שגילתה שטעתה היא נסעה לאחותו ססיליה וגילתה שהיא עדיין כועסת עליה על המעשה, ורובי היה גם באותו בית, היא גילתה להם את הסוד, הם עדיין היו חמורי סבר כלפיה אך בכל זאת החליטו להתנהג אליה בסבר פנים, הם ביקשו מפניה להעיד בפניהם. באותו הסצינה שהתנשקו הבנתי שאחת מהסיבות שבראיוני עשתה זאת כי קינאה בקשר בינו לבין אחותה, למרות שלא רצתה לעשות זאת, התת מודע שלה עשה זאת.

בסוף הסצינה הם שולחים אותה להעיד, רובי חוזר למלחמה.

לאחר כמה זמן אנו עדים לראות את ''בראיוני'' כאישה מבוגרת מספרת על הספר שלה, ''כפרה'' שהוא בעצם סיפור שנכתב על הרומן בין שני אנשים אלו ועליה(כביכול) אבל בעצם הסוף האמיתי שרובי וסיסיליה לא הצליחו להיפגש ולממש את אהבתם, לצערה רובי נשלח למלחמה ונהרג בה, סיסיליה נהרגה בהתפוצצות תחנת רכבת בספטמבר 1940 לאחר מותו של רובי.

מאז לא הייתה לה הזדמנות לכפר עכשיו בראיוני מנסה לכפר על מעשיה, אבל מעידה שמעולם לא תחיה בשלום עם עצמה, וכך הרומן הסתיים בכאב ובטעות של ילדה בת 13 שלא הבינה אהבה מהי?

הסוף עצוב אני מודה, אבל העלילה מצאה חן בעיניי, וכך תמיד אפשר להבין את הטעויות מהמעשה המביש של האדם, והתמונה של שני האנשים במזרקה אנו מבינים את הטעות, וגם מבינים ממה הוא נגרם?

הסיפור נכתב ע''י איאן מקויאן, אני משערת שהוא סיפור דמיוני שהוא מבוסס על מכתבים שנכתבו בעת מלחמת העולם השנייה לחיילים בריטים שנלחמו ונשותיהם באנגליה מחכות להן.

בנוסף לרומן זה איאן קיבל פרס ירושלים מראש העיר ''ניר ברקת'' בשנת 2011 למרות התנגדותם של רבים.

ממליצה לכולכם לקרוא את הספר למרות שהוא שונה מהסרט, או לאלו שאין להם כוח לקרוא 400 עמודים מציעה לראות את הסרט(עם קיירה ניטלי)

אז צפייה וקריאה נעימה

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על כפרה - ספריה לעם #504