ביקורת ספרותית על יחסי הסודיים עם קרלה ברוני מאת עלא חליחל

---

אם אבקש אתכם למנות כמה שמות של סופרים ערבים אתם מכירים נראה לי שאתם תענו לי: נגיב מחפוז, אמיל חביבי וסייד קשוע - אלו השמות שאני לפחות שמעתי עליהם מתוך התעניינות אישית שלי בספרות הערבית אבל למה שלא תזכירו את עלא חליאל? למרות שהוא יותר מן הראוי להיכלל בין הגדולים שביניהם, לולא ראיתי את ההצגה "הרעלת זעתר" בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו (אותו פסטיבל המתקיים ברובע העתיק של העיר מדי שנה) קשה לי להאמין שהייתי זוכה לשמוע את השם שלו בדרך אחרת וחבל, חבל משום שרק בקרב הערבים זוכה כתיבה כזאת להיחשב לקאלט. עכשיו אפשר לומר שאני מבין את הקהל שנהר בהמוניו לראות את אותה הצגה.

עברו כמה חודשים מהפסטיבל, מאז שרציתי לקרוא את הספר של עלא חליחל ורק לאחרונה מצאתי אותו במסגרת הספרים הנמכרים בהנחה לחברי "מועדון 365", אותה פינה שאם להודות על האמת נטתי דיי להתעלם ממנה מרוב ריבוי הנחות על ספרים וכמו שאתם יכולים להבין לא רכשתי את הספר בגלל מחירו הזול. אם תשאלו אותי זה דיי מטעה שספרים כאלה ערכיים לא שומרים על מחירם ונמכרים בבזאריות כשאר הספרים שלא יעברו את מבחן הזמן. נכון שחשוב לרבים מאיתנו יותר מכל להינות מספר אבל נדמה שדווקא בסופו של דבר לפחות האספנים שבינינו בוחרים לשמור על אותם ספרים שיעברו את מבחן הזמן, כשלכל אחד מהקוראים יש מדד משלו.

בפסטיבל יצא לי להכיר באופן אישי גם עלא חליחל ורציתי שהוא יגלה לי משהו מאותם יחסים סודיים שלו עם קרלה ברוני ולמרות שהוא בחר (בצדק או לא) לשמור אותם בסודיות כאילו הקוראים שלו הם אותם יחידי סגולה שיזכו לגלות את אותו סוד, אני יכול לגלות לכם (כמובן בלי למכור איזה ספויילר) שבניגוד למה שחשבתי בתחילה הספר הוא אינו רומאן אלא ספר סיפורים שיצאו לאור כבר בכמה ממדינות ערב, כולי תקווה שמכירת הרבה עותקים ממנו יוכיחו שגם ספריו האחרים שהוא רק הראשון שביניהם ראויים לצאת לאור בעברית.

הסיפור שנבחר לפתוח את הספר הוא שנושא את שמו, "יחסי הסודיים עם קרלה ברוני", דיי אירוני שבזמן שהמוסלמים "כובשים" את צרפת, הסופר בין אם הוא עלא חליאל בעצמו ובין אם בן דמותו הוא חולם לכבוש אותה בדרך אחרת ולקחת ממנה חלק בלי לוותר הרבה מעצמו. אתם ודאי רוצים לדעת איך, אז למה שלא תקראו את הספר? תסלחו לי, כלכך אהבתי את הספר שלא איכפת לי להישמע כמו מקדם המכירות שלו, מאותה סיבה שהזכרתי בפיסקה הקודמת.

יאמר לזכותו של עלא שהוא בוחן את החיים בכל היבטיהם, מספר על הפנטזיות שלו ובאופן טבעי מערבב אותם עם המציאות של הערבים שחיים בינינו. דרך אחד הסיפורים אפשר למשל להבין איך העם שחי איתנו חש בתקופה של מלחמת הלבנון השניה.

הוא עושה את זה בחן רב, אהבתי במיוחד את האיזכורים שלו על עכו, כמו את "החומוס של טוני" (כן עוד חומוסיה שאני מאמין שלמעטים מכם יצא לשמוע עליה) ועוד כמה מקומות שכיליד אותה עיר אני יכול לומר לכם שהם אכן קיימים. בהמשך הספר הוא מחליף שלל דמויות ולבסוף חוזר לדמות הסופר. ספר שידגדג, יצחיק ואף יעצבן אתכם, בקיצור יפעיל לכם את כל החושים. גם אם אתם לא אוהבים ספרי סיפורים תנו לו הזדמנות אני מאמין שתצליחו להתחבר אליו.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על יחסי הסודיים עם קרלה ברוני