כדי לקרוא את הספר של עלא חליחל צריך להיות במצב נפשי שמנטרל תחילה כל יחס פוליטי /פטריוטי כלפי אמירותיו על הגירוש , על הציונוץ ,רק לאחר מכן ניתן להתחיל ולהנות מכתיבה מצויינת.
מדובר בספר לא קל לעיניים של יהודי-ישראלי.
הספר כולל סיפורים קצרים המסמלים את הנרטיב הפלסטיני, את תחושת הפליטות והניצול של היהודים, הוא כולל ביקורת כלפי הגבר הערבי, כלפי הדת (החיגאב שאיתו אמורות לשחות נשים ערביות בים, ובסיפור אחר על ההיפוך הרדיקלי המתרחש באדם צעיר ושמח שהופך בין רגע לשיח עם דעות רדיקליות לבני כפרו).
הספר כולל סיפורים מצחיקים ומלאי תובנות מנגד על החברה הערבית:
לדוגמא סיפור על אישה המתחתנת עם נהג אוטובוס, כל חברותיה מקנאות בה על הטיולים שהיא עתידה לעשות עם בעלה באוטובוס, ולמעט טיול לכפר הסמוך, המהווה מבחינת רגע שיא (ירח דבש), ההיכרות שלה עם האוטובוס היא דרך מגב וכלי ניקוי שאיתם היא מנקה אותו, בעוד ילדיה ונשים אחרות הם שנוסעים בו, כך גם היא למדה על הממתקים שילדים אוכלים ועל קונדומים..
סיפור על התאהבותה של קרלה ברוני בסופר ערבי במהלך ועידת סופרים בפריז, אותה קרלה שתגיע גם לרחובות עכו.
סיפור על יציאה לחוף ים של משפחה ערבית שהנשים בה נאלצות לשחות עם ח'יגאב - ומה קורה שילדים יהודים חוטפים את הח'גאב מאחת הנשים השוחות.
סיפור על רכישת תחבושות הגייניות בבית מרקחת.
סיפורים מצחקים המבקרים את היהודים:
לדוגמא בזמן אחד המבצעים של צה"ל נגד עזה, בני זוג יהודים שנקלעו למצוקה כספית, פותחים קיוסק למכירת סנדוויצים וקפה בנקודת ראות אסטרטגית, שממנה ניתן לראות כיצד צה"ל מפגיז את עזה, ואליה מגיעים אנשים כדי לעודד את צה"ל לתקוף בעזה.
סיפור על צעיר פלסטיני שנוסע ברכבת, שהחליט באחרונה לגדל זקן ועל הפחד שאותו זקן יוצר בקרב האנשים הסובבים אותו, שלא לדבר על התיק אותו הוא נושא עימו.
בקצרה קובץ סיפורים מהנה מאד
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
