ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 בינואר, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מאד אהבתי את ספרו "להתראות עכו" בו עשה חליחל מה שספרות במיטבה עושה – לקח סיפור ידוע והלביש אותו בבגדים חדשים ושינה אותו כמו שצייר משנה את העצמים אותם הוא מצייר: הם אמיתיים ומומצאים באותה מידה. כך שבאיזה "מבצע" בו ספרים נמכרים לפי משקל קניתי את הספר הזה, בזכותו.
זה ספר סיפורים שמצד אחד ניכר כשרונו של חליחל לעצב לו מציאות שונה ולפעמים להשתמש בהומור שחור דרך תיאור הדמויות הלא מוכרות, ומצד שני ניכרת בו מידה לא מעטה של אכזריות (אכזריות לא מעטה יש גם ב"להתראות, עכו") . הוא חושף בו את פניהם הלא-כל-כך-יפים של אנשים הסומכים על המסיכות שלהם (ועל הנימוס שלנו) שיסתירו אותם ואת מניעיהם.
חליחל מרבה לכתוב על פנטזיות. די הרבה פנטזיות מיניות. בסיפור "יחסי הסודיים עם קרלה ברוני" הוא מעצב את הדימויים המיניים של גבר ערבי מזרחי החושק באשה "אירופית לבנה" ונחשק על ידה בזכות היותו "ערבי שחום ודומיננטי"(כל כך רומנטי...) בפנטזיות אחרות הוא סופר ידוע, מוכר ואהוב. אני חושבת שהוא אינו מבין נשים והוא כותב תיאור מקובל של התנהגויות נשיות, ללא התעניינות או הבנה של מניעים.
רוב הסיפורים הם סיפורים על ערבים – חליחל, ייאמר לזכותו, מתרכז בדמויות שהוא מכיר מקרוב. הוא אינו מרחם על ערבים-ישראלים-פלשתינאים. הכתיבה שלו היא תיאורית, כניסה לנפשות הדמויות אינה הצד החזק שלו. התיאורים מצביעים על עין חדה ונכונות ללכת עד הסוף עם תיאור לא-מחמיא. הוא מתאר יחסי-משפחה בהם יש הפעלת כוח של גברים על נשים – על ידי הבעל, האב והאח ("אוויר ים", "בעלי נהג האוטובוס" המתאר אישה שבעלה, שהוא נהג אוטובוס, שלעולם אינו לוקח אותה לטייל), הוא מתאר נשים (בעיקר) המקיימות מסורת של אמונות טפלות ("אדמת הקדוש הטהור").
שלא ישתמע מכך שחליחל עושה הנחות ליהודים. בסיפור "קפה וקרואסון" הוא מתאר תיאור קשה לבליעה של זוג קשה-יום שמצא במקרה דרך להרוויח ולהרים את הראש מעל המים בזכות נקודת תצפית על אנשים אחרים באסונם.
אהבתי? לא הכל ולא מוחלט. איכות הסיפורים אינה אחידה. נהניתי יותר מהסיפורים שנראו לי אמינים, פחות אהבתי את אלה שנראו לי רחוקים מאד מהמציאות כמו "יחסי הסודיים עם קרלה ברוני" שנראה כאילו נוצר כדי שחליחל ירגיש קצת יותר גדול... מילא. יש דרכים גרועות יותר מלכתוב סיפור...
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, שרית.
נכון היתה מנה גדושה של אכזריות ותיאורים גרפיים שלה ב"להתראות עכו". אבל זה התאים לנושא: אישיותו של אל ג'זאר היתה אכזרית ואלימה וכך גם השלטון ששלט בעיר באותה תקופה. הנקודה היא שאכזריות מלווה את כתיבתו של חליחל וניכרת גם בסיפורים האלה. |
|
|
שרית
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
יופי של סקירה.
קראתי את להתראות עכו. התחלתי בהתלהבות וככל שהצקדמתי ההתלהבות דכעה. בשלב כלשהו הרגשתי שהתיאוריים האכזריים לא משרתים את העלילה. וכשהבנתי שאין כל נקודת אור והכל מתנקז לאכזריות רוע ואכזבה נטשתי את הספר לאחר שקראתי שני שלישי שלו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, Tamas.
צפיתי בקטע המשעשע שקישרת. אכן פזילה כהלכה. לזכותו יש לומר (בזהירות, כי היום מסוכן לומר דברים בזכות הפוזל) שהמחשוף שלה היה בקו אחד עם עיניו וכדי להתנהג יפה הוא היה חייב לעצום עיניים. |
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעניינת. גם אני אהבתי את להתראות עכו. הזכיר לי שגם סרקוזי לא טומן ידו בצלחת (או שנאמר מחשוף) ועוד עם הדוגמנית - בר רפאלי, אחרי שצולם פוזל לעבר המחשוף שלה בעת סעודה חגיגית בארמון. תקרית שגרמה לסערה ועוררה את כעסה של ברוני, שאפילו (כך אומרים) טרחה לציין זאת בביוגרפיה שפרסמה.
עכשיו, רק בשביל הבדיחה ואם ללכת רחוק מדי, אזי הסעודה נערכה מספר שנים לפני שספר זה יצא לאור - אז שנאמר עין תחת עין (או פזילה תחת פזילה)...:) קישור לתקרית המדוברת https://www.youtube.com/watch?v=oU42FnpVQNM |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
כמי שלא ממליצה על ספרים (לדעתי אהבה לספר היא עניין לגמרי אישי שקשה להמליץ עליו) ולא התלהבתי מהקובץ הזה במיוחד. אבל לגבי הערתך - העובדה שאני נתתי לו 3 כוכבים לא אומרת שום דבר לגבי איך אתה תראה אותו. יש ספרים שאני לא מתפעלת מהם ואתה כן וההיפך. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, חני.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אהבתי מאד את "להתראות עכו" ואני מאמינה שגם אתה תאהב אותו. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה על סקירה לספר שלא אתאמץ לחפשו. החיים קצרים מדי לספרים של 3 כוכבים.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה על ההמלצה יעל.
אהבתי את הסקירה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
מעניין.
אני דווקא רוצה לקרוא את " להתראות עכו" בקרוב.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
עכשיו זה נשמע יותר הגיוני.
בטח היו לו כמה מוזות להשראה והיא היחידה שהסכימה לשתף פעולה עם ההזיה הזאת. |
|
|
cujo
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
וואי לא ידעתי שיש לו עוד ספר
מקבל את הביקורת כהמלצה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
חן חן, צב השעה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, אורן.
זה כמובן הופך את התמונה על פיה. גם אני תהיתי לגבי החירות שנטל הסופר לכתוב את הסיפור הזה בלנקוב בשם הדמות... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, פואנטה℗
קשה להבין למה דווקא אשה זו או גבר זה. כנראה שברוני עשתה עליו רושם עז. לגבי החוקיות - לפי מה שכתב אורן היא שיתפה פעולה עם הסופר באופן כלשהו. מסכימה איתך. סטיריאוטיפית ניקולא סרקוזי נראה יותר "שחום ודומיננטי" מחליחל העגלגל... |
|
|
צב השעה
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
כמו תמיד.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
יופי של סקירה.
|
|
|
אורן
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
זוכר שראיתי פעם כתבה מצולמת על הספר, בין היתר בהשתתפותה של ברוני...
תכל'ס? כנראה מספק יותר מהספר.
תודה לביקורת :-) |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
מכל הנשים האירופיות הלבנות דווקא היא?? המממ...
אני תוהה אם זה חוקי בכלל לפרסם סיפור כזה. וסתם בשביל הקטע, תגידי לי מי נראה לך כאן "ערבי שחום ודומיננטי": http://www.siz.co.il/view/4mjjiejmbozg.jpg.htm |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
