כשהילדים שלי היו קטנים היתה לנו קלטת שמע. כן, זו היתה התקופה העתיקה הזאת שבה עוד היה לנו טייפ קלטות, ושבה שמעו סיפורים מתוך קלטת. בכל אופן קלטת השמע המדוברת נקראה "המסע אל האי אולי" והיתה תסכית של הסיפור בשם הזה שכתבה מרים ילן-שטקליס. היה לנו גם את הסיפור כתוב, באדיבות סבתא שטרחה וקנתה את הספר "שיר הגדי" המחודש. אבל את הקלטת אהבו יותר. הסיפור של האי אולי עוסק בדני, וברותי ובבובה של רותי, שאם אני זוכרת נכון קראו לה אלישבע. אלישבע נשברה, ודני, עם הדוב, ועם עוד כמה חברים נוסעים במסע לילי מופלא אל האי אולי, שם גר מתקן הצעצועים המופלא, והוא יתקן את אלישבע ויחזיר לה את חייה מקדם. זו היתה קלטת נהדרת, והילדים אהבו אותה מאוד. נראה לי שזה סיפור ישן. מהתקופה שבה היתה לילדה בובה אחת, והיא ליוותה אותה כל שנות הילדות. מהתקופה שבה הבובה הזאת קיבלה שם, ואישיות.
מלבד טייפ לקלטות, היה לנו גם מחשב, ומאוחר יותר גם מכשיר די.וי.די שבאמצעותו ראינו סרטים. אחד הסרטים האהובים על הילדים שלי, מבית מדרשם של דיסני ופיקסר, היה "צעצוע של סיפור 2". וודי, בובת הקאובוי האהובה על הילד אנדי נקרעת, ובהשתלשלות של חוסר הבנה גדול היא גם נמכרת לאספן צעצועים. גם בסרט הזה מגיע מקום של כבוד לאמן הצעצועים שמשחזר את הבובה. בהמשך מגלה וודי שגופו אמנם שלם, אך ליבו ונאמנותו נקרעים. האם לחזור לאנדי, הילד, או להישאר עם שאר הבובות של האספן ובהן ג'סי הנאווה, ולזכות לחיי נצח במוזיאון. הסרט הזה היה כל כך אהוב, ונצפה כל כך הרבה פעמים, עד שהבת שלי התחפשה בפורים לג'סי, בובת הקאוגירל, חברתו של וודי.
ושוב סיבכתי, ואני מבקשת סליחה. לספר שבאתי לספר עליו עכשיו יש כריכה קשה, דפים בצבע קרם, אותיות גדולות ומנוקדות ואיורים שנעשו ביד אומן. כך שבלי קשר לעלילה, הוא קנה אותי בעצם קיומו. הגיבור, אדוארד טוליין, הוא ארנב. בובת חרסינה של ארנב. וכמו בשני הסיפורים הקודמים שהזכרתי, זו בובה שיש לה רגשות, ושרגשותיה הם עיקר הסיפור. הארנב עובר תלאות רבות, משנה בעלויות, ונאמנויות, שמות, מגדר, ביגוד, מעמד סוציו-אקונומי. הוא טובע, נרמס, נדרך, ממוסמר לעמוד, ומה לא. עד שבאדיבות אומן צעצועים מופלא הוא משוחזר, הוא מאמן את רגשותיו, פותח אותם, ובסוף גם יש סוף טוב.
מה יש בבובות האלה, שכל כך אוהבים להאניש אותם? להכניס להם, מעבר לשמות ולבגדים, גם רגשות ושאר תכונות אנושיים? והאם היום, בעידן בו יש לילדות עשרות בובות ברבי וקולקציית בגדים מלאה, הוא גם ידבר אל הדור הצעיר? אין לי מושג. אני מאוד אהבתי את הסיפור. הבת שלי, בת תשע, לא מאוד התחברה. בכל זאת, וליתר ביטחון כנראה, היא אסרה עלי למסור הלאה את עשרות בובות הפרווה שצוברות אבק בארון שלה.