“זה לא נאה ולא מובן מאליו ואפילו מביך שאדם בשנות חייו החמישים בוכה מספר ילדים .אבל זאת האמת .בכיתי בסוף הספר ,לא רציתי להיפרד ,וגם לא נפרדתי ממנו במהלך הלילה ,הוא ישן עמי,כלומר הספר והארנב אֵדוּאַרְד.
היו היה פעם ארנב ושמו אֵדוּאַרְד טוּלֵיְן,שם רב- רושם לארנב סנוב,שהתפעל מאוד מעצמו,ובצדק: הוא היה ארנב נאה ומהודר העשוי מחרסינה לבנה .אוזניו עשויות פרוות ארנבת אמיתית שאפשר לסדרן בתנוחות ששיקפו את מצב רוחו,מפרקיו מחוברים בחוט תיל ולכן אפשר להושיבו ולהעמידו.
לאֵדוּאַרְד טוּלֵיְן היו חליפות ממשי בעבודת יד,נעלי עור שעוצבו בשבילו, מגוון כובעים ,והכי חשוב -היה לו שעון כיס מזהב .הארנב אֵדוּאַרְד גר בבית אמיד עם הילדה אַבִּילִין שאהבה אותו הכי בעולם .כשהייתה הולכת לבית הספר הייתה מושיבה אותו למול החלון כדי שיוכל לראותה בשובה .אֵדוּאַרְד היה יושב לאכול עם בני -משפחת טוּלֵיְן ,היה ישן במיטתה של אַבִּילִין שאת כל חוויותיה ורגשותיה חלקה עמו .
אבל אֵדוּאַרְד הארנב היה ארנב אדיש ,לא אכפתי,לבו קר וגס כלפיי הצהרות האהבה של הילדה אַבִּילִין,ועל כך הוא שילם ביוקר .
בעת טיול בספינת שעשועים עם משפחת טוּלֵיְן ,נזרק אֵדוּאַרְד לאוקיינוס ע"י ילדים שובבים ,במשך חודשים הארוכים היה מוטל על הקרקעית החשוכה של האוקיינוס ושם הציף אותו בפעם הראשונה בחייו רגש אמיתי ה-"פחד". גם מחשבות חדשות העסיקו אותו: '"בכל חיי-כך חשב,לא הייתי רחוק כל כך מהכוכבים כמו שאני עכשיו".
אֵדוּאַרְד הארנב נשלה מימי אוקיינוס ע"י דייג אשר שש להעניק אותו כמתנה לאשתו הבודדה,ומכאן והלאה מתפתח מסע רגשי,נפשי ,פיזי של הארנב באמצעות האנשים שנקלע לחברתם :הדייג ואשתו שטיפלו בו באהבה, הנווד וכלבתו שאספו אותו ממזבלת האשפה וצירפו אותו אליהם-מהם למד חברות אמתית מהי ,הילד שהניח אותו בזרועות אחותו הנוטה למות - מהם למד אהבה וחמלה.
אולם לאֵדוּאַרְד חיכתה עוד מהמורה גבוהה :הוא ראה מול פניו את המוות - ואז,רגע לפני שלבו קפא בקרבו - חזר אל החיים ע"י בונה בובות .
סופו של הסיפור הוא נקודת מפגש דרמטית בה מסיים אֵדוּאַרְד הארנב את מעגל מסעות חייו .
אֵדוּאַרְד עשה בעל כורחו מסע שבו התחלפו לגביו זהותו המגדרית מארנב לארנבת -עובדה שתיעב ובז לה ,הוא היה ארנב או ארנבת ,תלוי מי היה בעליו, הלבוש בשמלות פשוטות וגם בסחבות,ואף התהלך בעירום. אֵדוּאַרְד בהרפתקאותיו שהיה בהם מהקושי,הסבל הניצול ,והטוב - התפתח לדמות שנולדו בה הרגשות: בדידות,שנאה,פחד,אדישות,הצורך להיות נאהב ואהוב ,ויותר מהכל להבין שהוא חייב להעניק אהבה בחזרה.
את הספר כתבה סופרת אמריקאית Kate DiCamillo-
קייט די -קמילו {זו שכתבה את "סיפורו של דספרו" ,"לואיז חיים של הרפתקה" ו"הכל גלל סופר -מר" } במשך שנים עבדה בעבודות מזדמנות,כתבי ידה שהוגשו נדחו שוב ושוב כמעט כ-400 פעמיים לדבריה ,אבל היא לא התייאשה,היא מציינת "איני צריכה להיות מוכשרת. אני רק צריכה להיות עקבית". אבל היא מוכשרת כשד!!!.
בגין ספר הבכורה שלה :"הכל גלל סופר -מר" היא זכתה בפרס "ניוברי", שהינו הפרס היוקרתי ביותר לספרות ילדים בארצות הברית.
מה שאהבתי בכתיבתה הוא את מימד שיתוף הקורא- דבר שמעניק תחושות התרגשות ומעורבות בעלילה וכלפי הדמויות .היא כסופרת אינה מסתירה את אהבותיה או סלידתה מהדמויות בעלילה .
האיורים המופלאים הנהדרים והמיוחדים של Bagram Ibatoulline ,בַּגְרָם אִיבּטוּלין. מאייר רוסי במוצאו שלמד את האומניות הקלאסיות והיסטוריות בציור ובפיסול .
בספר הזה -די קמילו שלחה אליו תמונות של ארנבה שעל פיה יצר את דמותו הנפלאה של אֵדוּאַרְד טוּלֵיְן.
מרגע שעיני נחו על עטיפת הספר חשתי בקסם מסתורי שלא יכולתי להבינו או להסבירו,ככל שהתארכה קריאתי, תחושת הקסם הזו גברה וגברה .האיורים בשחור- לבן ובצבע העניקו לי את ההרגשה שאני יכולה לגעת פיזית בדמויות ולחוש בן. הרגשתי שאני נכנסת בכל איור ואיור לעולם בעל ניחוח התרבות האנגלית של פעם -זאת הוויקטוריאנית.
הרבה איורים של ספרי ילדים הנני מכירה -אלו,מהמעולים והמרגשים שחוויתי בספרות ילדים.
אתמול במשך כמה שעות ניתנה לי החוויה והזכות להיות ילדה בעולם של פלאות אמיתי.
http://hologramit.files.wordpress.com/2012/11/img_61301.jpg
http://www.nuritha.co.il/inline/safrut/he/693a34fffbdba9d2e97c6c63277a229c.jpg
http://www.nuritha.co.il/inline/safrut/he/2e187bd9b97841f0e5bf442929bf4070.jpg”