אלכסנדרה פולר

אלכסנדרה פולר

סופרת


1.
לפעמים מגיע רגע בחייו של אדם שהוא מבין ממקום עמוק, כמעט אינסטינקטיבי, שעליו לקום ולעזוב משהו, מישהו, מקום. לצאת לעבר מטרה שהיא באותו הזמן לא יותר מרעיון. כמו החיות באפריקה שלפני התייבשות כל מקורות המים הזמינים שלהן יוצאות למסע מסוכן, נודדות על פני מאות קילומטרים, כאילו נפוצה ביניהן שמועה על מקום כלשהו שבו קיימת הבטחה לגשם. כך חשה אלכסנדרה פולר כשהחליטה להתחתן ולעזוב את משפחתה הססגונית בזמביה ולהעתיק את מקום מגוריה לארצות־הברית, וכך היא מרגישה כיום כשהיא מתבוננת על נישואיה המתפוררים ומבקשת להבין מה עמד בבסיס הבחירות שעשתה ואלו שהיא עוד עתידה לקבל. בגיל צעיר הבינה אלכסנדרה שאת האנשים בעולמה ניתן לחלק לשניים: אנשי השחור־לבן שהולכים בתלם, והססגוניים, כמו הוריה, שאינם חיים לפי הכללים ומאמינים בתוהו ובוהו כמרכיב חיוני להנאה בחיים. “הבעיה עם רוב האנשים היא,“ אמר לה פעם אבא שלה, “שהם רוצים להאריך את חייהם כמה שיותר בעוד שאין להם מושג קלוש איך לחיות אותם.“ ואכן, במחיצת הוריה החיים נחוו בעוצמה גדולה. אהבה עזה, הומור פרוע, נחשים, דייט בחברת פילה תוקפנית, מחלות, טרגדיות נוראיות, אלכוהול ואפס חרטה. הכתיבה משמשת לפולר אמצעי להבין את המסע שהיא עוברת בחייה, ולהתעמת עם שאלות קשות. היא משתפת את הקוראים בפיסות אינטימיות מחייה וחורכת את הנייר בכתיבתה המבריקה. לעזוב עם בוא הגשמים מציע חווית קריאה סוחפת, מעוררת מחשבה ומעצימה. אלכסנדרה פולר נולדה באנגליה בשנת 1969. ב-1972 עברה עם משפחתה לחווה ברודזיה שבאפריקה הדרומית שלימים התפצלה לזימבבואה וזמביה. היא חייתה שם עד אמצע שנות העשרים שלה, ובשנת 1994 עברה להתגורר בוויומינג, ארצות־הברית. היא פירסמה מספר ספרים המבוססים על חייה שזכו לביקורות מהללות ולהצלחה רבה בעולם. “הממואר הטוב ביותר שנכתב על גירושין.“ בוסטון גלוב “פולר היא אחת מהכותבים הטובים ביותר בז‘אנר הממואר בתקופתנו.“ בוקליסט ...

2.
שעת הקוקטייל תחת עץ השכחה הוא סיפור מצחיק וטרגי המתאר הישרדות, אהבה, מלחמה, להט וחמלה באפריקה האקזוטית. הספר ילווה אתכם עוד זמן רב לאחר שתסיימו את קריאתו. מחברת הספר אלכסנדרה פולר נולדה בקניה, שהייתה בעבורה בית וגם אהבה גדולה. שנים מאושרות עברו שם על משפחתה. הוריה, זוג אנגלי זוהר ואופטימי, האמינו אז שהאימפריה הבריטית תתקיים לנצח ושלעולם ייהנו מנופי הערבות האינסופיות והשקיעות עוצרות הנשימה. ואז החל המרד נגד הבריטים וחלומה של המשפחה התרסק. שנים אחרי השבר ההוא חוזרת בתם אלכסנדרה אל זיכרונותיה מאפריקה וטווה את סיפורה על תקופת "העמקים המאושרים". במידה רבה זהו גם סיפורה של אִמה, שכל מה שהאמינה בו הלך ודעך לנגד עיניה. עד לשנותיה האחרונות גרה אמה בחוות הדגים והבננות בעמק זאמבזי, שם בנתה חדר אוכל רעוע מתחת ל"עץ השכחה", המקום שבו נהגו אנשי המקום ליישב סכסוכים....


מי שהתנסה בקריאת ספרי ממואר (זיכרונות) ואהב, שיקרא את ספרה של אלכסנדרה פולר - זוהי חוויה מרגשת במיוחד. קראתי את ספרה בהמלצתה של הספרנית. על ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
ספר משעמם ביותר. אוסף של זיכרונות, בלי הרבה קשר ביניהם והמון היסטוריה. נטשתי באמצע. ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים, שמצליח בעת ובעונה אחת להצחיק, לזעזע ולגעת ללב, על ילדה שגדלה בצילה של אם אקסטרווגנטית, סקוטית ילידת קניה. יתכן שגם לנו כישראלים ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
וואו... נהנתי מכל רגע קפצתי לזמן מה לאפריקה, האמת התחממתי שם תיאורי הנוף האינסופיים . הסיפור מספר על חזרתה של הסופרת אלכסנדרה ביתם של זוג ב... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ