ביקורת ספרותית על נערה מברלין מאת ג'ייק ווליס סימונס
ספר בסדר

---

ספר העוסק בנערה הנשלחת מברלין לאנגליה ונשארת השריד האחרון למשפחתה.
כמה בעיות הטרידו אותי בזמן קריאת הספר:
א. עיתוי הוצאתו. אנחנו כבר רווים בספרים על השואה,ועל הקורות של יחידים בתוכה. לכן ספר נוסף חייב להביא רובד נוסף.
ב. הספר המתאר את השהות בלונדון גולש בחלקו השני לרמה של סאגה משפחתית. כאן הכתיבה לא חודרת, לא מחדשת ובחלק מהזמן השאירה אותי אדיש.יש שם טעות בןלטת:המשפחות שקלטו את הילדים/נערים היו מרביתם חרדיות והקפידו כי הנקלטים ישמרו על כשרות ומיצוות. בספר מרעיבים את הנערה בערב יום כיפור ונותנים לה מים ביום כיפור עצמו ( שלא לדבר על זה שהם משלמים לרופא ביום הקדוש).
ג. יש במשפחתנו אדם שעבר מסלול דומה או יותר דרמטי ,ברלין-דרך מחנה ריכוז משם ללונדון ואחר כך לארץ, הסיפור שלו חזק יותר מהכתיבה כאן ואמיתי יותר.
לעצם הענין, הסיפור קריא וקולח. איני בטוח שהוא מביא הרבה תובנות.
אולי כדי להדגים את דברי, אציג אחת מהמעמדים בספר.
בסוף המלחמה,נפגשים הנערה, אהובה והוריו שגרמו נזק לגופה של הנערה. המטרה לחדש יחסים כי הנאהבים מתחתנים. מעמד כל כך דרמטי מתואר ברדידות.אין בו כל רגשות כמעט טכני.
הסיפור בברלין בסביבות ליל הבדולח,מלא יותר מעשים בעלי כוונה הומניטרית ועוצמות מהחלק האנגלי. למרות שאני בטוח כי המצב הפוך.
ושוב אומר , הספר קריא או אולי קל מדי לעיכול.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נערה מברלין