ביקורת ספרותית על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 מאת סוזן קולינס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בספטמבר, 2012
ע"י פחד


בא לי לצרוח ולרוץ אל הספרייה כדי להשיג את הספר הבא.
בא לי לרקוד סטפס.
בא לי להיכנס לקפיטול ולהעיף להם כזאת סטירה עד שיבכו לאמא.

איך זה שס-פ-ר, הדיו והנייר הפשוטים האלו, יכולים לשגע אותך, לא לצאת לך מהמוח
כזה ספר לא היה הרבה זמן...
ישיר ובוטה ובכל זאת מהנה.
סוחף ומרתק... שואב אותך למציאות שבכלל לא הכרת: אין את האוכל שאתה רוצה במקרר או את השמיכה החמה בסוף כל יום! אתה תקוע באמצע יער וכנראה שלא תשרוד עד מחר - בקיצור: מדהים!
העליה מעוות - אני מודה. כן, זה לא נורמלי ולא רגיל ודי מטריד מה שהולך שם, אבל זה כל כך... נוגע. אי אפשר שלא לחם על יושבי התפר או לכעוס על אנשי הקפיטול.
וזה נראה יותר מדי קרוב לעתיד. יותר מדי אנושי.
התחברתי כל כך לדמויות! גייל שובה הלב, פיטה העדין, אפילו שנראה לי כל כך לא ריאלי שהוא יאהב את קטניס מכיתה א', קטניס הלוחמנית, שהיא דמות מדהימה, דרך אגב. היא לא עמוקה מדי, היא יותר דומה לנערת-עשרה חסרת רגישות וטיפוסית ובכל זאת היא שונה... חכמה יותר, מרגשת יותר, אנושית אבל לא בדיוק.
הכתיבה, הו הכתיבה! העלילה המעוות! הדמויות!
אני כל כך רוצה להמשיך לכתוב ולא להפסיק. אני מרגישה חובה לעשות את זה, להמשיך ולתאר איך נשארתי אחרי הספר הזה חסרת מילים, איך הדמויות לא יצאו לי מהראש...
אבל לא. אני חושבת שכל מילה נוספת שלי תהרוס.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ