ביקורת ספרותית על דודי נפוליאון מאת איראג' פֶּזֶשְׁכְּזָאד
ספר לא משהו

---

הרעיון יפה: רומאו ויוליה פרסי.
שני אחים יריבים, שני ילדים מאוהבים, היות והסיפור מתחיל בגיל העשרה, הרי הנערה בת 14 בשלה לפירקה ואילו הנער בן 13 עדיין נער.
ברקע בן דוד המעונין לשאת את הנערה.
יש יריבות והבדלי מנטליות בין האחים,האחד נפוח מדמות עצמו(נפוליאון), ושניהם תחבולנים. יש עוד דמויות מיוחדות שיוצרות שרשרת של מצבים קומיים, כמעט טרגיים.
לכאורה , צריך רק לרקום את העלילה והכל בסדר.
יש שתי בעיות:
א. הספר מתייחס לאיראן, לשמות האנשים שם, ולדמויות מיתוך האפוס האיראני.קישרי המשפחה הם בדרך כלל בתוך החמולה. קשה לעקוב אחר הדמות. עד שבסוף מיפיתי את הענף המשפחתי כדי להבין מי נגד מי.
כל דמות מצויירת בקווים יחודיים לה .
ב.כאן הבעיה העיקרית, הסיפור נמשך יותר מדי.עלילה מתמשכת וחוזרת על הגרוסצקה של הדמות בכל סיטואציה כמעט בלי שינוי.
אם אנו מסתכלים על סיטקומים (קומדיות מצבים), אנו מוצאים דינמיקה מהירה גם בדמויות וגם בסיפור.
הסטגנציה של הסיפור והדמות הלאו אותי.
גם האיזכורים של דמויות מהמיתולוגיה וההיסטוריה הפרסית, משאירים אותי מנותק כי איני בקי מספיק בנושאים אלו כדי להבין את האירוניה שבסיפור.
בקיצור, ספר למכירים את התרבות הפרסית.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על דודי נפוליאון