• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

מאת יונס יונסון

הביקורת של Braveheart

תמונה של Braveheart
דירוג
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
שירה36
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

אחד הספרים המצחיקים והשנונים ביותר שקראתי.
הסיפור מתחיל בזקן בן מאה שיוצא מחלון ולוקח את הקורא למחוזות שבדיה של ימינו וליערות מחוז סמולנד ומספר לנו סיפור הרפתקאות שמתרחש בגלל זקן אחד שיצא מחלון ונעלם.
הסיפור משולב בסיפור חייו של הזקן והרי אם הוא בן מאה ישנן מאה שנות סיפורי חיים לספר - ואלו חיים הם היו.
פורסט גאמפ השבדי.
מי שראה את הסרט וקרא את הספר הנ"ל בוודאי מבין למה אני מתכוון.
קריאה שוטפת וקולחת כמו נהר בזרם מהיר, שווה כל רגע, מצחיק ומבדר, מעיף אותך להיסטוריה ובחזרה, והכל בעיניו של המבריק והשנון מכולם - הזקן בן המאה שלא אכפת לו מפוליטיקה בכלל, בעיקר כי הוא שבדי.
בקיצור, מ-ע-ו-ל-ה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מ-פיש
מ-פיש
תמונה של הקוסמת
הקוסמת
תמונה של שירה36
שירה36
ה
הקיסרית הילדותית
תמונה של yaelhar
yaelhar
5קוראים|גיל ממוצע44|80%נשים

על המבקר

תמונה של Braveheart

Braveheart

ותיקעורך
חבר מזה 15 שנים
350 ביקורות•23 נבחרות•2,832 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•קומיקס
תמונה של Braveheart
Braveheart
ותיקעורך
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות350
ביקורות נבחרות23
לייקים שקיבל2,832
דירוג ממוצע4.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה188ספרות מתורגמת32קומיקס16

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של Braveheart

קורות קונאן הברברי

קורות קונאן הברברי

רוברט א. הווארד

איזה כיף שיש שבת ארוכה כל כך שאפשר בניחותא לשכב על הספה ולקרוא על עולמות רחוקים ומופלאים.
זהו קובץ סיפורים על קונאן הברברי מיועדים למבוגרים שמספרים כל מיני אפיזודות שהתרחשו בחייו של קונאן. הסיפורים אינם עוקבים ונבחרו לקובץ זה בגלל אהבתו של העורך אליהם ולא בגלל חיבור כלשהו בינהם מה שלא הפריע בכלל להנות מכל אחד מהם בנפרד. הסיפורים שנאספו הם סיפורי הרפתקאות פנטסטיים שמציגים כל מיני צדדים באישיותו של קונאן, והם כתובים במיוחד למבוגרים בצורה ברוטלית, כוחנית, מינית וחושנית ועם מלא דם וקרביים מתעופיים באוויר, כמו כאילו זה סרט זוועתון דרגה ז', אבל יש בזה משהו שמרגיש יותר אותנטי לתקופה, וזה לדעתי היה חזק הרבה יותר.
הסיפורים של קונאן הם בין הסיפורים הקדומים של עולמות הפנטזיה המודרנית ויש בהם כל כך הרבה דמיונות לכל מיני סיפורים אחרים ולדמויות אחרות שברור שיש כאן איזה מקור קדום לכל מיני עולמות פנטזיה מהדורות האחרונים, וזה היה מגניב לחזור לאחור לאחד המקורות המשפיעים על הפנטזיה שלנו היום.
אהבתי מאוד את הדמות של קונאן בסיפורים חוץ מהקטע של חוסר ההתייחסות שלו לאחרים, הוא בעצם אגואיסט נרקיססיט וזה משתקף מאוד בפועלו לאורך כל הסיפורים, וזה דווקא מוסיף אמיתות לדמותו כמו המלכים הקדומים לאורך הדורות.
בכל מקרה, לא לבעלי לב חלש, למבוגרים בלבד!
תהנו...

לפני 4 ימים•
★★★★★
•Braveheart
אלמוות בע"מ

אלמוות בע"מ

רוברט שקלי

ספר מעורר מחשבה על המין האנושי ובכלל! הספר הזה בעיני עונה על הגדרת "מדע בדיוני טהור" יש בו את האלמנט של העתיד, עם ההתקדמות הטכנולוגית, ויש בו את השאלות על האנושות שמלוות את ספרות המד"ב לאורך הדורות, ויש בו גם תפיסות תרבותיות מתקדמות על דת, פוליטיקה, שימוש בטכנולוגיה, ועוד...
הסיפור נכתב בסוף שנות ה50' של המאה ה20' והוא מספר על תחילת שנות ה20' של המאה ה22', וזה פער די רציני ששקלי הצליח להתגבר עליו בהרבה חלקים אבל לא בכל, יש דברים שהוא פשוט לא הצליח לדמיין שישתנו, כמו שימוש בנייר כפלט ממוחשב, או שימוש בביטויים מתקופתו שקצת אבד עליהם הכלח. אבל בפער השנים יש כאן יצירה מעולה, עם ניצוץ של גאונות של לראות את החיים מאתיים שנים מאוחר יותר בציר הזמן, וזה היה פשוט תענוג לקרוא.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של אדם משנות ה50' שמוחו קופץ בזמן קדימה אל המאה ה22', והוא נאלץ להתמודד עם שאלות ומחשבות שונות, עם תרבות ותקשורת שונה, עם גאדג'טים מטורפים ובעיקר עם תפיסות עולם אחרות לחלוטין ממה שהוא היה רגיל אליהן בחייו, עד שהוא מוצא שיש אנשים שמתרפקים על הנוסטלגיה ואליהם הוא יכול קצת להתחבר. העלילה היא רבגונית ברעיונותיה, היא מלאה בכל טוב של ההתפתחות האנושית, והתיאורים של שקלי נפלאים, וזה מותח, מרגש, מהנה, מעלה תהיות ומעורר מחשבות ושומר על מתח ונגיעות הומור עד לסוף.
תהנו...

לפני חודש•
★★★★★
•Braveheart
אריק רקס

אריק רקס

קאזה קינגסלי

ספר מקסים ומרגש ופשוט מעולה שזכיתי להגיע עליו בתקופה האחרונה שבה אני עושה סריקה על ספרים ראשונים בסדרות שונות שמחכות לי על המדף כדי לראות אם אני רוצה לשמור אותן. אז את הסדרה הזו אני רוצה לקרוא! הספר הוא בפורמט קצת גדול ובכתב קצת גדול ויש בו גם איורים מקסימים בראשי הפרקים, וזה לכאורה מכוון אל נוער, אבל לשמחתי הסיפור אמנם מספר על נער צעיר אבל ממש ובכלל לא מכוון אל נוער בלבד, וזה הכיף שלי בתור קורא פנטזיה מבוגר שיש סופרים שמצליחים להעביר את הסיפור בצורה שמתאימה גם וגם, וזה פשוט תענוג.
העלילה עוקבת אחרי נער צעיר בשם אריק רקס שהוא יתום מהוריו וגדל אצל דודתו שמנסה בכל כוחה שלא לחשוף אותו לעברו ואל העולם הקסום שממנו הוא הגיע. אבל אריק מסתבך מלא בצרות ויש לו גם סיטואציות בהם הוא נכנס כמו לאמוק ועושה דברים מוזרים ולא נעימים אבל גם עוזר בזכות זה לאחרים. אריק לא מצליח לכבוש את כוחותיו ובגלל זה גם מסתבך כל הזמן בצרות בלי קשר ליכולות שלו. עד שיום אחד הוא מגלה מעבר קסום אל מתחת לאדמה ובעזרת חברים חדשים הוא נאלץ להתמודד עם מלא אתגרים מוזרים וקסומים בעולם מוזר וקסום.
קינגסלי כותבת נהדר, היא בוראת עולם קסום, מפתיע ומרגש שמשלב המון איכויות מעולמות פנטזיה אחרים אבל גם בעל ייחודיות משלו בכל מיני תכונות של קסם וזה תענוג לקרוא ולדמיין את העולם שהיא בראה. יש כמה נקודות דמיון לספרים כמו הארי פוטר וכדומה, אבל מרגיש לי שהסדרה הזו יותר בוגרת ויותר פנטסטית ובתור אחד שפחות התחבר להארי פוטר, מצאתי כאן עומק והנאה הרבה יותר מאשר שם וזה היה כיף.
תהנו...

לפני חודש•
★★★★★
•Braveheart
לרובוטים אין זנב

לרובוטים אין זנב

הנרי קאטנר

ואוו, אליפות של ספר ולא יאומן שהוא נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. פשוט מד"ב גאוני.
הספר הוא בעצם אנתולוגיה של סיפורים קצרים על ממציא גאון בשם גאלגר שברגיל שלו הוא דווקא לא כל כך מוכשר, כי הוא כל הזמן מעכב את עצמו, אבל כשהוא שותה ופתוח את התת מודע שלו לאפשרויות חדשות הוא מגלה שהוא ממציא גאון שיכול לפתור כל בעיה פרקטית שעומדת לפתחו. בכל סיפור מגיעים את גלאגר אנשים שמבקשים ממנו לעזור להם בבעיותיהם שימציא להם משהו שיפתור להם את הצורך שלהם והוא כל הזמן מסתבך עם כל מיני אנשים מפוקפקים, אנשי שיטור בין כוכביים, בעלי תאגידים מרושעים ועם רובוט נרקיסיסטי שהוא בנה בעצמו למטרה לא ברורה.
הכתיבה של קאטנר מצויינת, היא צופה הרחק אל העתיד אל מעבר לימינו, ומשוחחת עם הקוראים בביטויים מד"ביים מדהימים, וכל הכבוד לתרגום הנהדר של מוהל על העבודה וההתאמה לעברית מודרנית. הסיפור כתוב למבוגרים, הוא מספר על תעלומות שונות ומשונות כולל רצח, עם הומור שחור, צחוק על פגמים אנושיים שהם ממש לא פוליטיקלי קורקט בימינו, וכלה בשתייה ושכרות ללא הגבלה. התפאורה בספר נהדרת, עם עולם עתידני מאחורי הקלעים, ועם ביטויים מורכבים מכל מיני תחומים אנושיים ששייכים לעתיד אחר ומשונה.
ממש נהניתי מהקריאה של הספר, רק שהוא לא ממש זורם מסיפור לסיפור, כי הם לא בדיוק מחוברים האחד לשני, למרות שיש בינהם קשר כרונולוגי. יש בו קצת מהסגנון של מדריך הטרמפיסט, קצת מטרי פראצ'ט והשטויות שלו, וקצת מאנגרואידים וכבשים חשמליות, אז היה תענוג לחובב מד"ב שכמותי.
תודה לאלי וינשוף ספרים על ההוצאה ועל הפרסום של הספר המגניב הזה.
תהנו...

לפני חודשיים•
★★★★★
•Braveheart
צבע הכשף - מהדורת 1997

צבע הכשף - מהדורת 1997

טרי פראצ'ט

כשהייתי נער היה מבצע בצומת ספרים על כמה ספרי פנטזיה ב10-15 שקלים, ורכשתי בזמנו את הספר השלישי בסדרה של עולם הדיסק, ואני זוכר עד היום כמה הפתיעו אותי הדמות המטורפת של המוות בספר. ולקח לי המון שנים להשלים את הסדרה כולה בעברית, ורק עכשיו הגעתי להתחיל לקרוא אותה.
הספר הראשון ביקום של עולם הדיסק מציג בתחילתו את היסודות עליהם מושתת העולם - תרתי משמע - גם יסודות הקסם והמשילות, אבל גם את המבנה הפיסי של היקום ובמיוחד את הדמות של אטואן הצב הגדול שעל גבו עומדים ארבעה פילים שמסמנים את ארבע קוחות השמים ועל גביהם מונח דיסק העולם עם חוקיות משלו. פשוט מטורף ומטורלל על כל הראש!!!
הסיפור עוקב אחרי כמה דמויות במקביל, כשאחת מהן הוא קוסם שבעצם לא סיים את הכשרתו כקוסם, אבל לחש קסם יחיד ומיוחד במינו נשאב אל תוך מוחו בלי ידיעתו, ועל כן הוא מוגדר כקוסם החזק והמסוכן ביותר בעולם (למרות שהוא בעצם לא יודע בכלל לעשות קסמים) והוא הופך להיות מלווה תיירים באיזו עיר קטנה, עד שיום אחד הוא פוגש בתייר עשיר ביותר מממלכה עשירה והוא נמשך אל הכסף שלו ומלווה אותו לכל מקום בסיורו בעולם הדיסק ובהרפתקאותיהם המגניבות עם מתגלגלים לכל מיני דברים מוזרים ביותר בעולם עצמו.
הספר נכתב בצורה מטורפת על ידי סר טרי פראצ'ט שכותב כמו פסיכי, אבל אחרי שמתרגלים לצורה הזו של הכתיבה (לא שבאמת אפשר להתרגל אליה) אפשר למצוא איזהו זיק של היגיון בתוך הכאוס המילתי.
בקיצור, למשוגעי דבר... ואני כמובן ממשיך לספר הבא...
תהנו...

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
העיר והכוכבים

העיר והכוכבים

ארתור סי.קלארק

אחד מספרי המד"ב המיוחדים שקראתי, הוא מיוחד בכך שהוא מספר על העתיד הכל כך רחוק שפשוט מדהים איך קלארק לוקח את הקורא קדימה בזמן ומייצר משהו כל כך מורכב ושלם. הסיפור עוקב אחר אדם צעיר שהחיים (1000 שנים) עוד לפניו, והוא חי בעיר היחידה שקיימת בעולם, והיא מושלמת ומספקת את כל הצרכים של האנושות. אבל משהו מפריע לאלווין, הוא לא יודע בדיוק מה והוא יוצא לחקור את זה, וגם את עצמו תוך כדי מסע התבגרות. הבעיה היא שהאנושות כבר מיליארדים של שנים לא השתנתה, אז מה פתאום אלווין ככה?
קלארק כותב מדהים, הוא מתאר את האנושות כמה מיליארדי שנים קדימה בזמן אחרי שכל הדברים שספרי המד"ב האחרים כבר דמיינו להם שהתרחשו והאנושות נמצאת במצב של התנוונות שוב, הסיפור נמצא בנקודת זמן כל כך רחוקה שקלארק בגדלותו ובכתיבה המדהימה שלו, נוגע בכל מיני נקודות שבכלל אין דרך לדמיין אותן והוא עושה את זה מדהים. התיאורים של קלארק נפלאים, גם תיאורי הרגש, וגם תיאורי הנופים והיצורים והעולמות, פשוט נפלא ומעורר מחשבות על החיים והיקום וכל השאר.
יש בספר הזה סצנות מטורפות ובלתי נשכחות, ודמויות מדהימות כל כך שהלוואי שהייתי יכול להכיר בעצמי ולראות את העתיד הזה במו עיני. זה היה מדהים אם מישהו כמו לוק בסון היה לוקח את זה והופך את זה לסרט אפי מד"בי משובח.
תהנו...

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
האש של ג'ינקס

האש של ג'ינקס

סייג' בלקווד

ואוו, ואוו, ועוד פעם ואוו, סיום מדהים לטרילוגיה נפלאה, על הילד שוליית הקוסם שמתבגר והופך להיות המאזין של היער הקסום על כל יצוריו ומשתמש בכוחו של היער כדי לנסות להציל את כל החיים בו. זו אמנם טרילוגיה אבל היא לא חוטאת בסימפטום הספר השני שהוא פחות טוב מהראשון, אלא להיפך, הסיפור רק מתגבר והופך להיות הרבה יותר מורכב מורבד ומלא כל טוב עולמות הפנטזיה. אני חושב שזה במיוחד בגלל שאין באמת הפסקה בין הראשון לשני ובין השני לשלישי, הם נכתבו ביחידה אחת ורק פוצלו לשלושה ספרים, וזה הפך את החיבורים ביניהם למושלמים.
בלקווד עושה כאן משהו נפלא, היא לוקחת אלמנטים מכל מיני עולמות ומחברת אותם בכתיבת אומנית מופלאה עם המון חיבורים והקשרים לעולמות הפנטזיה הכי טובים כמו טולקין, רומח, פייסט ועוד, וזה הופך את הקריאה המדהימה הזו למופלאה ברמות של "לא רוצה להניח את הספר מהיד", ועוד לחשוב שהוא התחיל בתור ספר נוער בשבילי שסתם "חיכה לי על המדף". איזה תענוג!!!
קצת קשה לכתוב על ספר שלישי בסדרה בלי לעשות ספויילרים ולכן רק אומר שהסיפור הופך להיות הרבה יותר בוגר לאורך הספרים, וביחד עם התבגרותו של ג'ינקס והסובבים אותו, הוא גם מקבל יותר כוח, גם מתלבט בדברים בוגרים יותר, וגם נכנסים לעולם שלו אלנטים של עולם המבוגרים (כמו אהבה, רצח, קנאה, תחרות, תככים, פוליטיקה ועוד) ועם הספר הראשון היה מותאם לנוער צעיר, הספר השלישי הוא לגמרי בוגר ולא מתאים לנוער צעיר יותר.
ועוד נקודה אחרונה, היא הסגירה של הסיפור שנעשת במלאכת מחשבת מופלאה.
תהנו...

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
הקסם של ג'ינקס

הקסם של ג'ינקס

סייג' בלקווד

הספר השני והמעולה של ג'ינקס ממשיך את הסיפור מהנקודה בה הספר הראשון מסיים וזה מרגיש כאילו פשוט הופכים דף להמשך. הסדרה הזו עמדה לי על המדף כבר כמה שנים ורק לאחרונה הגעתי אליה בתוך הסדר שאני מנסה לעשות אצלי בספרים. אני קורא את הספר הראשון מסדרה ובודק אם הוא מתאים לי לקריאה, ואז בוחר אם לשמור את הסדרה אצלי להמשך קריאה או לא. והספר ג'ינקס היה כל כך טוב שאני ממשיך ישר את הטרילוגיה וזה פשוט תענוג.
הסיפור ממשיך עם חייו של ג'ינקס שהוא נער צעיר שננטש ביער והפך להיות שוליה של קודם בעל כורחו, ובספר השני גדל וכבר התנסה בקסמים וכבר אסף אליו כל מיני יכולות שהתפתחו אצלו לאורך התקופה בה שהה במחיצת הקוסם סיימון. הסיפור עובר בין ממלכות שונות, יש בו תיאורים נפלאים והדמויות שלו ממשיכות לקבל רבדים נוספים, וזה פשוט תענוג של קריאה. בלקווד כותבת נהדר והתרגום גם הוא נקרא נהדר, והקריאה ממש עפה ומביאה איתה המון הפתעות. אני אוהב את עולם הקסם שבלקווד בנתה וממש התחברתי לדמות של ג'ינקס והתרגשתי עם הטלטלות שהוא עובר בחייו. בתור מבוגר אני פחות מתחבר לספרים שהגיבור שבהם הוא ילד או נער ולסגנון הכתיבה שמלווה בדרך כלל ספרים מעין אלו, אבל הפעם הרגשתי אחרת, גם כי הכתיבה יותר בוגרת ואפלה וגם בגלל שהדמויות חיות ביער קסום ואפל, אז הן בוגרות הרבה יותר.
בקיצור, אני ממשיך מיד לספר השלישי...
תהנו...

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
ג'ינקס

ג'ינקס

סייג' בלקווד

ואוו, ספר של יום אחד זה נדיר אצלי, אבל קודם זה ספר נוער אז פחות בעיה (כי הכתב גדול יותר ופחות דפים) אבל בעיקר ואוו ענקי לסיפור הסוחף המלא כל טוב עולמות הפנטזיה והכתיבה הלא נמוכה כדי שתתאים לקהל צעיר אלא כתיבה ברמה טובה עם דמויות מלאות, עם קסם טוב וגם קצת אפל, ובעיקר עם עולם מיוחד ותיאורים מעולים.
בלקווד עושה את זה ממש יפה, קודם כל היא כותבת נהדר, אבל דבר שני היא מספרת סיפור שהדמות הראשית אמנם נער צעיר, אבל הוא פוגש את עולם המבוגרים בצורה בוגרת וזה ממש מעניין לקרוא. התיאורים של בלקווד בספר נפלאים, יש בו קסמים מיוחדים שלא קראתי במקומות אחרים, ויש בו דמוית עם קריצה לספרות קלאסית אחרת, אבל לא באמת וזה הרבה יותר מגניב לחשוב שאתה יודע מה מתרחש אבל בעצם לא ממש להבין מה קורה עד שלפתע זה מתגלה.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של ג'ינקס שהוא ילד בתחילתו, והוא מוצא את עצמו עמוק בתוך היער המכושף ופוגש מכשף שלא ברור אם הוא טוב או רע, והופך בעל כורחו לעוזר של המכשף. לאורך מסע ההתבגרות שלו הוא לומד המון על כשפים, על חברויות, על עולם המבוגרים, על תככים ומזימות, על קללות ועל יצורי יער כאלו ואחרים, וכל אלו יוצרים דמות מלאה והרבה יותר עמוקה ממה שחשבתי שאולי יהיה בהתחלה.
איזה כיף שנתתי לספר הזה צ'אנס כי ג'ינקס הוא פשוט מעולה.
תהנו...

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•Braveheart

ביקורות נוספות על "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם"

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

ישנן לא מעט בדיחות על רגשות מעורבים. למשל: מהי דוגמא טובה לרגשות מעורבים? לראות את חמותך עפה מראש הצוק במכונית החדשה שלך. ודוגמא נוספת: פיני מתגרה באשתו ואומר לה: "בחיים לא תוכלי לומר לי משהו שיגרום לי לרגשות מעורבים!". "באמת?", עונה אשתו של פיני בלעג, "אז תדע לך שמבין כל החבר'ה שלך במילואים, לך יש את הכי גדול...". ומדוע נזכרתי בבדיחות על רגשות מעורבים? משום שהספר "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", מאת יונס יונסון, הוא בדיחה ארוכה שגרמה לי לרגשות מעורבים.

אלן קרלסון הוא ישיש בן מאה אשר כוחו במותניו. למרות שלעתים הוא מחפש את המוות, נראה כי המוות שכח אותו. כאשר עומדים לחגוג לו יומולדת מאה בבית האבות (ובגיל כזה הנרות עולים יותר מהעוגה), מחליט קלרסון לחמוק דרך החלון, ובכך פותח הרפתקה מטורפת, סהרורית, מטורללת, לא סבירה ובדרך כלל מצחיקה. הרומן שזור משתי סדרות פרקים המתחברות בסופו לאותה נקודת זמן. באחת מהן מתוארות הרפתקאותיו של קרלסון, המסתבך עם חבורת פושעים ועם המשטרה בו זמנית (או שמא הם מסתבכים איתו). סדרת הפרקים השנייה מגוללת את סיפור חייו הארוך מאד של קרלסון טרם שחמק מן החלון, ומסתבר שהוא נפגש עם שועי עולם (פרנקו, סטאלין, צ'רצ'יל, קים איל סונג, אחיו של איינשטיין [הפיסיקאי הגאון, לא הזמר הגאון], to name a few) ואף השפיע לא אחת על מהלכן של ההיסטוריה והפוליטיקה; וכל זאת למרות, ואולי דווקא בגלל, שההיסטוריה והפוליטיקה מעניינות את קרלסון פחות מקליפת השום.

אישיותו (אם אפשר לקרוא לזה כך) של קרלסון הזכירה לי משפט אומלל מתוך ההספד של עזר וייצמן ז"ל ליצחק רבין ז"ל: "יחסרו לי אותן השעות שישבנו לבד, אכלנו כמה דברים, שתינו כמה דברים טובים...", כי, בעצם, שום דבר אינו מעניין את קרלסון למעט ארוחות טובות ואיזה כוסית (או חמש או עשר) של משקה חריף בשביל לדפוק ת'ראש. כל השאר – מהפיכות, פצצות אטום, שריפות ענק, גוויות בכל מיני מצבי צבירה – כל אלו הינן הסחות דעת מיותרות בלבד.

ועכשיו לעניין הרגשות המעורבים. "הזקן בן המאה" הוא רומן שאינו לוקח את עצמו ברצינות ומתפרע לכל הכוונים. אלא שלעתים הרצון להצחיק שקוף מדי ואף מביך. כך,למשל, מסופר על יוליוס אותו פוגש קרלסון במהלך מנוסתו מבית האבות: "... בשנה שמלאו ליוליוס עשרים וחמש שנה מתה תחילה אמו מסרטן... וכעבור זמן קצר האב טבע בביצה אחרי שניסה להציל עגלה. גם על כך יוליוס התאבל, כי הוא היה קשור לעגלה". נו, באמת. ויש עוד דוגמאות לבדיחות ברמת פיפי-קקי (במלוא מובן המילה). על אף שחלקן מצחיקות, יש בסגנון כתיבה כזה גם משהו מביך. מאידך, הספר אכן משעשע לפרקים ונקרא היטב.

אינני מבין כיצד ספר זה הצליח להגיע לראש רשימת רבי המכר, ושקלתי מספר הסברים.
1) האימפריאליזם הסקנדינבי הספרותי לו אנו עדים בשנים האחרונות גורם לכך שספריו של כל יוהנסן או אנגברסן, כריסטיאן או אנדרסן יקפצו מייד למקום הראשון במצעד. אך אם כך מדוע זכה הספר להצלחה כה רבה גם בשבדיה?
2) אנשים נוטים לסמפט גיבורים ספרותיים בני מאה מתניידים ובעלי נפש צעירה, משום שבאופן תת-מודע עצם קיומם (ולו גם הספרותי) גורם להם לחוש אופטימיות לגבי עתידם. גם זהו הסבר דחוק.
3) הספר הוא אכן יצירת מופת מופלאה מז'אנר חדש שייקרא בעתיד "פנטסיית נונסנס גריאטרית". רוב הקוראים מזהים את גדולתו, ואני לא.

כנראה שההסבר השלישי קלוש פחות מן השניים הראשונים. לסיכום – זהו ספר טיפשי אך משעשע או, אם תרצו, משעשע אך טיפשי. אפשר לקרוא, אבל ממש לא חייבים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•עולם
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

****


טוב, "מצחיק עד לדמעות", זה לא.
מה שכן, "הזקן בן המאה..." הוא ספר בהחלט חריג בנוף הספרות העכשווית, בעיקר כזו שיצאה מסקנדינביה וכוללת בעיקר רציחות מזוויעות, סוטים, קור מקפיא, אפרוריות ורוע.
זה ספר משעשע, מחוייך, שלמרות תכניו הוא לוקח את עצמו מאוד לא ברצינות, המתאר את קורותיו של זקן בן מאה שנים בעל היסטוריה מפוארת שפוסע מחוץ לחלונו בקומה הראשונה בבית אבות בשוודיה ונמלט ממנו, כי אינו חפץ להתמודד עם עוד מסיבת יום הולדת משמימה בבית אבות. יותר מהכול, הוא רוצה לשתות איזו כוסית טובה. או שתיים.
מכאן מתפתחת עלילה סוריאליסטית פרועה הכוללת בין השאר פושעים מגושמים, פילה במשקל חמישה טונות, מרדפים משטרתיים, צירופי מקרים שלא ייתכנו וסיפור חיים אפי המתמשך לאורך המאה העשרים והאירועים העיקריים במהלכה אשר בהם, מסתבר, נטל גיבור הסיפור חלק מכריע.

גם לבדיחה מוצלחת צריך להיות סוף, ולמרות שמדובר בספר שכולו מעשייה שנונה, עשירה ודי מצחיקה שמסופרת, כראוי, בארשת רצינית למדי, בשלב כלשהו הרגשתי כמי שמאזין בעל כרחו למישהו במסיבה שמספר סיפור מצחיק כבר שעה וארבעים דקות. החיוך כבר קצת כואב על הפנים, מתוח ונוקשה, הנהון ההבנה כבר אוטומטי, והעיניים פוזלות ללא הרף לעבר שולחן הבופה שמתרוקן בינתיים.

אין לי ספק שבמקום לנסות לדגדג אותי בכוח בכל משפט כמעט ולהפנות את תשומת לבי (היא מופנית! קלטתי! הבנתי! מצחיק!) לאירוניה העבה כקרש בכל מקום, הייתי מעדיף אילו הסופר היה כותב במקום זאת את אותה עלילה בדיוק כמעט, רק כספר רציני יותר, כשהאירוניה מדוללת בו לרמתה הנורמלית, הראוייה לצריכה ללא חשש לסוכרת. יש בספר דמויות נהדרות (כמו האח הפחות מוצלח של אלברט איינשטיין שאינו, בלשון המעטה, העיפרון הכי מחודד בקלמר) וסיטואציות מופלאות (כמו השריפה המתגלגלת של הגולאג בוולאדיווסטוק), והגיבור הראשי, אלן קרלסון, בדומה לפורסט גאמפ בשעתו, הוא דמות נוגעת ללב מצד אחד, ועם זאת חסרת כל מודעות עצמית, כריזמטית מאוד ובעלת השפעה כבירה על סביבתה מצד שני. אילו היה משכיל מר יונסון להוריד מעט את מינון ה"מצחיק עד לדמעות" הוא היה מצליח לעשות משהו בעל ערך רב אף יותר - להצחיק, לרגש וגם לעורר מחשבה.

מילה אחרונה - האיור על כריכת הספר מצויין ומדוייק, אם כי אני תוהה אם הדינמיט והשלט מעל דמות הזקן הוספו בפוטושופ כדי להתאים אותו יותר לספר - ואם כן, אני לא בטוח שזו לא בדיוק אותה תוספת מיותרת שהופכת משהו שהחווייה ממנו היא לא מיידית לחלוטין להאכלה "מצחיקה עד לדמעות" בכפית.



****

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

זה תמיד סימן אזהרה כשספר מתאר את עצמו כמצחיק עד דמעות.
זה סיפורו של אלן קרלסון, שבורח יום אחד מבית האבות, בגיל מאה, ונקלע להרפתקה נוספת בחיים עטורי הרפתקאות.
נהניתי מאוד מהפתיחה של הספר, וגם הרעיון הראשוני. אני מבין למה השתמשו בשם הזה, הוא מושך את העין, או מעורר אותך לרצות לקרוא עוד. והספר באמת נחמד לקריאה, לפחות בהתחלה. אבל מהר מאוד ה'שטיק' הקבוע שבו קרלסון פוגש עוד דמות היסטורית ומשפיע על עוד מאורע חשוב הופך להיות קצת משעמם. לא כי הרעיון מופרך - זה חלק מההומור של הספר, ואפשר ליהנות מכך - אלא מפני שהוא מפסיק לחדש.

לא מספיק חיבבתי את אלן ואת שאר הדמויות. סיימתי את הספר, שכחתי את שמות הדמויות ואת פרטי העלילה. אני זוכר חלקים ממנה, בעיקר את הסיום ואת הפתיחה, אבל הוא פשוט היה עד כדי כך בינוני. אפשר להעביר איתו שבת אחת, אם אין ספר אחר בנמצא, אבל לא הייתי ממליץ לרכוש אותו במיוחד.

הוא גם לא מצחיק במיוחד. משעשע, כן, אבל אל תצפו כאן למדריך לטרמפיסט בגלקסיה. אין כאן פרוזה מבריקה או הומור שנון מאוד. רק כמה אפיזודות נחמדות שיגרמו לכם לחייך. אבל גם זה לא מעט, בעצם.

פסק דין? אפשר לדלג. ואם כבר קיבלתם אותו מתנה, אפשר גם לקרוא וליהנות.

לפני שנתיים•
★★★★★
•Altron
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

זקן בן מאה, פושע קטן, אישה ג'ינג'ית, בעל דוכן נקניקיות ופילה נוסעים באוטובוס צהוב.
נשמע כמו התחלה של בדיחה לא ממש מצחיקה, אבל החמישייה הזאת בתוספת עוד כמה טיפוסים בדרך, דווקא משעשעת למדי.
ההתחלה הייתה מייגעת קצת וכבר עלה חשש כבד בלבי שרצף ספרים גרועים שאני חווה לאחרונה לא יעצר. לשמחתי טעיתי.

זקן יוצא מחלון חדרו בבית אבות בדיוק ביום בו מלאו לו מאה שנים ומסתבך בהרפתקה גרוטסקית הכוללת גניבה, רצח, מנוסה וטיול ברחבי המחוזות הדרומיים של שבדיה בליווי אותם החברים שהזכרתי בפסקה הקודמת.
העמודים שבין לבין, בין הרפתקה להרפתקה, בין גנבה לרצח ועד הסוף הטוב, משובצים בקורות חייו של הזקן, כי הרי במאה שנים אפשר להספיק לא מעט.

הספר הזה בעיניי הוא סאטירה, מבט מגחך על מה שרק תרצו: על הזיקנה ועל ההנחה שבזקנתך אתה אמור לאכול דייסה וללכת לישון בשעה שש בערב, על המשטרה המושחטת, על שועי עולם והתנהגותם האבסורדית, על אפקט הפרפר ומה לא.

על הכריכה האחורית כתוב כי הספר מצחיק עד דמעות. פעם היחידה שצחקתי הייתה בפרקים האחרונים, אבל גיחכתי לא פעם ובזה גדולתו. משום מה הספר הזה הזכיר לי את "מלכוד 22". יוסריאן רק רצה לחיות וכולם מסביב הפריעו לו וגרמו לו להלחם, לירות ולהתנהג לפעמים כמטורף הכי שפוי בעולם. אנשים שונים ומשונים גרמו לאלאן קארלסון לפוצץ גשרים, לפתח פצצות לחצות הרים, כאשר כל רצונו היה להירגע על חוף הים עם אספקה שוטפת של אלכוהול.

בעיניי, הפרקים מעברו של אלאן היו פי כמה טובים יותר מההפתקאותיו בגיל המופלג.
אני מניחה שלא כולם יתחברו לאסיפת המאורעות הזו ויראו את הספר כגרוטסקי. עם זאת, עדיין כדאי לקרוא ולהתרשם לבד.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

מזמן לא קראתי ספר כה שנון ומצחיק שריגש אותי כל כך.
אני לא זוכרת בתקופה האחרונה מישהו או משהו שהאדיר פני זקן בצורה כה יפה.בזמן שקראתי את הספר ובעלי "תפס" אותי צוחקת ושאל מה קורה אמרתי לו שאין סיכוי שדבר כזה קורא במציאות (לא לחלק ההסטורי כמובן).
ומזל שאפשר לקרוא ולדמיין ו...להכניס לחיים קצת הומור לא מוכר.
ואם בקצרה בכל זאת לספר אז: מדובר במאה שנה של חיים, מה הם מאה שנה אם לא ספר זכרונות אחד גדול של אדם שלא תכנן שום דבר
בחייו חוץ מלחפש ארוחה טובה, כוס יין משובח, וכמובן משהו שיזמין אותו.
הוא מצא ופגש בדרך חברים טובים כולל נשיאים רבים, הוא חצה יבשות, שרד מלחמות ולחם במלחמות אך לא האמין באף אחת מהן, ישב בכלא וברח ומידי פעם לקח חופשות כי אי אפשר בלעדיהן...
אין ספק שלאלן יש לפחות 9 נשמות אם לא יותר.
בגיל 100 אדם עשיר בכל כך הרבה חוויות וזכרונות שהוא אינו צריך יותר מכך...נפלא.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•חני
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

ספרים תוצרת שוודיה גורמים לי להבין שגברים שוודים הם קרים אלימים ואכזריים, שאופנוענים משתייכים כמעט תמיד לאירגוני פשע, שכמעט כל אזרח ללא דעה פוליטית ולא שפר מזלו ימצא בבית משוגעים או יעבור התעללות מינית כלשהי במהלך חייו, שבשוודיה הרוב הגדול הם גזענים שונאי זרים נשים ודעות פוליטיות שונות משלהם, שוטרים הם חסרי תועלת, הממסד וכל הקשור לעובדי ציבור- רקובים ואכזרים, אוכל ושתייה הוא עיקר חייהם ואני יכולה להמשיך אבל המסקנה ברורה- אני לא חושבת לבקר בשוודיה.
וגם התחלתי להבין מה המתנדבות חיפשו כאן כשבאו לפנות את החרא של הפרות קיבוצים- יש פחות מסריח ממה שהיה להן בבית...
תמיד חשבתי שיש לי קצת חוש הומור. סיפור מצחיק עד לדמעות? לא אותי. אולי הפייטונים וסת' מקפרליין שיבשו את דעתי?
סיפור מיוחד ועלילה מטריפה? קראתי הזויים יותר. הלו, מישהו שכח את דאגלס אדמס? אף אחד לא קרא את סיפור חייו האמיתי של פראנק זאפא?
6-10 הברקות ששוות חיוך, כל השאר היה "אההה".
אולי ציפיתי ליותר מידי בגלל ביקורות החיוביות ועכשיו אני מניחה שהמתלהבים פשוט לא ביקרו במסעדה שבסוף היקום, לא קראו על הגיאוגרפיה של סוף העולם כשבידם פלסטלינה ירוקה ולא שמעו שהבן של מל ברוקס גם כותב ספרים מצחיקים והזויים...
מה שבטוח הספר הביא בי מוטיבציה חיובית. אחרי השלב של I Don't Want to Live on This Planet Anymore...
חשבתי קצת יותר לעומק והחלטתי שאם זה מה שאנשים חושבים שמצחיק- אני חייבת לסיים לכתוב ספר כי ללא ספק אהיה מליונרית!
שיהיה ברור, הכסף הפרסום והבחורות לא ישבשו את דעתי המשובשת ממילא, המשימה לכתוב ספר שנון הזוי ומצחיק נשארה ובעינה עומדת.
ואם יהיה לי זמן גם אסיים אותו.
כרגע לפחות הורדתי כל תחרות מצד שוודיה. מצחיקים הם לא ;)
never again!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דובה
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

סגנון הכתיבה והגיבור הזכירו לי מאוד את הספר 'פרויקט רוזי' של גרהם סימסיון וכן את 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן

מצאתי שהסגנון של הספר הזה מסורבל וניחן בכתיבה מקומית מידיי (שוודית במקור) עם פרטים לא קשורים. באיזשהו שלב ניסיתי להיות אדישה כדי להמשיך לקרוא אבל לא יכולתי להמשיך ובעמ' 68 התייאשתי ועזבתי את הספר

* פרט שולי ולא חשוב-מוזר ומשעשע ששמו של הסופר מופיע בין דפיו הראשונים של הספר כ יוליוס יונסון

** הספר הומלץ לי ע"י 2 יישויות שאני סומכת עליהן - שתיהן ציינו כי הספר הצחיק אותן מאוד וחשבתי שגם אני ארגיש כך, אבל התבדיתי, כמור.

*** בעיניי הספר לא מומלץ אם עדיין לא הבהרתי את עצמי. סליחה.

לפני שנתיים•שם עט
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

זהו סיפורו של אלן קרלסון, שמאס בחיים התפלים בבית האבות, שלא התאים לו להשתתף בחגיגת יום הולדתו המאה שאמורה להחגג ברוב הדר, עם פוליטיקאי וצוות טלויזיה, שנמאס לו מהאחות המפשפשת בחפציו ומחרימה שתייה חריפה, והחליט - בהחלטה של רגע, כמו כל החלטותיו - לצאת מהחלון ולחיות. אלן קרלסון אינו כועס ואינו מודאג. הוא מניח ש"זה מה יש, ועם זה נסתדר" ואינו מבין פוליטיקה כלל: מבחינתו כל הסכסוכים מקורם ב"אתה טיפש! לא, אתה טיפש! לא אתה!" ואת כולם ניתן לפתור אם שותים מספיק אלכוהול ונרגעים...

הספר מקסים ביותר. אחרי כמה וכמה ספרים סקנדינביים שקראתי לאחרונה, כבר האמנתי שיש להם חיים נפלאים אבל אין להם הומור. (מה שמסביר את החיים הנפלאים...) בא הספר הזה והופך לי את התאוריה.
הסיפור מתנהל בשתי מערכות מקבילות: הרפתקאותיו המופלאות של אלן ורעיו בהווה, וחייו בעבר בהם לקח חלק (פעיל כמובן, בהשתתפותו האישית...) בארועים היסטוריים רבי השפעה והכיר מקרוב - ולא התפעל - את האנשים המשפיעים במאה בה הוא חי.

הספר כתוב בהומור רב, נע בין אירוניה לציניות וגולש לעתים לסאטירה. מעניין ומצחיק. הוא הזכיר לי באווירתו את "אפשר גם בלי קביאר" של סימל. צחקתי ונהניתי ממנו מאד. כדאי לכם!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•yaelhar
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

יונס יונסון

את הספר בחרתי לקרוא בגלל שהביקורות עליו פה היו כה שנויות במחלוקת, אז הייתי חייב.
נהנתי מעלילות פורסט גאמפ השוודי, ומדרישותיו המועטות מהחיים.
לא ניסיתי לקחת את הספר ברצינות, לדעתי הספר עצמו לא לוקח עצמו ברצינות (וטוב שכך), מה שתרם להנאתי.
פעמיים צחקתי בקול רם, תמיד כיף וסיימתי את הקריאה עם כמה תובנות על החיים.

1. רוב המריבות מסתכמות ב: "אתה טיפש - לא, אתה טיפש" שום דבר שבקבוק יי"ש לא יכול לפתור.
2. היי היי כל העניין תן לישתות משהו חריף בלב ...
3. החיים יכולים להיות פשוטים בתנאי שלא לוקחים אותם ברצינות רבה מידי.
4. כנות תמימה ללא סייגים יכולה לפתור המון בעיות, אך גם ליצור רבות אחרות.

הדמות של הרברט איינשטיין אגדית, יש לכתוב ספר שלם על קורותיה.

מומלץ למי שלא קורא את המאחורה של הספר, ולא מצפה לסיפור מצחיק עד דמעות.
לפחות פעמיים תצחקו כנראה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קורא כמעט הכול
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

מאת יונס יונסון

הביקורת של Braveheart

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Braveheart
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“אנשים פה כתבו ביקורות מצוינות ומבריקות שאני מסכימה איתן, וחשבתי מה אני יכולה להוסיף. אז חוץ מזה שהספ”

74/181
ביקורות על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם
הבאה
אוהד
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 13 שנים

“קראתי ונהנתי, עד שנהיה ארוך מדי... כמו רבים מחבריו העכשוויים הסופר חוטא בכך שאינו יודע לסיים בזמן את”