ביקורת ספרותית על כדורי הטניס של הכוכבים מאת סטיבן פריי
ספר מעולה

---

••••


התחילו לרמוז לי ב"סימניה" שאני מורבידי מדי, מדכא את החבר'ה. חמדת הציעה לי, ככה בעדינות, להתחיל להבין שהשמש זורחת, והציפורים מצייצות, אז אולי שווה לנסות לקחת ליד ספרים יותר אופטימיים. סטיבן פריי נראה לי כמו התחלה טובה, משהו עליז שמתאים לראש השנה.
אחרי ״עושים היסטוריה״ המבריק ו״היפופוטם״ השנון, כבר היה לי די ברור שסטיבן פריי הוא פאקינג גאון. שלא לדבר על תפקיד המשנה המעולה שלו בשרלוק הולמס, שפשוט גנב את ההצגה.
הכתיבה שלו מצליחה להיות שנונה ובריטית מהסוג המושחז והאינטיליגנטי, מבלי להישמע נפוחה או מתנשאת מצד אחד, ומצד שני גם לא קלילה או עליזה מדי.
למרות זאת, כשמצאתי את הספר בספרייה ואפילו אחרי חמישים או שישים עמודים, חששתי מספר בינוני ומשעמם, שבמהלכו יתענג סטיבן פריי, ההומו הנון-קונפורמיסט, על נעיצת פגיונו הרטורי בבטנה הפומפוזית של בריטניה השבעה, ובייחוד במעמד העליון השמרני והאליטיסטי, כפי שהוא נוהג לעשות בספריו האחרים. חששתי שהוא יסתפק רק בזה, גם כי כריכת הספר (במהדורה בעברית) נראית כאילו עוצבה בידי שימפנזה שעשה קורס גרפיקה ממוחשבת במשרד העבודה, וגם כי כמה עשרות העמודים הראשונים מרגישים, גם אם הם כתובים בכישרון וביד בוטחת, קצת משמימים. אחר כך מסתבר, כמו בספרות טובה, שאיכשהו, זו בדיוק היתה הכוונה.
שם הספר גרוע במיוחד, כמה חבל, אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם. הספר מדבר על מקריות ועל גורל, על נקמה ועל צביעות, אבל מעבר לכל זה הוא פשוט כתוב לעילא. סטיבן פריי הוא כישרון ענק והספרים שלו מצליחים להיות מקוריים ומעניינים וחכמים, הם מצחיקים אותך בלי שתהיה בהם שום בדיחה ממש, הם עצובים מבלי להתאמץ, והם מפחידים ומותחים בלי להיות ״ספרי מתח״ פר סה. בקצרה, כיף אמיתי. מומלץ בחום.


••••
 

» ביקורות נוספות של אלון דה אלפרט
» ביקורות נוספות על כדורי הטניס של הכוכבים