ביקורת ספרותית על גן הקיץ - פרש הברונזה #3 מאת פאולינה סיימונס
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 בספטמבר, 2012
ע"י סבטלנה כהן


אל הספר הגעתי במקרה.
בעקבות בעיה ברגל, המליץ האורטופד לנוח הרבה.
וכיצד אנוח באם לא עם ספר עב כרס?
כך יצא שכשנתקלתי בספריה בספר, לקחתיו. בלל משקלו יותר מאשר המשך סיפורם של טטיאנה ואלכסנדר.
את רוח הדברים, קראתי. סגנון הכתיבה מוכר...עד כמה כבר יכול להיות הספר גרוע, חשבתי לעצמי.
לבטח אוכל למרוח את שעות השכיבה ההכרחיות שלי.
מסתבר שהספר גרוע מאד. חשתי שהוא לא רק מעביר לי את הזמן
בניחותא ונעימים אלא מעצבן!
1)חוסר האמינות של הספר. בנם של טטיאנה ילד בן 3 - לעתים נראה אינטליגנטי יותר מהוריו. מתערב בכל דו שיח אישי בין ההורים (לו היה בני? הייתי חונקת אותו).
טטיאנה ואלכסנדר נוסעים ונוסעים בכל רחבי ארה"ב.
מחפשים את המחר, את היום ואת האתמול.
מחפשים את עצמם ולא ממש מוצאים.
טטיאנה קנתה מעל 90 אקרים של אדמה במדבריות ארה"ב.
מירושה של אמו של אלכסנדר שנמקה בכלא בספר הראשון ובשלישי אולי קמה לתחיה?
שנתיים היא יודעת שמחפשים את בעלה ממשרד החוץ, סי.אי.אי
וכל הארגונים הממשלתיים ולמרות זאת היא מסתירה זאת מאלכסנר. וכשהם מגיעים לוושינגטון, אחרי שנתיים שחיפשו אותם, לאחר שיחה עם אלכסנדר בת שעתיים מציעים לו משרה בפנטגון!
2) בדילוגים קראתי כ- 400 עמ'. בכל עמוד יש אזכור של שניים, שלושה חדירות של אלכסנד לתוך טטיאנה.
הם מקיימים יחסים על הרצפה, בקרוואן, בדשא, בעמידה, ישיבה, שכיבה. במיטה הזוגית כשבנם לידם.
בשכיבה,, ישיבה ועמידה על ארבע.
נראה שהמחברת לא פיספסה שום הזדמנות, יותר נכון שום דף
לכתוב את הסצנות המיניות בצורה אינפנטילית ודוחה.
3) מערכת היחסים בין טטיאנה לאלכסנדר- אינם אהבה, אלא סוג של תסביך.
למרות כל השגולים של אלכסנדר הוא עדיין חושש שטטיאנה לא אוהבת או נרתעת מצלקותיו וקעקועיו?
הוא חושב שהיא שוכבת אתו מתוך רחמים! (כל כך הרבה פעמים?
לפחות 500 עד עמוד 400?)
4) דמות הגבורים לא מעוררת הזדהות, אלא תהייה.
מי זו טטיאנה? אשה בגוף ילדה. לא עם אינטליגציה גדולה מדי מצד אחד, מצד שני סופר וומן. היא נלחמת, היא נוסעת לבדה מקצה של העולם לקצה השני. היא אחות המטפלת בפצועים,
היא אמא ועקרת בית. היא אשת עסקים ומאהבת זמינה תמיד.
5) מעבר לעלילה ההזויה והדברים שהזכרתי בספר חזרות על מה שקרה בספר הראשון.
שוב ושוב מוצאים מקברם את מאשה, פאשה, אמא של אלכסנדר...
יתכן ועוד כמה ומספרים קוריוזים מחייהם.
תאורים משעמים, מתישים, בעיקר מיותרים.

ככל שמתקדמים בטרילוגית הספרים, משקל הספרים עולה.
(באם הספר הראשון היה מעל 600 עמודים, השני 700?
אז השלישי כמעט 900 עמודים!)
רמת הספרים יורדת.
מזל שהמחברת לא כתבה ספר רביעי...נראה שהבינה שלמטה מזה?
אין לאן!
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סבטלנה כהן (לפני 13 שנים)
לקרן, כתבתי ביקורת על פרש הברונזה.
המוצלח בטרילוגיה. אהבתי אותו מאד בזמנו, חוץ מהחלקים של הסקס.
בהחלט חושבת שתאור טוב של סקס יכול להוסיף פלפל,
הבעיה שלי עם התאור האינפנטילי הלא מפותח והדוחה.
לא ברור הדבר, כי בסך הכל המחברת יודעת לספר סיפור,
יודעת לרגש, יודעת למשוך...אז?
(לפני 13 שנים)
אני חושבת שיש לך טעות אמנם ארוך מדי אבל בהחלט לא משעמם ולא מתיש.
אשמח לדעת מה חשבת על הספר הראשון פרש הברונזה?
לדעתי הוא היה מהמם ולא יכולתי להניחו מהיד.
כמו כן, כשאין תיאורים של סקס (אמנם אלה בהחלט קצת מפורטים מדי ומוגזמים) גם זה יכול להיות משעמם.
אלי (לפני 13 שנים)
כנראה שריבוי הדפים מלמד
על מיעוט העומק והרעיונות
תודה לך על הביקורת
הממצה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ